מאמן עיראק, גראהם ארנולד בן ה-62, התייחס בריאיון ל"גאזטה דלו ספורט" לדרך הארוכה שעברה הנבחרת בדרך למונדיאל אחרי 40 שנות בצורת, לאתגרי העבודה במדינה ולשינויים הדרמטיים שביצע בתוך חדר ההלבשה. ארנולד, שהוביל את הנבחרת למאבק על העפלה שנמשך כ-28 חודשים וכלל 21 משחקים, תיאר מסע מורכב גם ברמה המקצועית וגם ברמה האישית.
ארנולד הסביר כיצד הגיע לתפקיד למרות הסתייגויות של סביבתו: "כשהגיעה ההצעה לראשונה, המשפחה שלי לא הייתה מרוצה מהרעיון, וגם החברים ניסו לשכנע אותי שלא ללכת לשם. הם דאגו. לעיראק יש תדמית שלילית בעולם, אבל מצד אחד הייתי בבית שישה–שבעה חודשים והשתגעתי, ומצד שני פגשתי את עיראק כמה פעמים עם אוסטרליה ותמיד הרגשתי שיש שם קבוצה מוכשרת שחסר לה משהו. ואז הייתה גם משימת המונדיאל. אם הם היו מגיעים למונדיאל אפילו לפני 10 שנים לא הייתי מסכים, אבל להחזיר אותם אחרי 40 שנה זה אתגר עצום עבור מישהו כמוני שמטורף על כדורגל. רציתי לשמח 46 מיליון אנשים, והסכמתי".
על ההגרלה הקשה במונדיאל, בדמות צרפת, נורבגיה וסנגל, הוסיף המאמן: "מה זה משנה? הלחץ הוא על הנבחרות האחרות והמאמנים האחרים. בעיראק כולם חושבים שנפסיד את שלושת המשחקים, אף אחד לא מצפה מאיתנו לכלום, אין עלינו לחץ. זה המונדיאל הרביעי שלי והניסיון מלמד שהתחזיות לא תמיד מתגשמות. במונדיאל הקודם ראיתי את סעודיה מנצחת את ארגנטינה. אני דורש אומץ, אנרגיה והתלהבות כי יש לנו הזדמנות להתמודד מול אמבפה, הולאנד ומאנה".
על החיים בבגדאד סיפר ארנולד: "מדהים. המדינה חיה כדורגל. ביום שהגעתי לחתום היה קלאסיקו בין ריאל מדריד לברצלונה – זה היה יום חג, והמשחק שודר בכל בר בעיר. הם אובססיביים לכדורגל. גם הכדורגל המקומי מאוד פופולרי. העובדה שגרתי שם, שהגעתי למשחקים, גרמה לעיראקים להבין שאכפת לי ושאני חלק מהתרבות שלהם. הייתי צריך להסתגל גם לחום, לשעות התפילה ולחיים המקומיים, והם מצידם הסתגלו אליי על המגרש. מבחינת משמעת לא הייתי מוכן לפשרות".
בהמשך התייחס לבעיה המרכזית איתה התמודד: "הלחץ. הפופולריות האדירה גרמה לשחקנים להגיע לאימונים עם הרבה אחריות על הכתפיים, כמעט בפאניקה. אני מבין פסיכולוגיה ויודע לעבוד עם הראש של השחקנים, ועכשיו אחרי ההעפלה המחשבה שלהם נקייה יותר, הלחץ ירד ואני בטוח שהם מוכנים להפתיע".
על השינויים שביצע בחדר ההלבשה אמר: "בשלב הראשון אסרתי שימוש ברשתות חברתיות. במחנה האימונים אפשר להשתמש בטלפון רק כדי לדבר עם משפחה. הרשתות מלאות בתוכן שלילי ושקרים שנכנסים לראש. במיוחד עבור עיראקים, כשלתדמית המדינה יש משקל גדול. הם הלכו איתי, וזה אחד הדברים הטובים שעשיתי כאן".
ארנולד התייחס גם לאתגרים הלוגיסטיים בתקופת הלחימה: "ביקשתי מפיפ"א לדחות משחקים, אבל זה לא קרה. בסוף סידרו לנו טיסה מיוחדת מעמאן, אחרי נסיעה של 28 שעות באוטובוס. שם היינו תקועים 36 שעות בגלל תקיפות אוויריות. כשהגענו למקסיקו אמרתי לשחקנים – האם נשתמש בזה כתירוץ או כמוטיבציה? אין רשתות, אין חדשות – רק כדורגל".
על שילוב שחקנים ממדינות שונות בסגל בן 26 השחקנים הוסיף: "בהתחלה היו בעיות תקשורת. לכן שמתי את דוברי האנגלית בצד אחד ואת דוברי הערבית בצד השני. באמצע הצבתי שחקנים דו-לשוניים כדי לגשר. זה עבד".
לבסוף התייחס גם למרקו פרג'י, אחד השחקנים האירופאים בסגל: "יש שחקנים שנולדו באירופה והגיעו לראשונה לעיראק. הם צריכים זמן הסתגלות, אבל מדובר בשחקנים עם פוטנציאל גבוה ועם אהבה גדולה לנבחרת. אין צורך במוטיבציה חיצונית – הם מגיעים מתוך שליחות למשפחה ולשורשים שלהם".
בהופעה הראשונה שלה בגביע העולמי, ב-1986, עיראק סיימה עם שלושה הפסדים לפרגוואי, בלגיה ומקסיקו וכבשה שער אחד. יחד עם זאת, במשחקי ההכנה, עיראק הפתיעה עם 1:1 בספרד והמאמן ארנולד משוכנע: "אנחנו מסוגלים לעשות דברים שידהימו את העולם".
הלילה (רביעי, 1:00, ספורט1) תחל עיראק הצנועה את דרכה בטורניר מול נבחרת נורבגיה החזקה, ותקווה להמשיך את סדרת ההפתעות מאתמול במונדיאל ואולי לחולל סנסציה גדולה נוספת.
מה דעתך על הכתבה?