ביקורת חריגה באירלנד: "התנהגות הנבחרת כלפי מדינת ישראל הייתה שגויה"

הסערה סביב משחקי אירלנד מול ישראל ממשיכה לעורר ויכוח ציבורי באירלנד, גם לאחר שהנבחרת המקומית ניצחה 0:3 בדברצן. לצד הקריאות להחרים את המשחקים והביקורת על התאחדות הכדורגל האירית (FAI), פורסמו בעיתון בעיתון האירי "irishtimes" שלושה מכתבים למערכת שהציגו עמדות שונות בנוגע להתנהלות הנבחרת לפני המשחק ובמהלכו.

אחת הכותבות, קטריונה קיי מצ'רצ'טאון שבדבלין, סיפרה כי היא מחזיקה במנוי למשחקי נבחרת אירלנד כבר יותר מעשור וכי מעולם לא החמיצה משחק ביתי. לדבריה, היא חשה "מבוכה עמוקה" לנוכח התנהגות השחקנים מול ישראל. קיי התייחסה לכך שהאירים עלו עם סרטים שחורים, הרכינו את ראשיהם בזמן נגינת ההמנון הישראלי ונמנעו מלחיצת ידיים עם שחקני ישראל.

קיי טענה כי לשחקנים יש כמובן זכות להחזיק בכל עמדה פוליטית שיבחרו, אך משחק כדורגל בינלאומי לא אמור להפוך לבמה להפגנת עוינות כלפי שחקנים רק משום שהם מייצגים מדינה שמדיניותה מעוררת התנגדות. היא אף העלתה שאלה עקרונית בנוגע לערכים שעליהם מצהיר עולם הספורט: "עולם הכדורגל חוזר ומדגיש כבר שנים, ובצדק, שאין מקום לגזענות ולאפליה בספורט. אם כך, יש מקום לשאול האם העקרונות של כבוד, הכלה ושוויון חלים על כולם באותה מידה, לרבות על ישראלים".

לדבריה, אירלנד כבר התמודדה בעבר עם נבחרות ממדינות שממשלותיהן ספגו ביקורת קשה על מעשיהן או על מצב זכויות האדם בתחומן, ובכל זאת נשמרו כללי הנימוס המקובלים בספורט הבינלאומי. היא הוסיפה כי המנון לאומי מייצג מדינה ואוכלוסייה שלמה, ולא רק את הממשלה המכהנת, וכי עמידה מכבדת בעת נגינתו אינה מעידה על הסכמה עם מדיניות הממשלה. באותה מידה, לטענתה, לחיצת יד ליריב אינה מעידה על הערצה או תמיכה בעמדותיו. "ביום ראשון בערב, ההתנהגות שלה כן גרמה לי להרגיש כך", סיכמה בהתייחסה לתחושת הבושה שחשה כלפי הנבחרת.

מנגד, ג'ון פול קינן מארטיין שבדבלין יצא להגנת השחקנים. הוא הזכיר כי ההחלטה לקיים את המשחקים מול ישראל כבר עוררה דיון נרחב באירלנד, כאשר היו שקראו לנבחרת להחרים אותם ואחרים טענו כי יש לשחק ולנצח על כר הדשא. קינן שיבח את שוער הנבחרת גאווין באזונו על החלטתו שלא להשתתף בשני המשחקים, אך הדגיש כי יתר השחקנים עלו לשחק ובסופו של דבר ניצחו 0:3.

קינן התייחס גם למחאה של השחקנים, שענדו סרטים שחורים ונמנעו מלחיצות ידיים, וכן לטענות שהועלו לאחר המשחק בנוגע לקריאות גזעניות לכאורה כלפי אדם אידה מצד אוהדים ישראלים. הוא ציין כי אופ"א הודיעה בשלב זה שלא תפתח בחקירה בנושא, וטען כי הביקורת על שחקני אירלנד בשל עצם החלטתם לשחק מול ישראל מתעלמת מהטענות הללו. לשיטתו, את הכעס יש להפנות לאופ"א, הן בשל החלטתה שלא להרחיק את ישראל מהמפעלים שהיא מנהלת והן בשל מה שהוא רואה כהיצמדות לנהלים פורמליים במקום להתמודדות עם גזענות.

מכתב נוסף, מאת רוני סימפסון מבריי שבמחוז ויקלו, הציג עמדה תומכת עוד יותר במחאה. "בסופו של דבר זה היה רק משחק כדורגל", כתב, אך שיבח את שחקני אירלנד הן על "המחאה המכובדת" והן על ההופעה שהסתיימה בניצחון 0:3. סימפסון טען כי הנבחרת לא הייתה צריכה להיקלע מלכתחילה למצב שנוצר, במיוחד נוכח הביקורת שהופנתה כלפי השחקנים וההפרעות להכנות המקצועיות שלהם.

לקראת משחק הגומלין בין הנבחרות ביום ראשון הקרוב, סימפסון קרא למבקרים להפסיק להתמקד בשחקנים ובמאמן היימיר הלגרימסון ולהפנות את הכעס לגורמים שלדבריו נושאים באחריות למצב. הוא הזכיר מצד אחד את חמאס ואת מתקפת 7 באוקטובר 2023, ומנגד את ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו ואת מדיניותה בעזה. בנוגע למדיניות הישראלית בעזה, סימפסון השתמש במונח "תוכנית רצח עם" וייחס את ההגדרה לאו"ם.

שלושת המכתבים ממחישים את המחלוקת שנוצרה באירלנד סביב המשחקים מול ישראל: בעוד קיי טענה שהמחאה חצתה מבחינתה את גבולות ההתנהגות הספורטיבית המקובלת, קינן וסימפסון ראו בה צעד מוצדק לנוכח המלחמה והאירועים סביב המשחק. ברקע נמשכת גם המחלוקת סביב החלטת התאחדות לקיים את שני המשחקים, כאשר ההתאחדות עצמה צפויה להידרש להסביר את החלטתה בפני ועדת הספורט של הפרלמנט האירי.