המתיחות סביב המפגש השני בין נבחרות ישראל ואירלנד כבר מזמן חרגה מגבולות הדשא, אבל מסיבת העיתונאים שנערכה אתמול (שבת) בסרביה הפכה לאחד האירועים הסוערים ביותר עד כה. בתוך דקות, שאלות של עיתונאים ישראלים על הסכסוך במזרח התיכון ועל טענה לגזענות מצד שחקני אירלנד הובילו לעימות קולני, לקיחת המיקרופון ולסיום מוקדם של מסיבת העיתונאים – והסצנות זכו לסיקור נרחב ברחבי אירופה.
כזכור, כאשר עיתונאי ערוץ הספורט מוטי פשכצקי לקח את המיקרופון וטען בפני המאמן: "השחקנים שלכם כינו את השחקנים שלנו קופים במהלך המשחק" – אנשי ההתאחדות האירית הגיבו מיד ובחריפות: "זה לחלוטין לא נכון", כשהמשפט חזר מספר פעמים לפני שהמיקרופון נלקח מהעיתונאי והמסע"ת הופסקה.
ב-BBC בחרו לתאר זאת כ"העיתונאי הישראלי סירב לשחרר את המיקרופון", והעיתונאי והחוקר הבריטי הפרו-ישראלי דייוויד קולייר, שמתמחה בחקר אנטישמיות ופעילות אנטי-ציונית, הגיב לציוץ של הרשת: "שקרנים!!!! למה לא לדווח את מה שבאמת קרה – שעיתונאי הותקף על שאילת שאלה, ומישהו תפס אותו פיזית? למה כשזה על ישראל – כל מה שאתם עושים זה לשקר?".
Republic of Ireland manager Heimir Hallgrimsson was asked by a journalist, who refused to give up the microphone, about alleged racism by Irish players during last Sunday's 3-0 win over Israel in Hungary. The news conference was brought to a close at that point by Football Association of Ireland communications manager Kieran Crowley, who said those allegations were "completely untrue".
— BBC Sport (@BBCSport) October 3, 2026
ב"ל'אקיפ" הצרפתי הציגו את האירוע כ"מתיחות חדשה עם עיתונאים ישראלים". האתר תיאר כיצד נציג ישראלי שאל את היימיר האלגרימסון: "מה אתה חושב על האנשים שאתה תומך בהם? האידיאולוגיה שלהם מבוססת על רצח. רק השבוע אחד מהם ניסה להרוג נוסעים ישראלים", לפני שדובר ההתאחדות האירית קטע אותה והבהיר כי יתקבלו רק שאלות בנושאי כדורגל.
ב"גרדיאן" הבריטי בחרו לתאר את האירוע במילים "tempers flare" – הרוחות התלהטו – והציגו אותו כחלק מהסלמה נוספת ביחסים שכבר היו טעונים מאוד בין שתי הנבחרות. גם שם הודגשה הטענה שהעלה העיתונאי הישראלי, לצד ההכחשה הנחרצת של ההתאחדות האירית.
באתר האירי The42 הלכו צעד נוסף וכינו את מה שהתרחש "סצנות כאוטיות". לפי הדיווח, העיתונאית הישראלית הקריאה את שאלתה על תקרית FlyDubai מתוך טקסט כתוב, בזמן שאדם שישב לצדה צילם אותה בטלפון. לאחר שנאמר לה לעבור לנושאי כדורגל היא שאלה אם פין עזז ישחק, ואז הגיע העימות סביב טענת ה"קופים".
ב-The42 הדגישו גם פרט חריג נוסף: נציג אופ"א לא נכח בחדר. מדובר במסיבת עיתונאים רשמית שמתקיימת כחלק מהפעילות שמחייבת אופ"א ערב משחק, ובמשחק הראשון בהונגריה כן היה נציג של הארגון במקום.
גם לאחר שהמסע"ת הרשמית הופסקה הסיפור לא הסתיים. ההתאחדות האירית ניסתה לקיים תדרוך נפרד עבור העיתונאים האירים בלבד, אך נציג של התקשורת הישראלית ניסה להצטרף אליו. בעקבות העימות הוחלט להעביר את התדרוך ואת המאמן לאזור אחר באצטדיון.
‘You cannot take the microphone from me, you cannot touch me. You cannot take it.' This is how Ireland's press conference abruptly ended, after a ‘verbal attack' by Israeli reporters on head coach Heimir Hallgrimsson. https://t.co/wzfpgOlXHi
— AJE Sport (@AJE_Sport) October 3, 2026
ב-talkSPORT כתבו כי מסיבת העיתונאים "נקטעה בפתאומיות" בעקבות חילופי הדברים עם העיתונאים הישראלים. בספרד, Cadena SER בחרו לשים במרכז את תגובת ההתאחדות האירית לטענת הגזענות, עם הכותרת: "זה לחלוטין לא נכון: אירלנד הפסיקה את מסיבת העיתונאים הרשמית לאחר ההאשמות של עיתונאי ישראלי".
באיסלנד, מולדתו של האלגרימסון, התמונה הייתה מעט שונה. באתר Vísir נכתב כי מסיבת העיתונאים "הופסקה מוקדם והישראלים זעמו", והתיאור הציג את המאמן כמי שנאלץ שוב להתמודד עם שאלות ישראליות חדות במיוחד, שבוע לאחר מסיבת העיתונאים הסוערת לקראת המשחק הראשון.
כצפוי, התקשורת הישראלית מוצגת בחלק גדול מהסיקור הבינלאומי כצד האקטיבי והתקיף באירוע – זה שהעלה את שאלת המטוס, האשים את השחקנים האירים בגזענות וסירב לאפשר למסיבת העיתונאים להישאר בתחום הספורט בלבד. במקביל, ההתאחדות האירית מוצגת כמי שהתקשתה להשתלט על האירוע ולבסוף בחרה פשוט להפסיק אותו.
גם הטענה על הגזענות קיבלה טיפול זהיר יחסית. כלי התקשורת הגדולים מציגים אותה אך ורק כ"טענה שהעלה עיתונאי ישראלי", ולא כעובדה מוכחת, ומדגישים מיד שההתאחדות האירית הכחישה אותה לחלוטין. מנגד, ברקע ממשיכה להיבדק גם הטענה האירית שלפיה אדם אידה ספג קריאות גזעניות מאוהדים ישראלים במשחק הראשון.
האירוע מצטרף לשורה ארוכה של מחלוקות סביב צמד המשחקים: החלטתו של גאווין בזונו לא לשחק מול ישראל, ההצבעה בתוך הסגל האירי, הסרטים השחורים, הרכנת הראש בזמן "התקווה", היעדר לחיצת היד בין הקפטנים והעימותים המילוליים שכבר נרשמו בין אנשי שתי הנבחרות.
אם לפני שבוע המטרה של ההתאחדות האירית הייתה לעבור את שני המשחקים תוך צמצום הרעש הפוליטי, מסיבת העיתונאים בסרביה המחישה עד כמה הדבר הפך כמעט בלתי אפשרי. מבחינת התקשורת העולמית, האירוע היום היה שיא נוסף של עימות שהולך ומסלים בין שתי המשלחות.
מה דעתך על הכתבה?