יש שחקנים גדולים, ויש את ליאו מסי

הייתי באצטדיון בדאלאס כשהכול קרה. במשך רוב המשחק זה אפילו לא נראה כמו ערב היסטורי. להפך. ארגנטינה, אלופת העולם, נראתה לפרקים כמו צל של עצמה. אוסטריה של רלף רנגניק לחצה, הקשתה, סגרה שטחים ובעיקר הצליחה להפוך את המשחק למאבק עיקש ומייגע. גם הארגנטינאים עצמם נראו מתוסכלים. הכדור לא זרם, ההתקפות נתקעו, והתחושה ביציעים הייתה שמשהו פשוט לא מתחבר.

ואז הגיעו שתי דקות גורליות בלתי נשכחות, האחת בדקה ה-38 למשחק קרי במחצית הראשונה והשנייה עמוק בתוך תוספת הזמן של המשחק בשלהי המחצית השניה. שתי דקות שבדיוק בשבילן אנשים קמים לפנות בוקר, טסים אלפי קילומטרים ומשלמים הון כדי לראות את ליאו מסי. וזה אכן עלה הון, אלפי דולרים. 2500$ בממוצע. שתי דקות שבדיוק בגללן אנחנו אוהבים את האיש הזה. רגע לפני שהוא עצמו הופך להיסטוריה, מסי שוב עשה היסטוריה: הצמד שכבש בניצחון 0:2 על אוסטריה העלה אותו ל-18 שערים בגביע העולם והפך אותו למלך השערים הגדול בתולדות המונדיאלים, מעל מירוסלב קלוזה הגרמני (16) ומעל מרתה הברזילאית (17), שהחזיקה בשיא הכללי לנשים ולגברים יחד.

וזה לא קרה באחר צהריים מושלם. להפך. כבר בדקה השמינית מסי החטיא פנדל. במשך דקות ארוכות הוא הסתובב על כר הדשא מתוסכל, וארגנטינה התקשתה לפרוץ את ההגנה האוסטרית. גם הוא עצמו הודה בכך בסיום: "הייתי מאוד כעוס אחרי הפנדל", סיפר במיקס זון בו נכחתי: "החטאתי אותו בצורה לא טובה בכלל. למזלי הצלחנו להפוך את המצב, להשיג את היתרון ולצאת עם שלוש הנקודות".

היכנסו למשחק הניחושים השתתפו בחידון ואולי תזכו בחבילה זוגית לרבע גמר המונדיאל

אבל זה בדיוק הסיפור של מסי בגיל 39, הוא כבר לא חייב להיות דומיננטי במשך 90 דקות, הוא כבר לא חייב לגעת בכדור בכל התקפה. מספיקות לו שתי נגיעות, שני רגעים. שני הבזקים של גאונות. בפעם הראשונה הוא מצא את הרשת בדקה ה-38 והפך רשמית למלך שערי המונדיאלים. בפעם השנייה, עמוק בתוספת הזמן, הוא סגר עניין ושלח עשרות אלפי אוהדים ארגנטינאים לחגיגה ביציעים. התגובות אחרי המשחק המחישו עד כמה מדובר ברגע יוצא דופן: מאמן ארגנטינה ליונל סקאלוני כבר נשמע כמעט מותש מהצורך להסביר שוב ושוב את מה שהעולם רואה מול העיניים: "אין לי כבר מילים לדבר על ליאו", הודה. "אנחנו כבר קצת מתעייפים מלדבר עליו כל הזמן".

אבל מיד אחר כך הוא הזכיר פרט חשוב יותר מהשערים עצמם: "כשהקבוצה סבלה בלי הכדור, הוא עבד. הוא חטף כדורים. אפשר היה לראות את המחויבות שלו". וזה אולי ההבדל הגדול בין מסי של גיל 25 למסי של גיל 39. הראשון היה קוסם, השני הוא גם מנהיג. בזמן שאוהדים מתרכזים במספרים ובשיאים, סקאלוני מסתכל על העבודה השחורה.

גם רנגניק לא ניסה להתחמק מהמציאות: "ידענו שהוא ברמה משל עצמו", אמר. "ליונל מסי הוכיח שהוא אחד הגדולים אי פעם, ואולי הגדול מכולם". בהמשך אף הוסיף משפט שמסכם היטב את כל הקריירה של הארגנטינאי: "זה ליאו מסי. הוא לא צריך הרבה מצבים כדי להכריע משחק".