דיוגו דאלוט נמצא במנצ'סטר יונייטד כבר יותר משמונה שנים, תקופה שבה הספיק לעבור כמעט הכול: חמישה מאמנים קבועים, חמישה מאמנים זמניים, שתי זכיות בתארים, חילופי בעלות מקצועית ולא מעט עונות של אכזבות. כעת, רגע לפני הדרבי הערב (ראשון, 18:30, ספורט1) והופעתו ה-250 במדי השדים האדומים, המגן הפורטוגלי סיפר בריאיון ל"טלגרף" על החיים במועדון שנמצא תחת זכוכית מגדלת כמעט תמידית.
"זה לא קל, אני לא אשקר", הודה דאלוט. "אני יכול לשבת כאן ולספר סיפורים ולהגיד שזה המקום הכי טוב בעולם. וזה באמת כך כשהדברים הולכים טוב. אבל כשזה לא קורה, זה יכול להיות הסיוט הכי גדול שלך. השאלה היא איך מתמודדים עם הסיוטים ואיך מתמודדים עם הכישלונות".
לדבריו, הדרך לשרוד במועדון כמו יונייטד מתחילה בהתמודדות פנימית: "קודם כול אתה צריך להיות שלם עם עצמך ועם מה שאתה עושה בכל יום. זה משהו שתמיד ניסיתי לעשות, גם בתקופות שבהן היה לי קשה כאן. אני חושב שקשה מאוד להגיע למועדון הזה ולא לעבור לפחות פעם או פעמיים תקופה שבה אתה מרגיש שכל העולם נגדך".
דאלוט הוסיף כי דווקא הרגעים הקשים גרמו לו להבין את גודלו של המועדון: "כשמגיעים הרגעים האלה, אז אתה באמת מרגיש כמה המועדון הזה גדול. אם הוא לא היה כזה גדול, לא היית מרגיש כך. אם אתה מונע מאנרגיה ותשוקה, כמו שאני, זה המקום הכי טוב להיות בו. למה אני כאן כל כך הרבה זמן? כי אני רוצה להיות חלק מהקבוצה שתחזיר את המועדון לפסגה".
הפורטוגלי סיפר כי לאורך השנים הוא חווה כמעט כל מצב אפשרי ביונייטד: "היו עונות שבהן ידעתי שלא נתחרה, שלא ניאבק על מקום בליגת האלופות. אבל הדבר הכי טוב והכי גרוע במועדון הזה הוא שבכל עונה אתה מרגיש: 'אולי זו תהיה העונה'. זה הקסם של יונייטד. בכל פעם שאתה מגיע לאולד טראפורד, האוהדים מאמינים שהם עומדים לראות משהו מיוחד".
"עברתי כאן הכול", המשיך. "היו רגעים שלא הייתי בחירה ראשונה, שהייתי ביציע. אפילו התביישתי להגיע לראות משחק מהיציע כי לא נבחרתי לסגל. והיו גם תקופות שבהן שיחקתי בכל משחק. בגלל זה אני יודע בדיוק איך כל אחד מהחברים שלי מרגיש – כשהוא לא משחק, כשהוא משחק כל הזמן, כשהוא מרגיש מצוין או כשהוא מרגיש כמו השחקן הכי גרוע בעולם".
דאלוט הגיע ליונייטד מפורטו ב-2018, כשהיה בן 19, לאחר שז'וזה מוריניו דחף באופן אישי לצירופו. כמה חודשים לאחר מכן מוריניו פוטר, והקריירה של המגן במועדון נכנסה לחוסר ודאות. בהמשך יצא להשאלה במילאן, אך חזר, תפס את מקומו של ארון ואן-ביסאקה ובהמשך אף נבחר לשחקן העונה על ידי חבריו לקבוצה ב-2023/24.
המגן התייחס גם ללחץ החריג שמגיע עם החיים ביונייטד בעידן הרשתות החברתיות: "אני לא יכול להשוות לעבר, אבל אני מניח שהיום זה קשה יותר. יש כל כך הרבה ביקורת ברשתות, כל כך הרבה חשיפה. אתה פתוח בפני כל העולם. העולם יכול לעשות איתך מה שהוא רוצה אם אתה מאפשר לו".
לדבריו, הקבוצות שמצליחות להתמודד עם המציאות הזו הן אלה שמפתחות חסינות: "הקבוצות הכי טובות כיום הן חסינות לכדורים. אם כקבוצה, וגם באופן אישי, אתה בונה את זה – אתה תהיה בסדר. הבעיה היא שהמועדון הזה כל כך גדול, ולכולם יש מה להגיד על מנצ'סטר יונייטד. אם כמועדון תבנה את המנטליות הזו, את הראש החסין הזה, הכול יכול להפוך לקל יותר".
דאלוט אף חשף כיצד הוא מנסה להתמודד באופן אישי עם התקופות הקשות: "היו פעמים שבהן הייתי בבית, עושה לבד את אימוני ההתאוששות ומדבר עם עצמי. מנסה ליצור תרחישים בראש שייתנו לי אנרגיה, במיוחד כשאני מרגיש שאני לא ברמה שאני רוצה להיות בה. זה קצת כמו שרשרת המזון: אם אתה לא אוכל, יאכלו אותך".
"הלחץ הזה יכול להיות גדול מדי ולשבור אותך", הוסיף. "או שהוא יכול להזין אותך ולגרום לך להרגיש גדול יותר. זה משהו שאתה לומד עם הזמן ועם הניסיון".
לקראת סיום הריאיון התייחס דאלוט גם למורשת של יונייטד ולשחקני העבר שממשיכים להביע דעה על הקבוצה כמעט מדי יום: "זו בדיוק הסיבה שהמועדון הזה כל כך גדול. הוא נבנה משחקנים שרצו לשלוט בעולם ולשלוט בכדורגל האנגלי. המורשת כאן כל כך גדולה ועשירה, שכשאתה חותם ביונייטד, הדבר הראשון שאתה חושב עליו הוא השחקנים שניצחו כאן, אלה שבנו מורשת וקריירה שהם יכולים להיות גאים בהן".
"אתה כל כך רוצה להיות חלק מזה", סיכם. "זה חייב להיות הדבר שמניע אותך, וזו האנרגיה שאני מנסה לשמור עליה בכל יום".
מה דעתך על הכתבה?