שמשון לבקוביץ' גדל במכבי תל אביב, הגיע לקבוצה הבוגרת עוד לפני גיל 16 ושיחק בה לצד כמה מהשמות הגדולים בתולדות המועדון. בריאיון לאשר גולדברג הוא מספר על ההבטחה שהופרה באליפות אסיה, ההתפרצות נגד המאמן שהובילה לעזיבתו, המשחק שבו נאלצו השחקנים להימלט מאוהדים זועמים ועל הפציעה החריגה שפגעה בקריירה שלו.
השורשים של המשפחה?
"השורשים של המשפחה הם מהונגריה. אבא מאיר ואמא גילה עלו למדינת ישראל בשנת 1949, תחילה לשטח הגדול והפראי ביפו, ומשם לשכונת פלורנטין. למדתי בבית הספר היסודי בלפור ואהבת ציון, ובתיכון בבית הספר גאולה, שם יהושע רוזין, איש מכבי תל אביב בכדורסל, היה המורה לספורט. יש לי אחות בוגרת ממני, שרה. נולדתי ב-14 בנובמבר 1952".
איך התחילה האהבה לכדורגל?
"במקום לימודים רציניים, הראש והרגליים שלי היו במשחקי הכדורגל. בגיל 10 התכוונתי להגיע לאצטדיון באסה, שהפך לבלומפילד החדש, להפועל תל אביב האדומה. אבל בבית הבהירו לי שהם יודעים מהונגריה מה פירוש הצבע האדום, ומנעו ממני את הצעידה לשם. הגעתי למכבי תל אביב הצהובה-כחולה בכיף גדול".
מי היו המאמנים הראשונים שלך?
"המאמן הראשון היה יהודה ליבני, מכביסט מיוחד שטיפל בשחקנים בתחילת דרכם. בהמשך אימן אותי צבי ארליך, שהכינוי שלו היה 'דוקטור', שחקן עבר ענק בשנות ה-40 בהפועל תל אביב. בהחלט פרופסור ענק שקידם שחקנים רבים במכבי תל אביב".
איך הוא כינה אותך ואיך טיפל בך?
"צבי ארליך כינה אותי 'רבע עוף', בגלל שהייתי רזה. הוא דאג לי, ובשל הגובה והכישרון שלי החליט שאני מתאים יותר להיות שוער מאשר שחקן שדה".
מי היו איתך בקבוצות הנערים והנוער?
"חבורה נהדרת של שחקנים, בהם אורי סלימן, רוני לוריא, יעקב קרקו, ירון עוז, יעקב ישבינסקי (פרופסור), חיים רוזנבלום ועוד".
שיחקת גם בנבחרת הנערים?
"הוזמנתי על ידי המאמנים אמציה לבקוביץ' ואברהם מנצ'ל. הוזמנתי גם לנבחרת הנוער, לצד שוערים גדולים כמו בומה ויינברג, אבי בנימין ואריה בז'ראנו. לא הייתה מכאן פריצה או המשכיות שלי בנבחרות".
איך היה המעבר לבוגרים של מכבי תל אביב?
"לפני גיל 16 התחלתי להתאמן עם הבוגרים. שיחקתי בשער במשחק גביע העצמאות של שנת 1968".
המשחק הראשון שלך בבוגרים?
"משחק ליגה בבלומפילד נגד מכבי פתח תקוה. זאביק זלצר הגביה כדור קרן, פיני קינסטליך, המכונה 'סיבירי', דחף אותי עם הכדור לרשת והשער אושר".
המשחקים נגד בלנרו והכח רמת גן?
"היו לי משחקים שבהם הצגתי יכולת שיא נגד בית"ר תל אביב, שבשורותיה שיחק הכוכב הגדול בלנרו. ענק. הכי קשה היה לשחק נגד הכח רמת גן והחלוצים הנהדרים שלהם, ובראשם יהודה שהרבני".
איך היה השירות הצבאי שלך?
"שירות צבאי קל מאוד. שיחקתי בנבחרת השריון תחת המאמן אריה אדלר, איש הפועל פתח תקוה, והמנהל האגדי יורם אוברקוביץ'. שלחו אותי לשרת בגייס, שעה בשק"ם. היו ימים אחרים, שבהם הצבא והכדורגל הלכו יחד".
אילו שחקנים הערצת בנעוריך?
"הייתי אוהד אדוק של נבחרת ישראל, אהבתי כל שחקן בכחול-לבן. במכבי תל אביב הערצתי במיוחד את חיים לוין הגדול, שפיגל, מאיר נמני ועזרא עוזרי, שממשיך להיות חבר טוב שלי עד היום".
מה היה המשחק הכי מפחיד שבו השתתפת?
"וואו, נגד הפועל טבריה בחוץ. הם היו במאבק נגד הירידה לליגה השנייה וחשבו רק על ניצחון. הפועל טבריה הובילה עד הדקה ה-90, אבל פנדל לזכות מכבי תל אביב קבע 2:2, תוצאה שהייתה קשה להם. הייתה התנפלות המונית של אוהדים על השחקנים שלנו. חילצו אותנו עם פרשים על סוסים וניידות משטרה, להגנה בתאי המעצר. היינו שם שעות, עד שהאוהדים התפזרו והכול נרגע, ואז יצאנו בדרך לתל אביב".
מה הסיפור מאחורי ההשתתפות באליפות אסיה עם המאמן ישראל חליבנר?
"מכבי תל אביב יצאה לאליפות אסיה עם המאמן ישראל ('חלאולה') חליבנר, שהבטיח לי שאהיה בטורניר הזה השוער הפותח לפני מיקי מיכאלי. הטורניר הזה היה עבורי הגשמת חלום, על הכרית ובמציאות היומיומית. הטורניר התחיל, ובין הקורות שיחק מיקי מיכאלי, שהתחיל טוב בשער. מבחינתי, ישראל חליבנר פשוט שיקר לי ולא עמד כלל בסיכום בינינו".
אתה יוצא כאן בחריפות נגד חליבנר ומכבי תל אביב?
"אני בלב ובנשמה מכבי תל אביב. הייתי שוער צעיר, שהיה בטוח שמאמינים בו ואומרים לו את האמת בפנים. תפסתי שיגעון, סוג של טירוף. התלכלכתי בגדול על הצוות המקצועי, ובעיקר על המאמן. זה היה מהלך שיצא לי עמוק מתוך הלב. לא יכולתי לשתוק. מהלך שלא הכירו עד אז של שחקן נגד המועדון".
ג'רי בית הלוי החליט להעביר אותך ממכבי תל אביב בעקבות הדברים שלך?
"ג'רי בית הלוי היה הדמות שקבעה הכול במכבי תל אביב. בעקבות ההתנהגות והדברים שלי, שלא היו מוכרים עד אז במועדון, הוא החליט להעביר אותי למכבי הרצליה בלי לשאול אותי, תמורת השוער שלהם, בחור כישרוני בשם שוגר. סירבתי בתוקף לעבור. הגיעו אליי משלחות ממכבי תל אביב וממכבי הרצליה. בסופו של דבר עברתי לעונה אחת, תמורת כרטיס השחקן בסיום העונה. בהמשך שיחקתי גם עונה אחת בהפועל הרצליה".
המעבר שלך למכבי פתח תקוה?
"חתמתי במכבי אבשלום פתח תקוה תחת המאמן יוסל'ה מירמוביץ', והתאקלמתי שם מצוין. כך היה גם בהמשך, תחת מוישיק מאירי וזאביק זלצר. בזמנו מכבי פתח תקוה קלטה שוערים של מכבי תל אביב, כמו בוני גינצבורג ומוישל'ה מרכוס".
בור של חפרפרת מסיים קריירה?
"וואו, במהלך משחק אימון נתקעה לי הרגל בבור של חפרפרת במגרש, ונגרמה לי פציעה קשה בקרסול. היו לי עוד פציעות וניתוחים שגרמו לשינוי בזווית הברך שלי".
אתה עדיין הולך למשחקי כדורגל?
"בהחלט. לכל משחקי מכבי תל אביב, בעיקר בבלומפילד, וגם למשחקים של מכבי פתח תקוה".
מה המצב המשפחתי שלך?
"המצב המשפחתי שלי מאוד מורכב. אני גרוש פעמיים והיו לי עוד מספר מערכות יחסים עם נשים. חזרתי לאשתי הראשונה, לאה. יש לנו שלושה ילדים ועוד חמישה נכדים".
מה דעתך על הכתבה?