אחרי שהודיע על פרישה משיפוט על כר הדשא ועבר לתפקיד שופט מסך (VAR), עידן לייבה עלה אתמול (שלישי) לשידור בתוכנית הספורט של 103FM, שם שיתף בכנות על ההחלטה שהובילה אותו לשינוי הכיוון בקריירה. בנוסף, התייחס גם להתפתחויות הצפויות בשיפוט הבינלאומי, כולל שינויים בכללים במונדיאל הקרוב הנוגעים לכרטיס צהוב שני ולמצבי קרנות.
האזינו לשיחה
בהתייחסו להחלטה לעזוב את השיפוט על הדשא ולעבור ל-VAR, הסביר לייבה את התהליך שעבר עליו: "בתור שופט כדורגל שהצטרף בגיל 15, היה לי חלום מאוד גדול להגיע לליגת העל וזכיתי להגשים אותו. שפטתי 10 שנים בליגת העל וזכיתי לנהל משחקים מאוד משמעותיים בצמרת ובתחתית, הייתי שותף להרבה מאוד חוויות ומעמדים מכובדים.
"אני הרגשתי שעשיתי קריירה מאוד מאוד יפה והגעתי לגיל 40, והתבקש מצדי לעשות איזשהו חשבון נפש לגיטימי. רציתי רגע לעצור ולהבין איפה אני, בתור שופט כדורגל, יכול להמשיך ולהתפתח. הסתובבתי עם ההחלטה הזו בראש ובבטן בתקופה האחרונה, ואמרתי לעצמי שיש מצב טוב שאולי מיציתי את הפוטנציאל שלי בדשא.
"יותר נכון לי, בתור שופט, לעשות את הצעד הבא ולעבור לעמדת שיפוט המסך, כי שם האופק הקידומי שלי הרבה יותר רחב. אם אעשה שם עבודה טובה, אני יכול להגיע לפסגות הרבה יותר גבוהות ממה שהגעתי כשופט בדשא".
כשנשאל האם ההחלטה הייתה אישית בלבד או שהתקבלה גם בעקבות רמזים מהאיגוד, הבהיר לייבה כי מדובר ביוזמה שלו: "זו הייתה החלטה נטו שלי. כמובן שלפני שיצאתי בהצהרות, התייעצתי עם האנשים הקרובים אליי באיגוד ושיתפתי אותם בתחושות.
"אני הכי כן שבעולם. אני מרגיש שבסטנדרטים שאני מציב לעצמי על הדשא, הייתה לי בשנה האחרונה איזושהי ירידה ביכולת. אני רוצה להיות אחראי ומבין שבגיל 40 זה לא נהיה יותר קל משנה לשנה. זה גרם לי להבין שאולי זה הרגע הנכון עבורי, ושמיציתי את הפוטנציאל שלי בדשא, וכשופט – להתפתח לעמדת שופט מסך שבה נמצא האופק הקידומי שלי".
בהמשך התייחס לייבה לאתגרים שמצפים לו בתפקידו החדש: "קיבלתי את ההחלטה הזו כי במקביל לשיפוט בדשא גם התפתחתי כשופט מסך. שימשתי כשופט מסך במשך שמונה שנים. כל תשומת הלב שלי הלכה לדשא, אבל התנסיתי בזה ואני חושב שגם עשיתי את זה טוב. הסיכויים שלי להצליח עכשיו יהיו הרבה יותר גבוהים, כשאתמקצע בזה עוד יותר".
על השאלה האם היו מקרים שבהם הלך עם החלטת ה-VAR למרות תחושת ספק, השיב בכנות: "גם לי כשופט מסך יצא לצערי לפעמים לקבל החלטה שהיא לא נכונה. אנחנו יודעים שלא תמיד כשהשופט במסך ממליץ לשופט בדשא מה ההחלטה הנכונה, זה חד משמעית נכון.
"לראייה, היו לא מעט פעמים ששופטים בדשא שינו את ההמלצה שלנו ונשארו בהחלטה שלהם. היו לי פה ושם מקרים שהרגשתי שאני לא לגמרי שלם, אבל לא היה לי מקרה חד משמעי כזה או אחר. אם הייתי מרגיש חד משמעית שזה לא נכון – לא הייתי מקבל את ההחלטה של המסך".
בהמשך התייחס גם לסוגיית הזמן הארוך שלוקחות החלטות VAR: "ככל שלוקח לנו יותר זמן לקבל החלטה, יש משהו באמינות שלא עובר חלק בגרון. גם אם קיבלנו החלטה נכונה, אבל התמהמנו יותר מדי, זה נראה כאילו היא לא הייתה חד משמעית.
"יש לנו במסך טיימר פנימי ולא רשמי. ברגע שאנחנו מבינים שאנחנו מתלבטים יותר מדי, אנחנו עוצרים ושואלים את עצמנו – אם זה לא חד משמעי, הולכים עם ההחלטה של השופט בדשא".
על השינויים המתוכננים במונדיאל הקרוב, ביניהם התערבות בהחלטות שגויות על כרטיס צהוב שני ובעיטות קרן, אמר לייבה: "אני חושב שכל שינוי הוא מבורך, כי כל שינוי מגיע מדברים שנלמדו בדם. יש יותר ויותר סמכויות לשופט המסך, כי מבינים שכדי להגיע להחלטות נכונות צריך לתת לזה מקום.
"יהיו חבלי לידה ותקופת הסתגלות, אבל ככל שנהיה מיומנים יותר זה יעבוד חלק יותר. זו אמירה לגבי מה שצפוי גם בעונה הקרובה בליגה שלנו".
בהתייחס למהלך בקרנות, הסביר את אופן העבודה החדש: "ברגע שהכדור יוצא ויש התלבטות אם זה חוץ או קרן, שופט המסך צריך לאתר ולבחון את המקרה בשניות הראשונות. אם הוא מזהה טעות – הוא מעדכן את השופט במגרש, וההחלטה משתנה בהתאם להמלצה. המשחק לא יעצור".
לסיום, התייחס גם לסוגיית המגרשים בארץ והיכולת להשתמש במערכות נבדל מתקדמות: "זה לא שאי אפשר באמת. כל מגרש שבו אנחנו משתמשים בשיפוט מסך עבר הכשרה, כך שנוכל להשתמש בכלים שלנו. מבחינה לוגיסטית וטכנית יותר נוח באצטדיונים חדשים, בגלל זוויות הצילום ומיקום המצלמות, אבל בכל מגרש יש לנו את האמצעים לעבוד איתם".
לסיום שיתף לייבה ברגע הזכור והקשה ביותר בקריירה שלו כשופט: "היו הרבה רגעים לכאן או לכאן, אבל אני בתקופה האחרונה נהייתי נוסטלגי. בעונה הראשונה שלי בליגה הלאומית, ב-2011, עוד לפני ערוץ הקיבוץ, היה משחק אחד מרכזי ששודר – הפועל ירושלים בגלגולה הקודם מול הפועל רעננה בטדי.
"הגעתי לדקה ה-90, ועשיתי טעות של ילד בהתנהלות – כבר התחלתי לסכם משחק לפני שהוא נגמר, בירכתי את הצוות, אמרתי שזה משחק ראשון שלי בשידור ושהוא עבר טוב. ואז בהתקפה האחרונה הייתה פריצה מהאגף, הרמה, עבירת יד ברורה שלא זיהיתי – ולא שרקתי.
"סיימתי את המשחק ואז הבנתי שטעיתי. שם חוויתי לראשונה כמה אכזרי זה להיות שופט כדורגל – שבהחלטה אחת זה מה שזוכרים לך. וזה גם היה המשחק הראשון שלי בשידור בטלוויזיה".
מה דעתך על הכתבה?