רועי קהת יישב הערב באצטדיון טופיק ברחמוב (קרוי על שם הקוון הרוסי-אזרי שאישר את השער של ג'ף הרסט במונדיאל 1966) עם משפחתו ויחזיק אצבעות להפועל באר שבע. כבר שלוש שנים הוא כאן באזרבייג'ן, משחק בקבוצת סומגאייט מהעיר שנמצאת 30 קילומטר מבאקו, חצי שעה נסיעה מהקומפלקס המרשים שבו הוא מתגורר במרכז באקו.
הוא הגיע לכדורגל באזרבייג'ן אחרי שרצה לחוות עוד פעם אירופה ולא לסיים את הקריירה בישראל כשבאמתחתו רק גיחה קצרה אחת לשחק באוסטריה וינה. קהת גדל במחלקת הנוער של מכבי תל אביב עם שנתון מרשים מאוד, שלקח דאבל בקבוצת הנוער תחת עמיר תורג'מן. שנתון שכלל בין היתר את דור מיכה, ריף פרץ (אח של דור), בן בן יאיר, משה לוגסי ומונס דבור שהגיע מאח"י נצרת.
קהת היה כובש שערים מחונן ושחקן עם פוטנציאל (בנו של שחקן העבר הרחובותי אורן קהת), אך לא השתלב מיד בבוגרים. הוא הושאל להפועל באר שבע ב-2012 ושם התחיל הקשר שלו עם המועדון. גם קהת וגם מכבי תל אביב לא היו סבלניים אחד כלפי השני וקהת עזב. כבר לא נותרו לו סנטימנטים למקום בו גדל, על אף העובדה שאת ג'ורדי קרויף ואת מה שהוא הביא לכדורגל הישראלי, הוא מאוד מעריך.
קהת שיחק במכבי חיפה בשנים רעות של המועדון ושיחק בעירוני קרית שמונה בשתי קדנציות, אבל בשלוש השנים האחרונות הוא באזרבייג'ן, כאשר בימים האלה הוא לקראת חזרה לשחק אחרי שקרע בעונה שעברה את גיד האכילס. הוא מתגורר כאן עם רעייתו, גיל, מאמנת כושר אישית ובעלת סטודיו שעובדת עם מרבית בנות הזוג של הדיפלומטים, שמתגוררים כאן. יש לו שלושה ילדים. הקטנה נולדה בבאקו לפני שנה וחצי.
"אני מאוד ממליץ לישראלים לבוא לשחק באזרבייג'ן", הוא מספר מסלון דירתו הענקית (200 מ"ר) המשקיף לעבר האצטדיון בו יערך הלילה המשחק. "כשאני חתמתי כאן היינו שבעה ישראלים שמשחקים כאן באזרבייג'ן. היום יש רק את דוד דגו שמשחק רחוק ממני. פגשתי אותו פעם אחת. הכדורגל באזרבייג'ן בהתפתחות גדולה. לפני שנה הסירו את מגבלת הזרים. היום אפשר לרשום עד 12 זרים בכל מועדון וגם מעבר לכך, אבל אז צריך לשלם קנס. לא במקרה הקיץ הזה זו תהיה פעם ראשונה שלאזרבייג'ן יהיו שתי קבוצות בשלב של ליגה אירופית, סבאח וקרבאח.
"סבאח מרשימה מאוד בהתפתחות שלה. אני לא יודע מי עומד מאחוריה כלכלית, אבל אתה רואה שהיא מביאה שחקנים זרים טובים ומרשימים. כל הזמן זורמים לאזרבייג'ן כדורגלנים משמעותיים שבעבר לא היו באים לפה כי יש יותר כסף ומטבע הדברים הסגלים טובים יותר עם שחקנים שבאים מבחוץ ומשפרים את הליגה".
באר שבע קרובה ללבו של הקשר. "אני עוקב כמובן אחרי הפועל באר שבע כל השנים. הייתי שם בתחילת הדרך של אלונה ברקת. היום התקופה אחרת. התקציבים, האימון, המודרניות. הפועל באר שבע היא כבר שנים מותג גדול ויהיה מעניין מאוד לראות איך יסתיים המשחק עם סבאח. אני מעריך שיש להפועל באר שבע 60 אחוז סיכוי לעבור, אבל בערב נתון סבאח בהחלט יכולה גם להדיח אותה.
"הלב שלי כמובן עם ישראל. אני ישראלי. אני רוצה שהפועל באר שבע תעפיל לליגת האלופות. זה שסבאח צריכה לשחק באצטדיון שונה מהאצטדיון הביתי שלה זה יתרון להפועל באר שבע. אומנם האצטדיון יהיה מלא להבנתי בכ-80 אחוז מתכולתו, אבל עדיין רוב האוהדים הם לא אוהדים פנאטים של סבאח אלא יותר אזרים שיבואו לצפות במשחק המסקרן לקראת האפשרות שהם יהיו בליגת האלופות".
קהת עדיין לא רוצה לחזור לשחק בישראל. "אני מעריך שבעוד חודשיים אולי שלושה אני אחזור לשחק. הקרע בגיד אכילס היה הפציעה הקשה הראשונה שלי בקריירה. רגע הקרע היה אחד הרגעים הכואבים שאני זוכר. כאילו ירו לי ברגל. זה אירוע טראומטי, אבל אני כבר אחריו. מבחינתי להישאר באזרבייג'ן, גם מעבר לעונה הקרובה. זאת תהיה אופציה של סומגאייט והיא תחליט אם אני אשאר מעבר לעונה הזאת. טוב לי ולאשתי כאן. טוב לילדים שמקבלים חינוך גבוה בגנים ובבתי ספר זרים. מדברים באנגלית.
"התחלופה של האנשים כאן קצת מפריעה מכיוון שאתה נקשר לאנשים, לשכנים. הילדים הופכים לחברים של ילדים אחרים והם צריכים לעזוב הלאה מכל מיני סיבות, אבל זה מה שבחרנו ואנחנו מאוד מרוצים מההחלטה. היחסים בין המדינות נהדרים. הכבוד, ההערכה לישראל, מורגשים. לי זה עושה מאוד טוב להיות כאן. אני מרגיש מאוד בטוח עם המשפחה שלי".
מה דעתך על הכתבה?