אלי דסה הוא קפטן נבחרת ישראל וליגיונר נוצץ שחזר השבוע מחו"ל למכבי חיפה, אבל הדרך שעבר היא דוגמה ומופת להתמודדות עם קשיים עבור כל ילד שחולם על עתיד, בכדורגל ומחוצה לו.
במהלך קמפיין ליגת האומות הנוכחי, שבו נוצרה סיטואציה בעייתית מול נבחרת אירלנד, השחקנים הישראלים שנשלחו למסיבות העיתונאים עשו כמיטב יכולתם, אבל בארץ כולם שאלו "למה לא שלחו את אלי דסה?", זכר ליכולת ההסברה ולעמדות התקיפות שהציג קפטן הנבחרת במסיבות עיתונאים בעבר.
בתחילה נראה היה שהסיבה לכך היא העובדה שדסה עדיין ללא קבוצה ומחפש אחת בחו"ל, וששליחתו למסיבת עיתונאים עלולה לסבך אותו. אלא שמתברר שהשיקולים העיקריים היו אחרים – המאמן הלאומי גם כך ספג ביקורות על שזימן אותו בזמן שהוא ללא קבוצה, והמטרה הייתה להפחית את הרעשים סביבו וגם להתחיל לגבש "קאדר" נוסף של שחקנים שיוכלו לדבר במסיבות עיתונאים בעתיד.
העובדה שכולם שאלו "למה לא דסה?" מלמדת על ההערכה לקפטן ועל מעמדו בכדורגל הישראלי – אישיות מהסוג שחסר כאן, מנהיג, מישהו שאפשר ללכת אחריו. בגיל 33, ואחרי מסע תלאות בקריירה שבמהלכו התייצב, התעצב והתפתח למי שהוא היום, אלי דסה מסיים את הקריירה מעבר לים וחוזר לארץ, למכבי חיפה. עבור הדור הצעיר, שפחות מכיר את המגן, אנחנו מסכמים כאן את הדרך שעבר בכדורגל.
אלי דסה החל לשחק כדורגל כילד בנס ציונה, שם גדל. בהמשך שיחק בגילאים הצעירים במכבי תל אביב, אבל שוחרר בקבוצת נערים א'. הוא עבר לקבוצת הנוער של בית"ר ירושלים, וכבר בגיל 17 הוקפץ לבוגרים ושיחק תחת אורי מלמיליאן. הוא השתלב היטב בתחילה, אבל מחלה ופציעה שעבר החזירו אותו לאחור. הקבוצה נאבקה בתחתית, והוא איבד את מקומו בסגל.
באותן שנים דסה דשדש. הוא לא היה יציב מבחינה מקצועית ומנטלית והתמודד עם לא מעט בעיות בבית"ר. בפברואר 2012 מונה אלי כהן "השריף" למאמן בית"ר והתרשם מדסה. הוא לקח אותו לשיחה והסביר לו שכמגן הוא חייב להעלות מסת שריר, ואף נתן לו רשימת מאכלים עשירים בחלבון ובפחמימות שעליו לאכול כדי להתחזק.
בשלב הזה השיחה בין השניים קיבלה תפנית אחרת לגמרי. דסה היה אז תחת חוזה חייל, וגם מהמשכורת הזאת סייע למשפחתו. הוא הסביר ל"שריף" שאין לו יכולת כלכלית לקנות את המצרכים האלה, וסיפר שגם כסף לדלק אין לו ושהוא נעזר בטרמפים. לימים סיפר אלי כהן על אותה שיחה: "יצאתי עם דמעות בעיניים והלכתי לאיציק קורנפיין כדי שנמצא פתרונות".
העניין טופל חלקית. בית"ר הייתה שקועה בצרות באותה תקופה, בסוף עידן גאידמק ולקראת עידן טביב, והתמודדה עם בעיות כלכליות רבות ועם קשיים מול הקהל. במצב הזה היה קשה להקדיש את תשומת הלב הנדרשת לדסה ולמצוקתו. המפנה הגיע בקיץ 2014, כשמנחם קורצקי ואורי אוזן הגיעו לבית"ר תחת אלי טביב והחליטו שדסה יהיה המגן הימני הבכיר. זו הייתה למעשה שנת הפריצה שלו.
בקיץ שלאחר מכן הוא כבר הפך לסחורה מבוקשת. דסה התחיל את העונה עם בית"ר במסגרת האירופית, אבל טביב כבר סיכם עם מכבי תל אביב על מכירתם של המגן ושל הקשר שלומי אזולאי. מכבי תל אביב שילמה 900 אלף יורו על כל אחד מהם, בתוספת בונוסים על הישגים במהלך שלוש שנות החוזה בקרית שלום. אותה קבוצה ששחררה אותו בגיל נערים שילמה עליו כעת כמעט מיליון יורו. זו הייתה חזרה מהדלת הראשית, על סטרואידים.
דסה לחץ מאוד להשלים את המעבר, גם משום שזו הייתה ההזדמנות הראשונה בקריירה שלו להשתדרג כלכלית ולעזור למשפחתו. הוא היה אז על סף גיל 23, ועד אותו שלב כמעט שלא הרוויח כסף מכדורגל. באותו קיץ הוא השתדרג ממשכורת של 15 אלף שקל בחודש בבית"ר לשכר של 300 אלף דולר לעונה במכבי תל אביב. מאמנו בבית"ר ירושלים, סלובודאן דראפיץ', אמר עליו אז: "הוא יגיע רחוק, הוא לא מחכה לאף אחד, הוא שובר את הדלת עם פטיש".
דסה הגיע למכבי תל אביב אחרי שזכתה בשתי אליפויות רצופות, אבל נקלע לשלוש השנים שבהן הפועל באר שבע זכתה באליפות. זו לא הייתה תקופה נעימה להיות שחקן מכבי תל אביב. הוא פתח היטב את הקדנציה במועדון, אבל עבר גם סדרת פציעות שלא אפשרה לו לבצע את הקפיצה שרצה.
את עונת 2018/19 קשה לשכוח. זו הייתה העונה האחרונה שלו במכבי תל אביב לפני היציאה לחו"ל. לאחר שלוש שנות שלטון של הפועל באר שבע, מכבי תל אביב, תחת ולאדן איביץ', זכתה באליפות בפער של 31 נקודות מהמקום השני. דסה רשם אליפות ראשונה בקריירה וכיוון לחו"ל. הוא ניהל שיחות עם מכבי תל אביב שלא צלחו, ובסופו של דבר חתם בקיץ 2019 בוויטסה ארנהיים ההולנדית והחל את הקריירה שלו מעבר לים.
דסה היה שחקן מוערך מאוד בוויטסה והשלים בה שלוש שנות חוזה. בסיום החוזה, בקיץ 2022, עבר לדינמו מוסקבה, בהחלטה שהייתה מקצועית וכלכלית כאחד, בשל הכסף הגדול ברוסיה. לאחר שלוש עונות ברוסיה חתם דסה בעונה שעברה בניימיכן ההולנדית, שיחק במדיה 22 משחקים ובקיץ הפך שוב לשחקן חופשי.
כהרגלו, דסה לא מיהר בקיץ והמתין עד שימצא את המקום המתאים לו מעבר לים. מי ששאל אותו לפני כמה שבועות שמע ממנו שאין בכלל כיוון של חזרה לארץ, אבל ברגע שמכבי חיפה נכנסה לתמונה, עמרי גלזר הפעיל לחצים והצוות הניהולי והמקצועי בחיפה שיווע לדמות משמעותית בחדר ההלבשה, הוא מצא את עצמו חותם לשנתיים בירוק.
במהלך השנים בחו"ל הפך דסה לשחקן משמעותי בנבחרת ישראל. משחקן סגל הוא הפך לשחקן הרכב, ובהמשך לקפטן, למנהיג ולשחקן מוביל שכל מאמן רוצה אצלו ולצדו. מאמנים מבינים את החשיבות שלו בחיבור כל חלקי הפאזל המורכב שנקרא נבחרת ישראל. זה גם הפער בין מאמנים שמכירים את דסה ומזמינים אותו גם כשהוא ללא קבוצה, לבין אלה שמבקרים את ההחלטה. מדובר בהרבה מעבר לשיקול המקצועי.
ומה מקבלת מכבי חיפה? פרשנים תהו השבוע אם יש לו מה לתרום לקבוצה, ואחרים טענו שהוא מתאים רק כבלם או כמגן במערך של חמישה שחקני הגנה. שחקנים בליגת העל חושבים אחרת, והגדירו אותו השבוע כ"שובר שוויון" שישנה את המסלול של מכבי חיפה בשנים הבאות. הפער הזה בין הדעות הופך את החזרה של דסה למסקרנת עוד יותר, ומשבוע לשבוע נקבל את התשובות על הדשא. אבל דבר אחד בטוח – מכבי חיפה המשתפרת, יחד עם שחקן ודמות כמו אלי דסה, מתחילה לחזור למעמדה בצמרת הכדורגל הישראלי ולמצב שבו היא יכולה להיאבק על תארים, דבר שלא באמת היה על הפרק בשנים האחרונות.
מה דעתך על הכתבה?