במוצאי שבת, דקות אחרי התבוסה הביתית 4:0 למכבי נתניה, שהייתה ההפסד השלישי ברציפות, מאמן מכבי חיפה ברק בכר נעמד מול המצלמה ועשה משהו שכמעט שכחנו איך הוא נראה.
"רגע מאוד קשה עבורי, אני אומר את זה בדמעות. הקבוצה צריכה שינוי. עבדתי מאוד קשה כדי להרים את הקבוצה הזו, אבל זה לא הלך… קיבלתי את כל התנאים להצליח, אף אחד לא כפה עליי כלום. אני אוהב את המועדון הזה, את האנשים ואת הקהל המדהים, שאני יכול להבין למה הוא קרא לי להתפטר… אני לוקח את כל האחריות עליי".
שימו לב למה שחסר בציטוט. אין שופט ואין פציעות. אין "לא הביאו לי בלם", ואין מילה רעה על ההנהלה. הוא גם לא כעס על היציע שצעק לו "תתפטר", ואמר שהוא מבין אותו. מאמן שזכה בשש אליפויות והעפיל לשלב הבתים של ליגת האלופות מסתכל על מי שצועק עליו ואומר: אתם צודקים.
גם זו לא הפעם הראשונה. ב-2020 התפטר בכר מהפועל באר שבע אחרי הפסד, כשהקבוצה עוד הייתה במקום הרביעי ולאחר ארבע שנים וחצי מופלאות שכללו שלוש אליפויות היסטוריות רצופות. אצלו זה דפוס.
מכבי חיפה כתבה בהודעה שלה משפט שראוי לתלות על הקיר: "בימים שאנשים לא יודעים לקחת אחריות, הוא ידע לקחת". קשה להתווכח עם זה. שלוש שנים אחרי הכישלון הגדול בתולדות המדינה, אפשר לספור על יד אחת את מי שאמרו "זה עליי" והלכו הביתה. את רוב האחרים אנחנו שומעים אומרים "זה לא הזמן", "תהיה ועדה", "האשמים הם אחרים". לקחת אחריות הפך אצלנו לחולשה, משהו שעושים רק כשאין ברירה.
בכר הוכיח שזה הפוך. הוא לא איבד את הכבוד שלו בערב הזה. להפך, הוא הרוויח אותו. האוהדים שקראו לו ללכת כתבו לו אחרי שעה מילים של אהבה.
תודה על הכל 🙏🏽💚 https://t.co/n4uoCtuzIb
— Maccabi Haifa FC (@mhfootballclub) November 7, 2026
בכר לקח אחריות גם במקומות שבהם איש לא ביקש ממנו לעשות זאת. באוקטובר 2023 הוא אימן את הכוכב האדום בבלגרד. במסיבת עיתונאים לפני משחק בליגת האלופות הוא שאל איפה הכבוד ל-1,400 הנרצחים, והזכיר שמועדוני הענק שאוהדים שלהם נרצחו ונחטפו "לא אמרו מילה". מאז, כמעט בכל הזדמנות שבה התראיין, הוא פתח בשמו של אוהד שנפל או נרצח. זו לא הייתה העבודה שלו. הוא פשוט החליט שזה עליו.
מה ילדים רואים?
במשך שנים רבות אני מכשיר מאמנים ואנשי חינוך. מאמן ילדים יכול ללמוד תרגילים, טקטיקה ואיך לדבר עם ילד. אבל את הדבר הכי חשוב אי אפשר ללמוד במצגת: איך מבוגר מתנהג כשהוא נכשל.
ילד שהפסיד 0:4 בשבת מסתכל ביום ראשון על המאמן שלו ובודק אם הוא מאשים את השופט או את השחקנים, או אומר: "אני הייתי צריך לעשות יותר". מה שהילד יראה שם הוא מה שהוא ייקח איתו, לכיתה, לצבא, לחיים.
בכר הזכיר עוד משהו: "לפעמים צריך לוותר". לדעת לזוז הצידה כשזה לא עובד, בלי להיאחז בכיסא או בתפקיד.
תודה, ברק.
הטור נכתב על ידי עומר ליבנת, מייסד ומוביל ארגון הספורט החברתי "החלוץ – חינוך דרך ספורט" לילדים ולנוער, מבית דרור ישראל. הארגון פועל לשינוי שדה הספורט בישראל ולקידום חברה שוויונית וסובלנית יותר.
מה דעתך על הכתבה?