רחוק מהמונדיאל בצפון אמריקה, אבל לא פחות מתוק ממה שעושים שם כוכבי הכדורגל העולמיים, נחת היום שחר צברי בישראל אחרי שסיים על הפודיום במקום השלישי בתחרות היוקרתית במיקונוס בענף הספורט ביג אייר קייט.
צברי, לא להתבלבל עם גולש העבר שחר צוברי, עוד לא בן 18 אבל כבר הצליח להתברג לשלישיה המובילה בעולם בבוגרים בתחרות הביג אייר קייט.
לא מדובר בענף אולימפי. הוא עדיין לא זוכה להכרה של איגוד השייט. אבל רבים מכם מכירים אותו כשאתם מגיעים לים ולא כל כך מבינים מי אלה שנכנסים למים על גלשן קטן המחובר למצנח ובתוך שניות מתעופפים לגבהים עצומים עם סלטות, אקרובטיקה ואקסטרים. מרחוק זה נראה לפעמים כמו עפיפונים גדולים שמטיסים מהחוף, אבל מדובר בגולשים שמתנתקים מהמים ובעזרת הרוח שמרימה אותם, מטפסים לפעמים לגובה של בניין בן 8 קומות.
צברי מהישוב צורית שליד כרמיאל לא חשב בגיל 12, כשהחל לרכוב על אופניים כחובבן, שתוך חמש שנים יהפוך לשם דבר עולמי דווקא במים. התחרות במיקונוס השבוע נתנה גושפנקה ברורה וחותמת סופית להפיכתו לאחד הגולשים הטובים בעולם בענף המיוחד כל כך.
התחרות באי היווני הייתה חלק מסבב אליפות העולם וצברי יכול היה גם סוף סוף לשים בגאווה עליו את דגל ישראל ולעלות איתו על הפודיום. רק לא מזמן הוא היה צריך אפילו להסתיר זאת. "רציתי להגיע לתחרות יוקרתית בדרום אפריקה ואמרו לי שאני לא יכול לייצג את ישראל", סיפר הבוקר הבחור בקור רוח למרות הזכייה המרשימה. "אמרו לי שאני צריך להתחרות תחת דגל אחר אז התחריתי תחת דגל פורטוגל. יש לי דרכון פורטוגלי אבל החלום היה להתחרות תחת דגל ישראל. זו הייתה המטרה וזה מה שרציתי. בתחרות במיקונוס, אחת החשובות בעולם, יכולתי לעלות בגאווה על הפודיום עם הדגל שלנו ולהניף אותו".
צברי מגיע מבית פטריוטי. אבא מחנך באוניברסיטה, אימא מיילדת בבית החולים, אח בכור טייס בחיל האוויר ואח אמצעי בוגר יחידת עוקץ. אלמלא הספורט, הוא היה כבר מתמיין ליחידות קרביות אבל כמקצוען הוא רוצה שהצבא יכיר בו כספורטאי מצטיין וייתן לו להמשיך לעסוק בענף שבו הוא מהטובים בעולם כבר בגיל 17 וחצי.
"זה לא שאני מגיע מבית שלא יודע מה זה צבא", אומר צברי. "האחים שלי תרמו ותורמים. כל המשפחה שלנו כזו. אבל זה יהיה מאוד מאכזב אם אצטרך להפסיק להתחרות ולייצג את ישראל בספורט המתפתח הזה. יש לנו קהילה שמתרחבת כל הזמן בישראל. אפשר לראות את הגולשים בחופים השונים בארץ. אני באופן אישי מעדיף את חוף הדיימונד בכנרת, שם אחר הצהריים עם הרוחות הצפון מערביות אנחנו מגיעים ל-25 מטר גובה בקפיצות האקסטרים. זה מחזה מרהיב. אני בטוח שבתוך שנים מועטות הענף שלנו יהפוך לענף אולימפי עם הרבה יותר חשיפה, כסף וספונסרים". בינתיים נהנה צברי מהתמיכה של הספונסרים Core kites חברת ציוד הגלישה Swift optics חברת משקפיים ישראלית.
קרדיט רב הוא נותן לצחי כהן שמנהל את חנות הציוד בעכו של core kites ומייבא אותם לישראל.
על כך הוא אסיר תודה. לתחרויות הוא בדרך כלל טס לבד אבל לפעמים ההורים מצטרפים. ככה כבר שנתיים. כבר כשהיה בן 15 התחיל להמריא מישראל לתחרויות בכל העולם. עכשיו הוא כבר חלק בלתי נפרד מהטופ העולמי.
מתחת לאף שלנו צומח ספורטאי אדיר שהמדינה חייבת לסייע ולתת לו הכרה והזדמנות לעסוק באחד מענפי הספורט המאתגרים והמרהיבים שיש והיעד הבא של צברי תחרות נוספת בדרום אפריקה כשהפעם הוא רוצה להגיע בגאווה עם דגל ישראל. לא דגל פורטוגל. לא משהו שהוא פחות אמיתי אלא דגל הכחול לבן ומגן הדוד עליו כפי שהיה השבוע במיקונוס מול מאות רבות של צופים שהגיעו מכל העולם לאי היווני שבדרך כלל מארח נופשים מישראל אבל השבוע נצבע בצבעי הספורט המדהים הזה שבקרוב יהפוך להרבה יותר חשוף ומוכר.
מה דעתך על הכתבה?