יניב קטן בווידוי מטלטל: "שלוש שנים הייתי בדיכאון, לא רציתי לצאת מהבית"

יניב קטן היה במשך שנים אחד הסמלים הגדולים של מכבי חיפה והכדורגל הישראלי. אלא שמאחורי המעבר מכר הדשא לחיים שאחרי הכדורגל הסתתרה תקופה קשה במיוחד, עליה החליט כעת לדבר בפתיחות.

בריאיון לפודקאסט של נלי תגר ולירון ויצמן מבית הפודיום, קטן חשף כי לאחר סיום הקריירה הוא התמודד במשך תקופה ארוכה עם דיכאון וחרדה, התקשה למצוא משמעות חדשה בחייו ואף נמנע מלצאת מהבית מחשש למפגשים עם אנשים שישאלו אותו מה הוא עושה מאז הפרישה.

"אני מעולם לא למדתי תקשורת", סיפר קטן. "כשפרשתי מכדורגל הבנתי שספורטאי, כדורגלן, כל אחד שעוזב את הספורט – זו סטירת לחי אדירה. תחשבי שאני מגיל תשע עשיתי את אותו הדבר כל החיים. לא למדתי שום דבר בבית הספר, ופתאום בגיל 32-33 אתה מסיים את הדבר הזה וצריך ללמוד ללכת מחדש".

קטן המשיך וחשף את עוצמת המשבר שחווה: "שלוש שנים הייתי בדיכאון בבית. לא ידעתי מה לעשות, לאן ללכת. הייתה לי תקופה מאוד קשה. אמרתי לחברים שלי שמופיעים על במות: 'תאר לך שעכשיו מורידים אותך מהבמה ואומרים לך שאתה לא יכול להופיע יותר'. זאת ההרגשה".

עבור קפטן מכבי חיפה לשעבר, סיום הקריירה גם הגיע באופן חד הרבה יותר מכפי שציפה. "גם לי זה קרה בהפתעה. הייתי בן 32 ופתאום המועדון לא רצה אותי, זרקו אותי הביתה. הכול קרה לי מהר. לא ידעתי איך להתמודד עם זה ואני לא מתבייש להגיד שהייתי בחרדה מאוד גדולה".

קטן תיאר כיצד מי שהיה רגיל להיות אחד האנשים המזוהים והמוכרים בכדורגל הישראלי מצא את עצמו מנסה דווקא להימנע ממפגש עם אנשים: "הייתי יושב בבית ולא יוצא. בכל מקום שהייתי מגיע אליו היו אומרים לי: 'קטן, מה יהיה? לאן אתה הולך עכשיו? איפה אתה עובד?'. לא ידעתי מה להגיד. אין תשובות".

"ממקום שאתה כוכב כדורגל, מרוויח ערימות של כסף, אתה מוצא את עצמך במקום שאתה חסר משמעות", הוסיף. "היה לי מאוד קשה. בדיוק בארי שלי נולד. היו לי חודשים ראשונים מאוד קשים ולא רציתי לאבד את המשפחה".

הקושי הגיע למצב שבו קטן ניסה לתכנן את שגרת היום שלו כך שייחשף כמה שפחות לציבור: "הייתי ממש במצב שהייתי לוקח את הילדים לבית הספר וחוזר מהר כדי שאנשים לא יזהו אותי ברחוב. לא יוצא מהבית. זה דיכאון, כן".

באותה תקופה הוא אף שקל לפנות לקבלת עזרה מקצועית, אך לדבריו הבושה מנעה ממנו לעשות זאת בזמן שבו היה זקוק לה יותר מכל. "הייתה תקופה שרציתי ללכת לקבל עזרה מקצועית, אבל לא הלכתי כי התביישתי מאוד", הודה. "אחרי שהתאוששתי הלכתי. שרדתי 12 דקות, אמרתי 'זה לא בשבילי' ויצאתי החוצה".

היום קטן כבר נמצא במקום אחר לחלוטין. אחרי קריירה שבה הפך לאחד הסמלים הגדולים של מכבי חיפה, הוא בנה לעצמו קריירה חדשה בתקשורת, אך העדות שלו ממחישה עד כמה המעבר מחיים של כדורגלן מקצועני למציאות שאחרי הפרישה יכול להיות חד וכואב, גם עבור מי שמבחוץ נדמה שהיה לו הכול.