הרולטה של ברק בכר: כך המאמן המעוטר איבד את השליטה על מכבי חיפה

בדיוק כפי שהקדנציה השנייה של ברק בכר החלה בהפסד 5:1 לנבחרת האולימפית של גיא לוזון ובהמשך הקיץ בהדחה מאירופה לסבאח, עד שהסתיימה בפיטורים שלו בשלהי אותה עונה, גם בעונה הזו הכתובת הייתה על הקיר. התבוסות הצורמות והיכולת הירודה במשחקי גביע הטוטו לא היו משקרות, וכמו אז, גם העונה, זה עשוי להסתיים בצורה דומה לעונה ההיא – כישלון קבוצתי מקצועי ופיטורים לפני תום העונה.

אמש (שני) הייתה זו ההזדמנות הטובה ביותר של מכבי חיפה העונה לעשות תוצאה טובה מול מכבי ת"א החלשה ביותר בשנים האחרונות, שהגיעה חבולה מהכישלון האירופי ועדיין ללא שחקני החיזוק שיצטרפו אליה בקרוב, וברק בכר, כמו ברק בכר, לא החמיץ הזדמנות נוספת לפספס את זה.

עוד ממשחקי גביע הטוטו הראשונים ממשיך בכר לעשות את כל הטעויות האפשריות, ואתמול זה עלה לו בשלישייה נוספת בבלומפילד. למעשה, מאז חזר בכר לירוקים אחרי הכישלון בכוכב האדום בלגרד, הוא פגש את מכבי ת"א 8 פעמים, מתוכם הוא הפסיד 6 משחקים, רשם תוצאת תיקו אחת וניצח פעם אחת בלבד. תחת הדרכתו, ב-5 מתוך 6 ההפסדים מכבי חיפה ספגה שלישיות (4 ברצף). זה נתון מדהים ועגום שלא יכול להתקבל בכרמל, וסטטיסטיקה בלתי נתפסת עבור מאמן שנגע בכל פסגה אפשרית בכדורגל הישראלי.

בשבת שעברה הצליחו הירוקים לנצח בקושי רב במשחק הבית את הפועל רמת גן. החל מסוף המחצית הראשונה הדברים היו נראים לא טוב מול העולה החדשה, שאף הייתה טובה יותר במחצית השנייה בסמי עופר, ובכל זאת, החליט בכר לעלות עם אותו הרכב לקרב הקשה בבלומפילד.

אין אוהד או פרשן אחד שלא חשב כי בכר חייב לעלות עם אמצע מעובה למשחק אתמול מול מכבי ת"א בביתה, כשהיא במצב מנטלי ירוד ועם סגל חלש ביחס למה שהרגילה אותנו. במידה ועלי מוחמד איננו מסוגל לפתוח בהרכב במשחק בעצימות כזו עקב ניהול עומסים והימנעות מפציעה חוזרת, מוטב היה שיעלה עם נבות רטנר לצידם של ירין לוי ואיתן אזולאי. רק לא לוותר על הרעיון של אמצע מעובה מול זה הרך ולא מספיק איכותי של הצהובים.

המאמן המעוטר המשיך את התקופה הרעה שעוברת עליו כבר 3 שנים ופשוט חזר על הטעות הקבועה שלו במשחקים מול הצהובים. לא ברור מתי ילמד בכר לכבד את מכבי ת"א ולעלות מולם בצורה אחרת במקום לחטוף בדיוק באותה הדרך תבוסות בכמעט כל מפגש מולם. צריך להזכיר, מדובר באותו מאמן שעשה הצלחות מדהימות בהפועל ב"ש ובמכבי חיפה עם שלישיות אמצע חזקות (אוגו-הובאן-ראדי ונטע לביא-רודריגס/עלי מוחמד ואבו פאני). מאז "הרולטה הרוסית" שהוא התחיל עם עזיבתו של נטע לביא וצירופו של דיא סבע, הוא הזניח לחלוטין את מרכז השדה שלו, ולא בכדי מכבי חיפה תחתיו נראית פרוצה ומופקרת כבר שנתיים.

רז שלמה וקמארה לא טובים מהבלמים של מכבי חיפה, נועם בן הרוש לא טוב מיילה בטאיי, סיסוקו ועידו שחר לא טובים מאיתן אזולאי וירין לוי, ועדיין, זה היה משחק שיכול בקלות להסתיים גם ב-0:4 צהוב.

מיותר לשאול האם יאיר מרדכי לא היה יכול לתרום יותר מקני סייף גם מבחינה התקפית וגם מבחינה טקטית, היכן נעלמו נבות רטנר וסדריק דון, מדוע עלי מוחמד לא ממוסמר להרכב ולמה ירין לוי מוחלף כבר במחצית באקט שמוריד את הביטחון שלו עוד יותר מטה במקום לחזק את האמצע ולייצר דומיננטיות גדולה עוד יותר כשסייף וגורה ביום רע במשרד. זה נראה כי למרות ההצלחות האדירות שעשה המאמן במכבי חיפה, מדובר במערכת יחסים שהייתה מדהימה, מיצתה את עצמה ולא תוכל להמריא פעם נוספת. גם עבור בכר עצמו, מוטב שייקח אחריות על מצבה המקצועי של הקבוצה, ייקח הפסקה מאימון וינסה להמציא את עצמו מחדש.

מלבד בכר, נדמה גם כי במכבי חיפה חסרה מנהיגות. זו אומנם לא הצרה הגדולה ביותר של הירוקים, ואולי גם לא בטופ 3 הבעיות הגדולות ביותר שלהם, אך לא מתקבל על הדעת כי לאחר דקות פתיחה במעמד צד אחד וירוק, פנדל אחד שהגיע בניגוד גמור למהלך המשחק, יערער לחלוטין את שחקני מכבי חיפה ויגרום לפאניקה שלא ניתן היה לשלוט בה. אין אף לא שחקן אחד במכבי חיפה לו יש אופי שיכול להתעלות מעל סיטואציות קשות. באליפויות היו אלה צ'ארון שרי ומוחמד אבו פאני שפעם אחר פעם היו יודעים להתנתק מרגעים קשים ולהתעלות לגודל השעה, אך מאז עזיבתו של הקוסם ההולנדי, טרם הגיעה דמות כזו לכרמל. מצופה היה שלפחות מבוגר אחראי אחד על הדשא יאסוף את השחקנים, יעודד אותם וייקח פיקוד על הקבוצה. לבכר בהחלט יש משקל ליכולת הנרפית הזו, אך הפאניקה ששררה בקרב כל שחקני השדה של מכבי חיפה, בדמות הרחקות כדור מיותרות וכישלונות בהשתלטויות פשוטות על כדורים, הייתה מעוררת רחמים במידה מסוימת. במועדוני ספורט בכלל ובמועדוני כדורגל בפרט, ישנה חשיבות גדולה לשחקנים שיכולים להתעלות ברגעים קשים, ובמכבי חיפה, שהיא עדר ללא רועה, גם על הקווים וגם על הדשא, אין אף לא אחד כזה בינתיים.

החלק הקשה באמת מבחינתם של האוהדים הירוקים, שמילאו אתמול את יציעי 4-5 בבלומפילד ולא הפסיקו לעודד עד לשריקת הסיום, הוא שהם אינם יכולים לראות אור בקצה המנהרה. גם בהינתן ובכר יפנה את דרכו למאמן אחר, קשה מאוד יהיה למאמן הבא להצליח במועדון כל כך לחוץ שמנוהל בצורה כל כך רעה ועם סגל לא איכותי דיו. מועדון רציני בסדר הגודל של מכבי חיפה לא היה יכול להשאיר מאמן רק כי יש לו חוזה, להשאיר כנף ימין ששהה יותר במיטות הטיפולים מאשר על הדשא בשנתיים האחרונות כשברור שייפצע שוב בהמשך העונה, ולפתוח עונה חדשה עם קני סייף ככנף הפותח, להשאיר בלם שלא שיחק שנתיים ולהביא בנוסף אליו עוד שני בלמים זרים כשהכדורגל הישראלי נמצא תחת מגבלת זרים קשה, לפתוח עונה ללא מגן שמאלי טבעי אחד, למשכן את האמצע של הקבוצה על ירין לוי במקום להחתים קשר אחורי אגרסיבי שיעזור לו להביא את עצמו לידי ביטוי באופן אופטימלי, לפתוח עונה עם סילבה קאני כחלוץ הראשון ועם איתן אזולאי כבאנקר בהרכב, ובעיקר – לקדם צ'יף סקאוט שכשל בגדול בעונה החולפת כמנהל המקצועי בפועל, ושלפי דיווחים גם שקל בקיץ האחרון לוותר על שחקן האמצע הטוב ביותר שלו בפער ניכר (עלי מוחמד) למנהל מקצועי רשמי עם סמכות מקצועית בלעדית. לקהל המדהים של מכבי חיפה פשוט לא מגיע את זה.

הירוקים זקוקים אומנם לעוד חיזוק לסגל בעמדות הכנף הימני, הקשר האחורי והמגן השמאלי, אך בהינתן שברק בכר מאמן הקבוצה וליאור רפאלוב מנהלה המקצועי, מכבי חיפה לא תצליח לעבור ממצב של חולי למצב הבראה, בדרך אולי לחזור להיות לא רק מועדון גדול, אלא גם קבוצה גדולה.