פדרי כבר הספיק לחוות לא מעט בקריירה שלו, כשבגיל 23 הוא הפך לאחד השחקנים המרכזיים של ברצלונה ואף זכה עם נבחרת ספרד בגביע העולם. אולם הדרך שלו לפסגה לא הייתה נטולת רגעים קשים. באחד מהם, הוא נאלץ להתמודד עם דחייה ממועדון שבו חלם לשחק.
הקשר סיפר ב-"The Players' Tribune" על ילדותו בטנריפה ועל הדרך שבה החל את דרכו בכדורגל. בילדותו נהג לשחק במרתף של המסעדה של סבו וסבתו, כאשר סבו אף ניהל את מועדון האוהדים הגדול ביותר של ברצלונה באיים הקנריים. אביו, שהיה בעצמו שוער, ויתר על החלום שלו כדי להמשיך לנהל את העסק המשפחתי לאחר מות אביו.
בשלב מסוים קיבל פדרי הזדמנות להיבחן בריאל מדריד. הוא הגיע למדריד יחד עם אביו, אך בניגוד לילדים האחרים שהיו במקום, שכבר התגוררו במתחם המועדון והגיעו ללימודים ולאימונים, פדרי נאלץ להישאר לבדו במלון במהלך היום ולהמתין לאימון.
אחרי שבוע בלבד הגיעה ההחלטה של המועדון לשלוח אותו בחזרה לביתו. פדרי לא הסתיר את התחושות הקשות שליוו אותו בעקבות אותו אירוע: "ריאל מדריד לא הייתה אידיאלית עבור המנטליות שלי. אחרי שבוע הם שלחו אותי הביתה. זה פשוט לא היה אמור לקרות. למען האמת, זו הייתה חוויה שהשפילה אותי".
החזרה לטנריפה לא הייתה פשוטה עבורו. הוא נאלץ לראות את חבריו כשהוא יודע שלא הצליח במבחן שאליו הגיע עם תקוות גדולות. למרות זאת, משפחתו והאנשים סביבו תמכו בו, ואף ידעו להקליל את המצב באמצעות בדיחות. בדיעבד, אותה חוויה הפכה לעוד תחנה בדרך לקריירה יוצאת הדופן שבנה.
כעבור מספר שנים הגיע פדרי לברצלונה, בתקופה שבה מגפת הקורונה עדיין השפיעה על ההתנהלות במועדון. הוא הגיע למתחם יחד עם אחיו במונית, כשהשניים לבושים כבר בבגדי האימון של בארסה, משום שלא היו להם רישיונות נהיגה והשחקנים נדרשו להגיע כשהם כבר לבושים.
כשנכנס לאזור השחקנים, האדם הראשון שפדרי ראה היה ליאו מסי. "מסי חייך אליי ואמר לי להירגע. הוא לקח אותי לחדר ההלבשה", סיפר הקשר. פדרי הגיע לברצלונה בערך באותה תקופה כמו פרנסיסקו טרינקאו, והשניים היו נבוכים מכדי להיכנס לחדר ההלבשה שבו ישבו אגדות כמו סרחיו בוסקטס, ג'רארד פיקה, ג'ורדי אלבה ומסי. במקום זאת, הם נשארו בחדר הכושר והעמידו פנים שהם נמתחים, עד שמסי הבחין בהם והזמין אותם להצטרף.
פדרי סיפר גם על הבטחה שנתן לו אביו בילדותו: אם בנו יהפוך לכדורגלן, הוא יהיה העוזר האישי שלו ויוודא שלא ישכח את הגרביים או הנעליים. כשפדרי גילה שהוא נשאר בברצלונה, הוא כבר ידע בדיוק מה הוא רוצה לומר לאביו: עכשיו הוא צריך לוודא שהוא לא שוכח את גרבי ברצלונה לקראת משחקי ליגת האלופות.
מאז אותה תקופה, הקריירה של פדרי המריאה. הוא הפך לשחקן משמעותי בברצלונה ובנבחרת ספרד, וכעת הוא כבר מחזיק בתואר אלוף העולם. דווקא כשמביטים לאחור על הדרך שעשה, הדחייה המוקדמת מריאל מדריד מקבלת משמעות אחרת: החוויה שהשפילה אותו אז לא מנעה ממנו להגיע לפסגה, אלא הפכה לחלק מסיפור הדרך שלו.
מה דעתך על הכתבה?