קרלס פויול אמנם פרש לפני יותר מעשור, אבל עבור כוכב העבר האגדי של ברצלונה הפרידה מהכדורגל לא הייתה פשוטה כלל. אחרי 15 עונות בקבוצה הבוגרת של בארסה, 593 הופעות רשמיות ו-21 תארים, פויול נאלץ להתמודד עם שינוי דרמטי בחייו דווקא כשהיה בן 36. בריאיון בספרד הוא סיפר בכנות על הדרך שבה התמודד עם הפרישה, הפציעות והחיים אחרי הכדורגל.
פויול הבין כבר בתחילת הקריירה שכישרון ועבודה קשה על המגרש לא מספיקים. "תמיד הבנתי שבספורט צריך לתת 100 אחוז כשאתה עולה למגרש, אבל הבנתי שזה לא מספיק", סיפר. לדבריו, הוא למד את החשיבות של מה שמכונה "האימון הבלתי נראה" – הדברים שמתרחשים מחוץ למגרש, כמו תזונה נכונה, מנוחה, תוספים ומניעה גופנית.
הפציעות היו חלק משמעותי מהקריירה של פויול, והוא הודה שהתקשה לקבל אותן. "בכל פעם שהייתה לי פציעה ניסיתי להתאושש כמה שיותר מהר, וזה בסופו של דבר גובה ממך מחיר. בסוף, חייתי בשביל הכדורגל", אמר. מבחינתו, אורח החיים כולו היה מכוון למטרה אחת: להיות מסוגל להמשיך לשחק ברמה הגבוהה ביותר.
אלא שהרגע הקשה באמת הגיע כשהבין שהגיע הזמן לתלות את הנעליים. "לא רק שהייתי צריך לקבל את זה שאני כבר לא יכול לעשות את הדבר שהכי אהבתי, אלא שבגיל 36 גם לא יכולתי לעשות ספורט", חשף כוכב העבר האגדי של ברצלונה. עבור מי שהקדיש את כל חייו המקצועיים לכדורגל, המעבר לשגרה אחרת היה שינוי משמעותי במיוחד.
כדי להמשיך להיות פעיל ולשמור על תחושת התחרותיות, פויול מצא לעצמו פתרון אחר: פאדל. "זה ספורט שעזר לי מאוד ומאפשר לי להמשיך להתחרות, ברמה שלי, כמובן", סיפר. גם המנוחה, לדבריו, תמיד הייתה מרכיב משמעותי בשמירה על הגוף, אם כי כיום יש מי שמקשות עליו לישון בשקט: "מי שלוקחות לי קצת יותר את השינה הן הבנות שלי, שלעתים קרובות מגיעות לחדר".
פויול התייחס גם לבריאות הנפשית, נושא שלדבריו השתנה מאוד מאז ימיו כשחקן. "למזלי, זה כבר לא נושא כל כך טאבו כמו בתחילת הקריירה שלי", אמר. עבור מי שהיה במשך שנים סמל של קשיחות, מחויבות ומנהיגות בברצלונה, מדובר בהצצה נדירה לצד האישי של האיש שנאלץ ללמוד כיצד להסתדר עם החיים אחרי הכדורגל.
מה דעתך על הכתבה?