אולי הגיע הזמן להגיד את מה שכולם במכבי תל אביב מפחדים לחשוב

היו רגעים בשתי ההתמודדויות אמש, שמכבי ת"א הייתה קרובה יותר לשלב הליגה בקונפרנס ליג מאשר הפועל ת"א, אבל כמעט אף לא לרגע, היה נדמה שזו המציאות. מכבי ת"א נראתה מפוזרת ומבולבלת גם כאשר הוליכה לזמן קצר מול עשרה שחקנים, והפועל ת"א נראתה כמי שבאמת מסוגלת לחולל סנסציה. אולי זה הוייב, אולי זה הסאונד שאחראים עליו במאים גאורגים (מהצד של מכבי) והונגרים (מהצד של הפועל) שיצר תחושה שמישקולץ זה בלומפילד ובטומי זה בטומי, אולי זה גם מה שאנחנו (ורוב אוהדי מכבי ת"א) חושבים על הקיץ של מכבי, ומה שאנחנו (וכמעט כולם) חושבים על הקבוצה של הפועל.

בואו נגיד את זה ככה: אם הפועל ת"א הייתה מגרילה את לוגאנו ומכבי ת"א את אטאלנטה, הייתה לנו קבוצה אחת בשלב הליגה של הקונפרנס ליג. אתה יודעים מה: אם להפועל ת"א היה את הקילומטרז' של מכבי ת"א בשנים האחרונות באירופה, אלה שהעניקו לה 32.5 נקודות דירוג ולא 5.5 כמו להפועל, היא הייתה גם בשלב הבתים של הליגה האירופית. שתיהן הודחו, אבל הפער ביניהם הוא עצום. נכון להרגע. 

זה ייראה ממוחזר אם נגיד שהקייצים האחרונים של מיץ' גולדהאר במכבי ת"א הם כישלון אחד מתמשך, בוודאי התחושה שהוא קרוב למיצוי, אם לא הגיע כבר למיצוי, ומאחרי הקלעים אולי מארגן מכירה. העניין הוא, שכל השנים האלה, מכבי ת"א התמקדה ברכש, רק אחרי שהובהר לה אם יהיה לה שלב בתים/ליגה, ואז היא נאלצה תוך שבוע להנחית פה כמה אילוצים, שהיו חופשיים או מועמדים לשחרור. מכבי ת"א מכרה תוך כדי המפעל את סייד אבו פרחי, ויתרה על רוי רביבו במשחק – בדיעבד המשמעותי בקמפיין שלה – מול צסק"א סופיה בבטומי, כי הוא נסער מההצעה שקיבל, ולא הביאה רכש זולת אסטר סוקלר, שבואו נגיד בכנות – הוא לא הפתרון.

במשחק אתמול ביצע קני מילר שלושה חילופים בלבד בשתי פעימות, כשהוא מכניס את הישאם לאיוס שבשום אופן לא היה בתוכניות המקצועיות של המועדון. במשחק הקודם ביצע מילר שני חילופים בפעימה אחת. אני לא בטוח שזה דפוס הפעולה הקבוע של המאמן הסקוטי – לבצע פחות חילופים מהמותר, או לא לנצל את מספר החילופים האפשרי – אבל עושה רושם שלמכבי ת"א אין ספסל ומזל שלה שראינו את הפועל ב"ש יומיים קודם, אצלה התברר שהיא הגיעה למשחק על 16 מיליון יורו בלי ספסל. אי אפשר להביא זרים לישראל עם מיצר הורמוז סגור? תשקיעו כסף. ההנחה היא שגולדהאר כבר הבין שקבוצת כדורגל ישראלית, במצב הבטחוני הקיים, לא יכולה לייצר כסף יותר ממה שהיא צריכה, אלא הרבה פחות. אז במקום להגיע לשלבים מתקדמים באירופה, הוא פשוט מוכר את הסחורה שיש לו על המדף. נמאס לו להביא כסף מהבית (או מוולמארט). איך נגיד את זה בדרך שלא תשתמע כמו ירי זיקוקים על חלונו של המאמן? תמכור חביבי, תמכור. לא את השחקנים, את המועדון.

מעבר להכל, הקונספט הזה, שהומצא על ידי פאולו סוזה ושוכלל אצל פאקו איסטיריאן, להפוך קשר לחלוץ, טוב לערן זהבי, פחות לדור פרץ. כי בסוף, עם כל הכבוד לדור פרץ, הוא לא באמת חלוץ. לא נסוג ולא מרכזי ולא מדומה. הוא קשר 50-50, בוקס-טו-בוקס מעולה, עם תנועה נהדרת ללא כדור. כל זה דומה לערן זהבי, עד לסיומת. לא הטאץ', לא הקילינג אינסטינקט, גם לא הווינריות. וזה נאמר בשבוע שבו דור פרץ כובש ארבעה שערים, כולל שלושער ראשון בקריירה. זה לא לייט בלומר, זה בעיקר טו לייט. מכבי ת"א צריכה חלוץ, שדור פרץ יבוא מקו שני ועידו שחר יתרכז בלעשות קילומטרים במרכז השדה. שכל אחד יעשה את תפקידו.

הפועל ת"א גילתה מול אטלאנטה שהיא מסוגלת לגמרי לשחק בשוויון כוחות, לא רק מול הקבוצה הבכירה במפעל, אלא גם מול קבוצה בכירה בסריה A, שהיא אחת מחמש הליגות הטובות בעולם. היו רגעים – לא מעטים – שהאירוע אמש עשה דה ז'ה וו להופעה של הפועל בטרדיני לפני כמעט 25 שנה, כשניצחה את פארמה 1-2 ועלתה לרבע גמר גביע אופ"א. רק שאז היה להפועל – בכל הקמפיין, לאו דווקא במשחק ההוא – את מילאן אוסטרץ. הפועל התמודדה, הניעה כדור, יצאה למתפרצות ובהזדמנות הכמעט יחידה שלה, כבשה. זה קרה בסטנפורד ברידג', ברמנסקויה, ובטרדיני, ובכל פעם, הפועל אז עלתה שלב.

אתמול לא היה לה אוסטרץ, היה לה את בואטנג, שהוא לא חלוץ לרמות האלה, והוא בקושי יספיק לה לליגה. גם למכבי ת"א אמרנו שאין חלוץ, וגם להפועל ב"ש אין, אם איגור זלאטנוביץ' לא נמצא, ובכל הכדורגל הישראלי, חלוצים פוריים זה אירוע די נדיר בשנים האחרונות. מי שקיים, יוצא לחו"ל, גיא מלמד בקצה הספסל של מכבי חיפה ואלון תורג'מן בהפועל חיפה וחלוצים זרים טובים עולים כמו חלאילי. וככה עולים מהספסל של אטאלנטה דה קטלארה וג'אנלוקה סקמאקה, ותוך כמה דקות שולחים את האיטלקים לשלב הליגה.

הפועל ת"א שיחקה היטב, הקהל שלה נתן הצגה – בכלל, לא נותנים די ביטוי לכמויות האדירות שדווקא אוהדי הפועל ת"א מביאים לחו"ל – אבל היא לא כבשה שער אחד בשני המפגשים מול האיטלקים, והגיעה למצב אחת אמיתי שבואטנג החמיץ במשחק הראשון.

ומה שחבל עבור הפועל, שגם אם תגיע לאירופה בעונה הבאה, לא יהיה לה כמעט ניקוד כדי לקבל הגרלות נוחות, והיא פשוט תצטרך לקחת אליפות או גביע כדי לקבל מקצה ניחומים ולהגיע דרכו לשלב הליגה. חבל לכדורגל הישראלי, שהקהל של הפועל לא המשיך הלאה. לטובת המשפט הקודם, טוב להפועל עצמה שזה לא קרה.

כי בסוף, מה שיכריע את האליפות בישראל, זה עומק הסגל, וכפי שכבר נוכחנו, הבעלים בכדורגל הישראלי לא מתפרעים כבר וגם אם היו משתדלים, זה לא שמחכים להם על המדף שחקנים שהם רוצים, אלא רק שחקנים שרוצים אותם, וגם זה מאילוץ. ומי שתצטרך להתמודד בשתי מסגרות עד פברואר זו הפועל ב"ש, לא הפועל ת"א ולא מכבי ת"א ובוודאי שלא בית"ר ירושלים שנחה לה כמה שבועות ומהשבת הקרובה נדע אם נחה יותר מדי.

שלב הפלייאוף לא שינה במאומה את ההערכות לקראת העונה הקרובה. באר שבע תתקשה בסגל הנוכחי לייצר אליפות שנייה ברציפות למרות שהיא קבוצה מצוינת; הפועל ת"א תהיה חייבת חלוץ ואולי עוד שחקן קישור דומיננטי (אלקוקין מוכשר, אבל בכל משחק יש לו זמן תפוגה), ובטח טוריאל בריא, כדי לזכות באליפות. קהל לעניין הזה – יש לה.

מכבי ת"א הולכת לקראת הלא נודע, למרות שהכל נראה כמו עונת פיאסקו מפוארת, שלא הייתה שם 15 שנה. הם פתאום יכולים להפתיע עם שניים-שלושה שחקנים שיתאימו וישנו את העונה, וזה יכול להגיע למחאת קהל שתבריח לנצח את גולדהאר, או שפשוט יתברר שלליגה של הפועל ר"ג, מספיק גם סגל כזה, ומכבי ת"א תתברג שוב לשלישייה הראשונה.

***

והכי חשוב: עד שלא יחזרו המשחקים לישראל, יהיה מאוד קשה לתרגם קיץ לא רע מבחינת הישראליות להתקדמות ממשית. צפו את זה גם לנבחרת.