יובל שדה הפך לאחרונה לכדורגלן הישראלי הראשון שחותם בליגה הווייטנאמית, לאחר שהצטרף לפ.צ. האנוי בחוזה לשנתיים. הוא סיפר בתוכנית הספורט של 103FM על המעבר הלא שגרתי, הציפיות במועדון, ההסתגלות לחיים במדינה והשאיפה להשתמש בתחנה החדשה כמקפצה להמשך הקריירה באסיה.
"הגעתי לקבוצה שסיימה במקום הרביעי, אבל זה המועדון הכי מעוטר במדינה. מי שלקחה אליפות זו היריבה העירונית", סיפר שדה. "מבחינת הציפיות לשנה, לא היה לי מושג על הליגה. למדתי לאט לאט כמה דברים, אבל אני יודע שהמועדון שואף להיות בליגת האלופות של אסיה ולהגיע הכי גבוה".
שדה התייחס גם למבנה הסגל ולמגבלות הזרים: "יש איתי עוד שני זרים, אחד מאנגליה ואחד מצרפת, ואני יודע שהמאמן מחפש גם בלם. מותר לקבוצה להחתים ארבעה זרים, אלא אם היא זכתה באליפות ואז מותר שמונה כי היא תשחק בליגת האלופות, אבל בליגה מותר לשחק עם ארבעה".
על הקהל המקומי אמר: "להבנתי, במשחקים גדולים יכולים להיות 10 אלף צופים, במשחקים רגילים בליגה בין 4,000 ל-6,000. זה כל כך שונה ממה שאני רגיל אליו. גם בקלוז', מבחינת התנאים, הכול היה בטופ".
המעבר עצמו, כך סיפר, דרש גם שכנוע בבית: "החברה בהתחלה הטילה וטו. אמרתי לה בפחד שיש הצעה מעניינת, לא משנה מאיפה. היא אמרה כן בהתחלה ואז פסלה את זה".
שדה הסביר כי האפשרות לשחק באסיה עניינה אותו עוד קודם: "הליגות באסיה, כמו היפנית, הסינית והקוריאנית, מאוד מתקדמות בשנים האחרונות והן מאוד עניינו אותי, גם כשהייתי במכבי נתניה. כשזה הגיע אמרתי לעצמי: 'זה קרוב, זו יכולה להיות קפיצת מדרגה שתוביל אותי למקומות האלה'".
הוא הוסיף: "שמעתי על איכות חיים מהטובות ביותר, כסף טוב, אז זה מסקרן. אני רוצה להאמין שדרך ישראל יותר קשה להגיע למקומות האלה מאשר דרך קלוז'".
כזכור, שדה חתם בפ.צ. האנוי על חוזה לשנתיים, עם אפשרות לשני הצדדים להשתחרר לאחר עונה אחת. שכרו יעמוד על כ-300 אלף דולר נטו לעונה לפני בונוסים, והוא עשוי להגיע לכמעט 400 אלף דולר בהתאם למענקים.
מה דעתך על הכתבה?