בשלוש השנים האחרונות, כמעט כל מפגש של נבחרת ישראל לווה בדיון פורה שעסק בנסיבות שכלל לא רלוונטיות למתרחש על כר הדשא. 'אירוח' משחקי בית במרחק אלפי קילומטרים מהבית האמיתי, בארץ, סידורי אבטחה כבדים והתנגשויות פוליטיות בין ההתאחדויות שונות. אולם ספק גדול אם נבחרת ישראל פגשה בתקופה הזו עד כה יריבה שהעויינות הלאומית שלה כלפי החבורה בכחול-לבן היא הרבה מעבר לספורט.
רבות נאמר (וכנראה עוד יאמר) על הדין ודברים בין המחנה האירי למחנה הישראלי, אולם לצד הרצון הלאומי העז שלנו להנחית מכה מקצועית אינטנסיבית על היריבה הקרובה בליגת האומות, נבחרת ישראל תתמודד עם אתגר מקצועי גדול ובאותה נשימה, אפשרי בהחלט.
נבחרת אירלנד הייתה קרובה להעפיל למונדיאל בקיץ האחרון (משפט שאי אפשר באמת לומר על נבחרת ישראל), אולם הפסד דרמטי לצ'כיה בחצי גמר הפלייאוף חיסל את הסיכויי האחרון לכרטס את המקום בגביע העולם.
עצם העובדה שאירלנד בכלל מצאה את עצמה בתמונת ההעפלה עד לאותו ערב מתסכל בפראג היה מפתיע לנוכח שלב המוקדמות שחוותה, שאופיין בעיקר בחוסר יציבות משווע. הפסד מביך בירוואן לארמניה בתחילת הקמפיין, תיקו ביתי מול הונגריה (ששיחקה בעשרה שחקנים) והפסד לפורטוגל סימנו את מה שהסתמן באופן ראשוני לפחות כעוד שלב מוקדמות מאכזב ואי העפלה לטורניר גדול.
אולם נקודת המפנה קרתה באוקטובר שעבר עם ניצחון ביתי על ארמניה ותקווה חדשה של השגת הכרטיס למונדיאל דרך שלב הפלייאוף. באמצע נובמבר 2025 סיפקה הנבחרת האירית שתי תצוגות עמוסות בגאווה לאומית מקסימלית ובפרק זמן קצר של ארבעה ימים בלבד גברה על כריסטיאנו רונאלדו ופורטוגל והשלימה קאמבק מיוחד במינו בבודפשט על חשבונה של הונגריה, על מנת לשמור את החלום המונדיאל בחיים.
דו קרב הפנדלים נגד הצ'כים במרץ האחרון הסתיים בשברון לב משמעותי עבור האירים, שהיו אחת ההפתעות הנעימות ביותר בפעם האחרונה בה גביע העולם נערך בצפון אמריקה, לשם קיוו לשוב בסגירת מעגל אמיתית לאחר 32 שנים.
במבחן התוצאה, האירים אמנם לא העפילו למונדיאל, אך השיפור הדרמטי, התוצאות החיוביות והחוסן שהנבחרת הציגה בפוטו פיניש של מוקדמות גביע העולם נתנו רוח גבית לראשי ההתאחדות המקומית להאריך את חוזהו של מאמן הנבחרת, היימיר האלגריסון, עד לאחר סיום יורו 2028 אותו המדינה אמורה לארח לצידן של אנגליה, סקוטלנד ו-ויילס.
אמירותיו האומללות של המנג'ר בן ה-59 לקראת המפגש מול רן בן שמעון וחניכיו אמנם הוכיחו ניתוק מוחלט מהמציאות המורכבת במזרח התיכון וחוסר אמפטיה מתסכל כלפי ישראל, אך כשמדובר בהצלחה בטורנירים גדולים, למאמן האיסלנדי ישנן קבלות מוכחות ומרשימות.
האלגריסון, רופא שיניים במקצועו, היה חתום על אחת הסנסציות הגדולות בתולדות הכדורגל האירופאי כששימש כמאמן (לצידו של לארס לאגרבק השבדי) הנבחרת האיסלנדית שהגיעה עד לשלב רבע הגמר ביורו לפני כעשור בצרפת, כשעל הדרך הדיחה את אנגליה בהנהגתו של רוי הודג'סון.
המומנטום האיסלנדי היה בשיאו וסייע להעפלה לגביע העולם ברוסיה שנתיים לאחר מכן, אותו סיימה אמנם איסלנד בשלב הבתים, אך על הדרך הצליחה גם לעשות את מה שמעט מאוד נבחרות לאומיות מצליחות – לעצור את ליאונל מסי (שגם החמיץ פנדל) – כשסיימה בתיקו 1:1 את מפגשה מול ארגנטינה בשלב הבתים.
לאחר שבע שנים בנבחרת האיסלנדית, האלגריסון עזב את משרת אימון הנבחרת לאחר גביע העולם ברוסיה ועד היום זוכה לסטטוס של גיבור לאומי במולדתו לנוכח ההצלחה הכבירה של הנבחרת מהאי הקטנטן על הבמות הבכירות ביותר בכדורגל העולמי.
בגרסתה הנוכחית, אירלנד אמנם רחוקה משנות השיא שלה בסוף שנות שמונים ותחילת שנות התשעים, אולם בסגל הנוכחי שלה קיימים שחקנים שמציעים איכות וניסיון מהליגות הבכירות ביותר ביבשת.
קוויבין קלהר שעומד בין הקורות מצא את מקומו כשוער פרמיירליג יציב ואמין בברנטפורד לאחר שנים רבות כמספר שתיים ומחליפו הקבוע של אליסון בשערה של ליברפול. קפטן הנבחרת וחברו של קלאהר בברנפורד, ניית'ן קולינס, נעדר מחלון הנבחרות בשל פציעה ולמרות חסרונו המשמעותי, מחליפיו מציעים גם הם ניסיון ראוי כשחקני פרמיירליג לגיטימיים בדמותם של דארה אושיי מאיפסוויץ' טאון וג'ייק אובריאן מאברטון.
פין עזז, קשרה של סאות'המפטון, הוא לא רק חברו לקבוצה של דניאל פרץ, אלא גם בעל קשר משפחתי לישראל מצד אימו ומהווה סיכון התקפי ברור, כשאת עמדת החלוץ מאייש טרוי פארוט, שחקנה של ריאל בטיס הספרדית.
בדומה לישראל, האירים פתחו את קמפיין ליגת האומות בהפסד חוץ, 1:0 מול קוסובו, אולם בזמן שנבחרת ישראל יכולה להצביע על הרחקתו של סייד אבו פרחי כנקודת מפנה שלילית שהובילה להפסד מול אוסטריה במחזור הראשון, הנבחרת של האלגריסון מוצאת מעט מאוד סיבות להתעודד מההופעה הדלה ביום חמישי האחרון.
בזמן שעל הנייר לפחות יחסי הכוחות בין שתי הנבחרות מצטיירים כשווים, אירלנד מציעה איום פחות משמעותי מיריבתה הראשונה של ישראל בליגת האומות ועם הסקת מסקנות ראויה מצד רן בן שמעון וצוותו, הכחולים-לבנים צריכים להציב לעצמם מטרה ברורה למדי במשחק הערב: ניצחון והנחתת נוק-אאוט מקצועי ומוראלי על האירים, בערב בדברצן בעל חשיבות גדולה יותר מכל משחק בו נבחרת ישראל הייתה מעורבת בו בשנים האחרונות, מקצועית ולאומית.
מה דעתך על הכתבה?