רעידת אדמה בעולם ההעברות בספורט הישראלי: התקדים שעשוי לשנות הכול

בית המשפט אישר לאחרונה פסק בוררות תקדימי , בעניין שחרורה של ספורטאית קטינה מקבוצת הכדוריד שבה שיחקה, לאחר שקבע כי הסעיף בטופס המחייב לציין את שם הקבוצה שאליה מבקשת הספורטאית לעבור – פסול מעיקרו. אגודת הספורט שבה שיחקה הקטינה ואיגוד הכדוריד לא השלימו עם פסק הבורר ופנו לבית המשפט בבקשה לבטלו. אולם ביהמ"ש דחה את הבקשה והותיר את החלטת הבורר על כנה.

בפסק הדין נקבע כי סעיף 11א לחוק הספורט אינו כולל הוראה המחייבת ספורטאי קטין לציין את שם הקבוצה אליה הוא עובר כתנאי לשחרורו, ולכן לא היה מקום לכלול דרישה זו בטופס ההעברה.

מדובר בהחלטה בעלת משמעות רוחבית, שעשויה לאפשר לספורטאים קטינים להשתחרר מקבוצותיהם גם מבלי לחשוף מראש לאיזו אגודה הם מבקשים לעבור.

הבורר, עו"ד חרל"פ, קיבל את הטענה שלפיה הדרישה לציין קבוצה נעברת יצרה לאורך השנים מנגנון שהקשה על מעברם של קטינים בין מועדונים. לפי המנגנון שהיה נהוג, ציון שם הקבוצה הקולטת הוביל לחיוב כספי של הקבוצה המקבלת כלפי הקבוצה המעבירה, דבר שהרתיע אגודות רבות מלסייע בהעברת קטינים.

ההכרעה כבר מעוררת הדים בעולם הספורט, ורבים רואים בה ציון דרך משמעותי שעשוי לשנות את יחסי הכוחות בין אגודות הספורט לבין ספורטאים קטינים המבקשים לממש את חירותם ולעבור מסגרת.

עו"ד אריאל וינדר, שייצג את הקטינה בהליך בבית המשפט, מסר: "אנחנו שמחים שבית המשפט קיבל את טענותינו. מדובר בפסק דין חשוב, ראוי ובעל השלכות רוחב על עולם הספורט הישראלי, ובפרט על זכויותיהם של ספורטאים קטינים. ההכרעה מבהירה כי אין לעגן בטפסים ובנהלים דרישות שאין להן בסיס בדין, ובוודאי לא דרישות הפוגעות, הלכה למעשה, בחופש המעבר של קטינים בין אגודות ספורט. אני סבור כי פסק הדין תורם ליצירת איזון נכון וראוי יותר בין צורכי האגודות לבין זכויותיהם של ספורטאים צעירים, ומציב במרכז את עקרונות החוק, ההגינות וטובת הקטין".