מחוץ לכותרות, אבל אי אפשר בלעדיהם: הכדורגלנים הכי פחות מוערכים באירופה

בשנים האחרונות, מעמדו של כדורגלן כבר לא נקבע רק על פי היכולת שהוא מציג על כר הדשא. עם התפתחות הרשתות החברתיות והחשיבות ההולכת וגוברת של השיווק, התקשורת והפעילות המסחרית סביב תדמיתם של השחקנים, גם החשיפה הציבורית הפכה לחלק משמעותי מהמשחק. יש כאלה שכל מה שמעניין אותם הוא לשחק, ליהנות מהכדורגל ולהיות הכוכבים על המגרש, מבלי לחפש נוכחות תקשורתית מיוחדת. אחרים, לעומתם, נהנים מהפרסום, מהתהודה ומההכרה הציבורית.

גם לסוכנים יש חלק משמעותי בתהליך, כאשר חלקם משקיעים רבות בקידום התדמית של לקוחותיהם לצד היכולת המקצועית, בעוד אחרים מעדיפים להתמקד במעמדם במועדון, לצמצם את החשיפה התקשורתית ולתת עדיפות לתרומה על המגרש, לפרטיות ולצניעות. לפי "ספורט" הספרדי, מאמנים מעדיפים בדרך כלל שחקנים ששומרים על פרופיל תקשורתי נמוך, אף שיש גם כאלה שמעריכים כדורגלנים בעלי חשיפה ציבורית גבוהה. גם מכירת מוצרים היא מקור הכנסה משמעותי עבור המועדונים, שמעריכים שחקנים המסוגלים לייצר מכירות.

בשל האישיות, האופי או הגישה שלהם, יש כדורגלנים שמושכים תשומת לב רבה, בעוד אחרים, שאינם פחות מעניינים על המגרש ומחוצה לו, נותרים מתחת לרדאר. כל הגורמים האלה, במיוחד ב-20 עד 25 השנים האחרונות, תרמו לכך שחלק מהשחקנים זוכים להערכה מוגזמת, בעוד אחרים אינם מקבלים את ההערכה הראויה להם. במקרים רבים, דווקא השחקנים הפחות מוערכים ממלאים תפקיד מכריע בניצחונות ובזכייה בתארים, בעיקר ברגעים הקשים ביותר במשחקים ובתחרויות. ב"ספורט" הקטלאני בחרו שבעה כדורגלנים שלדעתם ראויים להרבה יותר הכרה.

מיקל מרינו (ארסנל)

למרות שאינו שחקן הרכב קבוע בארסנל או בנבחרת ספרד, מרינו הפך לשחקן מפתח בזכות השערים שהוא כובש כשהוא מצטרף להתקפה מאחור. גם במונדיאל האחרון, שבו זכה לדקות משחק מוגבלות, התרומה שלו הייתה מכרעת. לפי "ספורט", הוא נמנה עם הטובים בעולם בכל הנוגע לחוש לשערים, ליכולת לזהות מצבים מראש ולסיומת מול השער.

ג'וליאנו סימאונה (אתלטיקו מדריד)

בנו של המאמן, דייגו "צ'ולו" סימאונה, הוא שחקן חיוני לשיטה של אביו. הוא בולט בעצימות המשחק שלו, בכושר הגופני המרשים, ביעילות במעברים ובהשפעה שלו בשליש האחרון של המגרש. רוח הלחימה שלו מדביקה את הקבוצה כולה, והוא משלב הקרבה ועזרה בהגנה עם שאפתנות אדירה. "זה בדיוק סוג השחקנים שכל מאמן היה רוצה בקבוצה שלו", נכתב עליו.

פטריק ברג (בודה/גלימט)

הקשר המרכזי הבלתי מעורער של נבחרת נורבגיה הוא דוגמה לשחקן שעושה את העבודה מבלי למשוך תשומת לב מיוחדת. הוא משחק בסגנון פשוט, בולט בעבודה ההגנתית, ביכולת לחלץ כדורים, בשטף המסירות ובתזמון המדויק של נגיעותיו בבניית ההתקפות. ב"ספורט" סבורים כי מדובר בקשר אחורי שיכול לשחק בכל מועדון בכיר באירופה. האישיות וסגנון המשחק שלו לא מייצרים סביבו עניין תקשורתי רב, אך הוא נחשב לשחקן חיוני ובלתי מעורער.

ניקולו בארלה (אינטר)

בארלה הוא אחד הקשרים היצירתיים ביותר באינטר ובנבחרת איטליה, ואולי אף בכל הליגה האיטלקית. הכישרון והיכולת הטכנית שלו נמצאים ברמה הגבוהה ביותר, אך ייתכן שמספר השערים הנמוך יחסית שלו במהלך העונה מנע ממנו לזכות בהכרה רחבה יותר. היכולת שלו לנהל משחק ולבשל שערים היא מהטובות שיש, והוא בולט במיוחד בתרומה שלו ברגעים הקשים של המשחקים.

דומיניק סובוסלאי (ליברפול)

ההונגרי הוא קשר ורסטילי שמחזיק בכל התכונות הנדרשות משחקן ברמה הגבוהה ביותר, ויכול להשתלב בהרכב של כל אחת מהקבוצות הגדולות באירופה. הוא אף שיחק כמגן ימני בחלק מהמשחקים, מבלי להתלונן, כשהוא מתאים את עצמו לצרכים של הקבוצה. עם זאת, לפי "ספורט", הרמה של נבחרת הונגריה אינה מסייעת לו לזכות בהכרה רחבה יותר.

סקוט מקטומיניי (נאפולי)

מקטומיניי הוא כדורגלן שלם ואינטנסיבי מאוד, שאוהב משחק ישיר ויש לו רעב אמיתי לכיבוש שערים. הוא פעיל ואחראי מאוד מבחינה הגנתית, ומצטיין גם במשחק הגובה בשתי הרחבות. התרומה שלו לעיתים חומקת מתחת לרדאר משום שהוא משחק במהירות, מסתפק במעט נגיעות בכדור, נמצא בתנועה מתמדת ומעדיף את טובת הקבוצה. כיום הוא נחשב לאחד הקשרים הטובים ביותר בליגה האיטלקית.

חואן מירנדה (בולוניה)

המגן, בוגר האקדמיה של ברצלונה, עבר גם בבטיס, שם הותיר רושם חיובי בזכות המקצוענות והיכולת שהציג. בבולוניה הוא שחקן הרכב בלתי מעורער ומהווה איום משמעותי בהתקפה בליגה תובענית מבחינה פיזית וטכנית. הוא מצטרף להתקפה בקלות ומוכר בזכות הדיוק בהגבהות שלו. למעטים מהמגנים יש יכולת דומה לשלוח כדורים מדויקים כל כך לתוך הרחבה. נכון לעכשיו, הוא מוביל את הליגה במספר הבישולים וגם כבש שער אחד.

לסיכום, לפי "ספורט", כל שבעת השחקנים האלה חיוניים למועדונים ולנבחרות שלהם. הם ממלאים תפקיד מרכזי בהשגת תוצאות ובעמידה ביעדים, תורמים ללכידות הקבוצתית ובולטים בגישה המקצוענית, בתחרותיות ובעיקר ביציבות שהם מציגים לאורך זמן, ללא עליות וירידות משמעותיות ביכולת. הם ממוקדים בכדורגל, ביכולת האישית שלהם ובביצועי הקבוצה, מבלי לייחס חשיבות רבה מדי להופעות תקשורתיות או לקמפיינים מסחריים. מעל הכול, הם מעלים את רמת המשחק של הקבוצות שלהם ונחשבים למתחרים גדולים.