הרשתות החברתיות רועשות, מאמן הנבחרת התנצל, שוער הנבחרת טען שהבילד-אפ הלאומי פגע בריכוז. הזעם על אירלנד התחלף בזעם על הנבחרת, אבל אנחנו נמצאים במקום כל כך נמוך ברמת הכדורגל הייצוגי שלנו, שאנחנו נאחזים בכל כך הרבה טריגרים שלא משקפים את התמונה הכוללת.
הכדורגל הישראלי חולה.
זה כבר לא עסקנים. זה כל כך הרבה גורמים שמושכים את הכדורגל למטה, שכאשר יחליטו לחזור פה לוועדות חקירה ממלכתיות, אחת הוועדות תהיה חייבת להתעסק בכדורגל הישראלי.
25 הדקות הראשונות מול אירלנד היו מראה מזוקק של כל התחלואים. מרמת מחלקות הנוער, או במה שהן מתעסקות ואת מי הן מעסיקות, דרך הציוות של אנשי הניהול המקצועי בנבחרות הצעירות, המשך באנשים שקובעים לאן ומתי ילכו השחקנים הצעירים לקריירה בחו"ל, העיסוק הלא מקצועי במי יכול להיות בנבחרת, מי שר את ההמנון, ואת מי לא מזמינים.
נבחרת ישראל היא אירוע נקודתי שמנקז אליו שלל אירועים מגמתיים, מתמשכים והרסניים. הנבחרת מתכנסת 4-5 פעמים בשנה – ספטמבר, אוקטובר (הפעם זו התכנסות אחת), נובמבר, מרץ ויוני – ואין לה שום יכולת לתקן את עצמה, או לייצר תמונה אחרת לתחלואי הכדורגל הישראלי.
ביום חמישי הצליחה נבחרת ישראל להחזיק מעמד עד הדקה ה-90 עם עשרה שחקנים בווינה, מול נבחרת שהייתה במונדיאל. היא שיחקה עם עידן נחמיאס ליד ניקיטה סטויאנוב. אנשים נוטים לשכוח נוכח הכיסוי הלקוי של ענאן חלאילי בשער השני שכבשה אוסטריה, שבדרך לכובש השער, הכדור חלף מעל רז שלמה שניתר אליו ולא יכל לו.
ברמות של נבחרת – גם במדינה שאין לה שחקני הגנה – אין מצב שבלם לא חוסם כדור או לא מגיע אליו, או מפספס אותו. אלה טעויות של ליגה לאומית, ליגת על לנוער, לא ברמה של דרג ב' בליגת האומות.
למרות מה שכולנו ראינו, בחר רן בן שמעון לעלות עם רז שלמה במקום נחמיאס במשחק אתמול. שיקולים של עייפות, או חשש מפציעה, עמדו במרכז ההחלטה. לפחות מה שטען המאמן הלאומי בטרם המשחק בראיון למוטי פשכצקי מערוץ הספורט. אני מאוד מקווה שזו הסיבה, כי עד רגע זה לא ברור לי איך רז שלמה – אחרי כל כך הרבה טעויות ונרטיב שלם שנבנה על שמו – הוא לא רק שחקן הרכב בקבוצה שמוליכה את הטבלה בישראל, הוא גם שחקן פותח בנבחרת ישראל.
בלם, על פי המודל הנשגב של דוד פרימו, אבל לא רק, צריך להיות מהיר מספיק כדי לשים גוף ולמנוע משחקן להמשיך ולהוליך כדור. הוא צריך להיות מספיק זריז, וקל רגליים, כדי להעמיד את עצמו בין היריב לבין הכדור. רז שלמה ניסה אתמול לשלוח רגל לכדור רוחב, ומעד – בשער הראשון – ובשער השני פספס כדור עומק תוך כדי שהוא מנסה לשלוח רגל הצידה. בלם שעושה גליצ'ים, ששולח רגליים וידיים, ושלל פעולות אקרובטיקה הוא לא בלם, הוא פעלולן. אם זה מה שיש לנבחרת ישראל – שהעלתה בהמשך מגן ימני במקום מגן שמאלי, כי אין לה מגן שמאלי נוסף במדינה של יותר מ-10 מיליון (המדינה הגדולה באוכלוסייתה מבין המדינות שמרכיבות את בית 3 בדרג ב'), אז בשפתו הניגפת של עמנואל שפר אפשר לסכם: "חבל את הזמן שלנו".
ב-1996 אירחה נבחרת ישראל את דרום קוריאה למשחק ידידות בבלומפילד. בדקה ה-79 היה 0-5 לקוריאנים. ואז החלו הקוריאנים לעשות משולשים על נבחרת ישראל. זה הספיק לקפטן ניר קלינגר, שדרך על איזה פטריק קים אחד, עד כדי כך שהצרחות שלו התגלגלו בין המוסכים עד לדרך סלמה. קלינגר ניצל את הטיפול בפצוע כדי לכנס את השחקנים למעגל מאולתר במרכז המגרש. היו שם 5,000 צופים באלם מוחלט, שאפשר היה לשמוע את קלינגר צועק: "אף אחד לא ישפיל אותנו פה בבית שלנו. תתחילו לפרק אותם". והם פירקו. אלמלא נדרש השופט לשרוק בסוף לסיום, הייתה הנבחרת הופכת את התוצאה. זה הספיק לה להיכנס בקוריאנים ולצמצם ל-5-4, טו סמול דה השפלה.
עד שאליאל פרץ התחיל להיכנס באירים אתמול, היה נדמה שישראל לא הבינה את גודל האירוע, לא שעתה לאזהרות, לא קראה נכון את הפרובוקציות של האירים ליד הגדר. בקיצור, לא העירו אותם.
נבחרת אירלנד צוירה שלשום כמי ששחקניה עמדו בלחצים עצומים כנגד דעת הקהל במדינה, האם לעלות ולשחק. הם תוארו כמי שעברו שעות של דיונים מרתונים כיצד ואיך לנהוג במשחק שעצם המחשבה אם לשחק בו הייתה מטורללת. במגרש, בין אם זה היה פרוטוקול ידוע ומוסכם מראש – הרי נציג אופ"א יצר פרוטוקול חדש שנועד להציל את קיומו של המשחק – הייתה שם עוד יריבה. לאירוע הזה, המשפיל, חסר הכבוד ונעדר הפייר-פליי, עלינו בחפץ לב, כמעט מתוך הכרת תודה. לא פלא שתפקדנו בו כאסקופה נדרסת. המומים מאפס האינטרקציה, סובלים כמו כל שגרירי ישראל ב-MLS מג'ט-לג, ומאפשרים לחבורת הגרטה טונברג הזו להרכין ראש בהמנון, לנשק סרטים שחורים, ובעיקר להכניס כתף וחזה ועוצמות של שנאה בשחקנים קטני הקומה שלנו. והכל בחדווה של עזתים הפוגשים חטופים ישראלים ב-7 באוקטובר.
אילו חלק משחקני הנבחרת היה נוהג כאייל ברקוביץ' בגילברט פרילאסינג האוסטרי ב-2001, היו האירים מבינים שמולם עומדים (הדגש על עומדים) שחקני כדורגל מופחתי יכולת, אבל לא פרייארים. זוכרים את התמונה של טל בן חיים הבלם ראש בראש עם וויין רוני ודויד טרזגה? שם אפילו לא נדרשנו לדבר פוליטיקה במסיבת העיתונאים. שם שמרנו על כבודנו כמדינה ככל העמים. זה אפילו נגמר אז בתיקו. כאן זה נגמר אחרי 25 דקות.
עד שנכנס דור פרץ למשחק שיחקנו בעיקר לרוחב. פוחדים להכניס כדור בין קווי הגנה, ללחוץ ולחטוף ולבעוט לשער. הנבחרת שיחקה עם מגן מקריסטל פאלאס, קשר מאייאקס, שחקן כנף מווסטהאם, חלוץ מניו אינגלנד, קשר שחזר מפרנצווארוש, מגן מאלצ'ה. האם היה מישהו בבית שחש שעל המגרש משחקים כדורגלנים מליגת אחרת, שחקנים שלמדו משהו אחר, שהתקדמו? כלום. שחקן מקבוצה שעפה נגד לוגאנו, שלא מפסיק לכבוש כבר כמה חודשים בכל מסגרת, היחיד שמתמצא מול השער וחותר למגע, נראה ב-8 דרגות יותר טוב מכל הליגיונרים יחד. האם הם שומרים על הרגליים? האם הם מרגישים פחיתות כבוד לשחק את הכדורגל של רן בן שמעון? אולי זה מה שהם שווים. פעם, שחקן ישראלי גדול בדורו, היה מפלס דרכו לקבוצת קצה בליגה חצי נידחת, כדי להגשים חלום ולשחק ברמות יותר גבוהות. כשחיים רביבו מסלטה ויגו היה נפגש עם אייל ברקוביץ' מווסטהאם, היה אבק כוכבים ניתך מהשמיים, היו שם צירופים שלא זכורים כמוהם. מה ראינו מאוסקר גלוך (49 שערים כל הקריירה המקצוענית שלו) ומנור סולומון (57 שערים בכל הקריירה המקצוענית שלו)? דור פרץ אחד, שחקן בוקס-טו-בוקס בכישוריו, כבש שער אחד יותר משניהם יחד בקריירה שלו. זו בכלל לא אמורה להיות המומחיות שלו. וזה כי הוא חותר למגע, ומאיים על השער. הם מעבירים את זמנה של הנבחרת בכדרורי סרק, מסירות רוחב והימלטות מהשחקנים מולם. איך אמרו על ערן זהבי כששיחק בנבחרת? "הוא מפריע לדור הצעיר להתפתח". ערן זהבי מזמן נע על קו מיקונוס-סביון, ומה נשאר מהדור הצעיר? דור זעיר.
אפשר להמשיך ולגדף את השחקנים, לחפש מעכשיו מחליף לרן בן שמעון, ולדבר על נבחרת אחרת שתעלה מול קוסובו ביום חמישי. בפועל תהיה שם את אותה נבחרת, אותו מאמן ואותם שחקנים. ככל הנראה שתהיה גם אותה תוצאה.
צריך להחליף פה לא רק דיסקט, אלא הארד דיסק שלם. רק שאין מי שיחליף אותו.
מה דעתך על הכתבה?