מכבי חיפה לא הייתה יכולה להצליח תחת ברק בכר. השורה התחתונה הזאת הייתה ברורה וזעקה לשמיים עוד לפני ההופעה המבזה שבה המאמן המעוטר ביותר בכדורגל הישראלי שוב הוכיח שבגרסה הנוכחית שלו, הוא פשוט לא מסוגל לנצח קבוצת כדורגל ראויה. הפעם, עם תבוסה משפילה 4:0 למכבי נתניה בסמי עופר. אלא שהפעם, בניגוד לכל מה שראינו בחודשים האחרונים, בכר דווקא קיבל את ההחלטה הנכונה. הוא התפטר.
12 שערים בשלושה משחקים, תשיעייה מתוכם בסמי עופר. בפרצוף של הקהל שממשיך להצביע ברגליים ולבוא בהמוניו, למרות קבוצה שלא ראויה לו. 12 שערים בשלושה משחקים, 20 שערי חובה ב-10 משחקים. רק תשננו את הנתון הזה ותשאלו את עצמכם האם יש עוד מאמן שהיה שורד לאחר הנתון העגום הזה. התשובה ברורה כמובן, והיא שלילית.
אבל דווקא כאן, אחרי כל הביקורת המוצדקת, מגיעה לברק בכר גם מילה טובה. במדינת ישראל מודל 2026, שבה לקיחת אחריות הפכה למצרך נדיר כל כך, לא מובן מאליו שאדם במעמדו, עם הרזומה שלו ועם הקרדיט העצום שצבר, עומד מול המצלמות ומודיע שהוא הולך הביתה. בלי להמתין שיראו לו את הדרך החוצה, בלי להיאחז בכיסא ובלי להמשיך לגרור מועדון שלם לתהום. בכר אולי איבד את הדרך המקצועית, אבל לפחות ברגע האחרון הוא הוכיח שלא איבד את הכבוד שלו. ועל כך מגיע לו קרדיט.
אלא שההתפטרות של בכר לא פותרת את כל הבעיות של מכבי חיפה. רחוק מכך. גם הוא וגם ליאור רפאלוב צריכים לשאת באחריות לכך שבנו קבוצה עם בלמים כל כך חלשים, ללא קשר אחורי ומגן שמאלי טבעי, ובעיקר כזו שנראית מפורקת לחלוטין בכל רגע משבר שמגיע על המגרש. זה כבר מזמן לא עניין של שחקן כזה או אחר. קבוצה שסופגת בכמויות כאלה, שמאבדת את הראש בכל פעם שהיריבה מרימה את הקצב ושנראית חסרת אונים מול כל קבוצה מאורגנת, היא קבוצה שנכשלה כמעט בכל פרמטר מקצועי אפשרי.
ועכשיו מכבי חיפה חייבת להסתכל קדימה. בהיעדרם של מחליפים ראויים בחוץ, לאחר שברק יצחקי חתם באנורתוזיס הקפריסאית, המהלך המתבקש הוא להעלות את אדריאן רוצ'ט, מאמן קבוצת הנוער, לקווים של הקבוצה הבוגרת. מכבי חיפה אולי תרוויח מאמן צעיר ורעב להמשך, אך גם אם לא, קשה לראות כיצד אפשר להמשיך להידרדר בקצב שבו התרסקה הקבוצה תחת בכר.
אם רוצ'ט יצליח, מכבי חיפה תוכל לבחור אם להמשיך איתו. אם לא, המהלך המתבקש הוא להסתער, כבר מעכשיו, על ברק יצחקי, ולעשות הכל על מנת שמי שהרים את בית"ר ירושלים בחזרה לצמרת הכדורגל הישראלי יעמוד על הקווים בכרמל בעונה הבאה.
וההימור שלי? יצחקי יסכים. עם כל הכבוד לאנורתוזיס, הצעה מפתה מיענקל'ה שחר, עם כל המשאבים הנחוצים לבנות את הקבוצה כראות עיניו החל מהעונה הבאה, עשויה לעשות את העבודה ולהשלים את המהלך שאמור היה לקרות עוד בסיום משחקי גביע הטוטו, שכבר אז חשפו קבוצה חסרת כיוון ומאמן שאיבד את השליטה בה.
וברק בכר? הוא יישאר אחד המאמנים הגדולים בתולדות הכדורגל הישראלי, והאיש שהוביל את מכבי חיפה לשלוש אליפויות רצופות ולהופעה בלתי נשכחת בליגת האלופות. את ההיסטוריה הזאת איש לא יוכל לקחת ממנו, וגם לא צריך. אבל בכדורגל, כמו בחיים, צריך לדעת מתי להיפרד. בכר הבין את זה באיחור גדול, אחרי שהנזק המקצועי כבר נעשה, אבל לפחות היה לו האומץ לעשות את מה שכל כך הרבה אנשים בעמדות מפתח בישראל מסרבים לעשות: לקחת אחריות וללכת הביתה.
על מה שעשה למכבי חיפה בעבר הוא ראוי לתודה. על מה שעשה הערב, הוא ראוי להערכה.
מה דעתך על הכתבה?