הכוכב הישראלי חשף את דפוס הפעולה של דודו דהאן: "אני עם דמעות בעיניים"

במסגרת הריאיון הבלעדי שהעניק לרון עמיקם בפודקאסט "מחצית בשכונה" מבית ספורט1, גילי ורמוט סיפר על המעבר מהפועל תל אביב לגנט בקיץ 2007, על הכעס שהיה לו כלפי סוכנו דאז, דודו דהאן, על ההצעה שקיבל בינואר והותירה אותו עם דמעות בעיניים, ועל הסיבה שבגללה החליט בסופו של דבר לחזור לישראל ולהפועל תל אביב.

צפו ב"מחצית בשכונה" עם גילי ורמוט

תחילה סיפר ורמוט כיצד נולד המעבר לבלגיה: "פתאום דודו דהאן התקשר. אני השחקן הראשון שהוא שם בבלגיה. הוא היה בתחילת דרכו. הוא אז התחיל לאמן את הכוח בליגה הלאומית, הוא היה בתחילת דרכו כסוכן וכמאמן, הוא היה בצומת דרכים מבחינתו. הוא אמר: 'יש לי הצעה, באים לראות אותך'. באו לראות אותי בדרבי שניצחנו 0:3 במחזור האחרון עם הצעירים. זה היה המשחק האחרון של יוסי אבוקסיס. באו לראות אותי ושם אמרו סופית: 'רוצים'. גיא לוזון הגיע, אבל אני כבר הייתי בבלגיה".

על המגעים והנורה האדומה שנדלקה כבר בתחילת הדרך, סיפר ורמוט: "הגעתי למועדון, אתה לא עושה בירורים יותר מדי, אבל אתה כן בודק על העיר ועל הקבוצה. בזמנו גנט הייתה בדירוג רביעית או חמישית בבלגיה. כבר כשטסתי לשם, דודו לא הרשה לאבא שלי לבוא, טסתי רק עם עורך הדין. כבר אתה מבין שיש שם דברים, כעסנו כל כך על עצמנו שאבא שלי לא עלה לטיסה. דוחקים אותך שם לפינה, עם הסכומים וכל זה, זה היה דפוס פעולה אופייני לדודו, ובסוף חתמתי. זה אומר שלא יהיו גורמים שיכולים להפריע למשא ומתן, שנבוא ונחתום צ'יק צ'ק ולא יהיו תנאים, ואם הם משנים את התנאים, עדיין תחתום".

ורמוט גם לקח אחריות על התקופה הלא מוצלחת מבחינתו, והתייחס למאמן הנורבגי שאימן אותו בגנט: "בסוף, זה עליי גם, כמו שאתה אומר. לא יודע אם לא הייתי בשל, או שזה פשוט האופי הדפוק שלי. היה מאמן נורבגי, מבחינת אופי הוא היה נוראי, קר. אומרים על ברק בכר שהוא בדיסטנס, זה מאמן שהוא, אתה יודע, קרח. בא, מקסימום 'בוקר טוב' בבוקר, רואה את האימון מהצד והולך. אין קשר איתו, אין שיחות, ממש נורבגי מהצד הצפוני של נורבגיה. וזהו. ברוב המשחקים נכנסתי מחליף, והיו לי משחקים לא רעים. הבקעתי שלושה שערים, אחד מהם ממש יפה נגד ליאז' בסלאלום. היו בטוחים שאחרי עונה, אני כאילו אעשה את הקפיצה שלי".

בהמשך חשף ורמוט גם את אחד הרגעים המתסכלים ביותר שלו בתקופה בבלגיה, כאשר קיבל הצעה לעבור לקורטרייק במהלך חודש ינואר: "בינואר גם היה קטע. שיחקנו בגביע נגד קורטרייק, במשחק הראשון אצלם הפסדנו 5:1 וזו הייתה הפתעה גדולה. בגומלין נתנו למחליפים, כי זה כאילו היה לפרוטוקול, אבל ניצחנו 0:4 ועלינו שלב עם שערי חוץ. ואז בינואר הם רצו אותי אליהם. ואז קורטרייק, שהייתה קטנה, עלתה ליגה, רצו אותי ובאתי לנשיא, ודודו יושב לידי, ואני אומר לו: 'תן לי ללכת בהשאלה. אשחק ארבעה חודשים, בקיץ אחזור. לא טוב לי, אני רוצה ללכת לשחק. הם אומרים שאהיה בהרכב', ודודו יושב לידי ואומר לו: 'אל תשחרר אותו, הוא ילד מפונק, שיישאר פה ויילחם'. אני עם דמעות: 'תן לי ללכת ולשחק'. בסוף נשארתי".

לבסוף, ורמוט סיפר כיצד החליט לוותר על ההמשך בבלגיה ולחזור לישראל: "בקיץ הגיע מישל פורדום מליאז'. ואז הוא התחיל, ראיתי שהתמונה אותה תמונה מבחינתי, ואתה גם אומר לעצמך: על מה אני סובל פה? אני בסך הכול בבלגיה, ליגה בכירה מישראל, אבל אני עכשיו חוזר לארץ, מרוויח אולי אותו דבר, בקבוצה שמשחקת בבמפעלים אירופיים ואני אהיה במעמד יותר גדול. אז על מה אני נלחם פה? אני לא בספרד, גרמניה או אנגליה, ואז אני מחליט לחזור לארץ".