אייל גולסה, שהודיע היום (שני) על פרישה מכדורגל בגיל 34, עלה לריאיון פרידה בתוכנית הספורט של 103FM, רגע לפני המפגש בין מכבי תל אביב למכבי חיפה (20:30) – שתי קבוצות שבהן שיחק במהלך הקריירה.
"האמת שיצא בטעות שהודעתי לפני המשחק הזה, אבל אין סתם, כנראה שזה היה צריך להיות על המשחק הזה", אמר גולסה. "היו לי תקופות מדהימות, נהניתי מכל רגע, גם במכבי תל אביב וגם במכבי חיפה. אם הייתי יכול, ברור שהייתי ממשיך לשחק. אין דבר שאני יותר אוהב מהמקצוע הזה, אבל אחרי השנה במכבי פתח תקוה הרגשתי שהגוף מאותת לי. לא הכרתי שום דבר אחר אחרי מכבי תל אביב, אמרתי שאנסה להוריד בעומסים וזה לא צלח".
גולסה חזר גם לסיפור החתימה בלאציו, שלא יצאה לפועל, בתחילת דרכו: "יצא לי לדבר המון על החתימה בלאציו. להגיע למקום כזה בגיל מאוד מוקדם זה יכול לשנות את הכול. בתקופה ההיא לאציו הייתה אימפריה, קיבלתי סחרחורת. יש דברים שלא היו בשליטתי".
בהמשך חשף כי הייתה גם התעניינות מצד באיירן מינכן: "אני אהיה הכי אמיתי, ידעתי שהייתה הצעה מבאיירן מינכן, אבל בגלל שידעתי את הנסיבות ושרצנו לאליפות אז לא נכנסתי לעומק הדברים. כשהגעתי למכבי תל אביב הבנתי שנלחמו עליי בבאיירן מינכן ורצו לשלם כל סכום. אגב, זה היה אחרי הקמפיין בליגת האלופות עם מכבי חיפה".
על הרגעים הגדולים בקריירה אמר: "במקצוע שלנו אנחנו סובלים הרבה יותר, אבל אקח כמובן את הרגעים המאושרים. ההמנון של ליגת האלופות זה משהו שאי אפשר להסביר, וכמובן לשמוע את התקווה במשחק נבחרת, אין דבר יותר מרגש מזה".
גולסה התייחס גם לתחילת הדרך בבית"ר טוברוק: "קיבלתי בבית"ר טוברוק הכול מהכול והמקום הזה נתן לי המון להמשך הקריירה. אני לא מצטער שלא הייתי מחוספס, זה האופי שלי, לא משנה איפה הייתי".
לסיום נשאל על האנשים הבולטים שפגש לאורך הקריירה: "השחקן הכי טוב ששיחקתי איתו זה דימיטר ברבאטוב, השחקן שהכי הקשה עליי פליפה מלו, והמאמן הכי גדול שהיה לי זה ולדימיר איביץ'. הוא השפיע הכי הרבה על הקריירה שלי".
על הצעד הבא הוסיף: "אני רוצה להישאר בכדורגל. אני לא אוהב לקפוץ למים העמוקים מהר, אני אוהב ללמוד את הבסיס כמו שצריך".
מה דעתך על הכתבה?