עבור רבים מאוהדי הכדורגל בישראל, ה-MLS היא סוג של הליגה האוסטרית החדשה – מקום שאליו הולכים שחקני התקפה ישראלים כדי לכבוש בצרורות. אמנם ה-MLS איכותית יותר, והנציגים שלנו בארה"ב לא מגיעים למספרים המפלצתיים שאליהם הגיעו הישראלים ששיחקו באוסטריה, אבל קשה להתעלם מהדמיון. אז אלה היו מונאס דאבור, שון וייסמן, עומר דמארי ותאי בריבו, והיום אלה דור תורג'מן, עידן טוקלומטי ושוב בריבו. אבל יש שחקן אחד שעד לא מזמן ממש לא הסתדר עם המגמה הזו: ליאל עבדה.
שחקן הכנף בן ה-25 הוא דווקא אולי מי שהיה אמור להצליח יותר מכולם. היו ציפיות עצומות ממנו בשארלוט לאחר שנרכש מסלטיק עבור 8 מיליון יורו במרץ 2024 – סכום שהפך אותו לשחקן היקר בתולדות המועדון עד היום. עבדה קיבל חוזה של 2.6 מיליון דולר לעונה ומעמד של Designated Player במסגרת חוק המאפשר להחריג שלושה שחקנים מתקרת השכר של כל קבוצה. המנהל המקצועי אף הגדיר אותו במעמד החתימה כאחד משחקני הכנף הצעירים המלהיבים באירופה. אלא שכגודל הציפיות, כך הייתה האכזבה.
בעונת הבכורה ב-2024 הוא תרם שבעה שערים ובישול ב-24 משחקי ליגה, אבל ב-2025 המספרים ירדו לחמישה שערים ובישול ב-32 משחקי ליגה – רחוק מאוד מהציפיות ממי שהגיע להיות הפנים של הקבוצה, בטח בליגה עם המון שערים. לקראת סיום העונה שעברה עבדה כבר איבד את מקומו בהרכב, דווקא כשחברו לקבוצה טוקלומטי מצא את דרכו ל-11 והחל לככב. בפגרה, שארלוט כבר ראתה בו בעיה מקצועית וכלכלית, ובתקשורת המקומית דווח שהוא בדרך החוצה, כשהפרסומים קשרו אותו לקבוצות מהצ'מפיונשיפ האנגלית. אבל אף מעבר לא יצא לפועל, ועבדה נשאר בקבוצה לעונתו האחרונה בחוזה.
השינוי המיוחל לא הגיע – להפך. מאמן הקבוצה דין סמית' כמעט מחק אותו לגמרי: מהמחזור החמישי ועד למחזור ה-15, האחרון לפני פגרת המונדיאל, עבדה פתח פעם אחת בלבד (וגם אז הוחלף כבר במחצית) ובחמישה משחקים כלל לא שותף. בקיץ נראה שהפעם דרכו החוצה מובטחת. באחד הפודקאסטים המובילים המסקרים את הקבוצה העריכו שסיכויי עזיבתו עומדים על 80-90 אחוז, וסמית' אף מתח ביקורת על חוק ה-Designated Player, שלדבריו מטיל לחץ מיותר על שחקנים מסוימים – ברמיזה ברורה לישראלי.
אלא שאז ה-MLS חזרה מפגרת המונדיאל, עבדה נשאר, ומי שעזב היה דווקא ווילפרד זאהה. שארלוט החתימה במקומו את אלן סנט-מקסימין, וירטואוז אחר שידע ימים יפים מאוד בפרמיירליג, אבל ענייני ויזה וכשירות מנעו ממנו להיכנס מיד לעניינים. עבדה, שבדרך כלל משחק באגף ימין, קיבל את ההזדמנות להחליף את זאהה בשמאל במשחק החזרה מול אטלנטה, היריבה הגדולה של שארלוט, והחזיר עם שערו הראשון העונה. סמית' ראה כי טוב, והמשיך עם עבדה בשמאל גם בארבעת המשחקים הבאים. עבדה המשיך להחזיר, עם שער ושני בישולים. "קל לי יותר לשחק בשמאל מאשר בימין, בעיקר במצבים של אחד על אחד", הוא הפתיע אחרי אחד המשחקים.
היו מי שחשבו שמדובר בפתרון זמני בלבד, אבל עבדה לא איבד את מקומו עם כניסתו של סנט-מקסימין להרכב, אלא רק חזר לאגף ימין לאחר שקרווין ורגאס נמכר לברזיל, והשילוב בינו לבין הצרפתי התברר כמוצלח במיוחד. עבדה מתמחה בתנועה לשטחים פנויים ליד השער, בעוד סנט-מקסימין מצטיין ביצירת מצבים לחבריו. "יש לנו חיבור טוב מאוד", סיפר עבדה. "הוא נותן לנו עוד שטח ויוצר עבורנו כל כך הרבה מצבים. כשהוא חותך פנימה, אני יודע באופן אוטומטי מה לעשות. אנחנו מבינים אחד את השני ממש טוב". אחרי שישה שערים וארבעה בישולים ב-12 משחקים בכל המסגרות מאז החזרה מהפגרה, אפשר היה כבר להכריז כי המהפך של עבדה הושלם.
המהפך הזה גם בא לידי ביטוי ביכולת שלו להתאושש מתקופה לא טובה. אחרי הרצף המעולה, הוא נכנס לבצורת קטנה שכללה חמישה משחקים ללא שער או בישול. אבל הפעם הוא לא הלך ודעך, אלא סיפק תשובה מוחצת. הוא עלה מהספסל בדקה ה-65 במשחק הביתי מול מונטריאול, וכבש שלושער בתוך 18 הדקות הראשונות שלו על כר הדשא בדרך ל-0:4 מהדהד – שהבטיח לשארלוט מקום בפלייאוף בפעם השלישית ברציפות. עבדה נבחר לשחקן המחזור ב-MLS, ונכלל בנבחרת המחזור לצד תורג'מן, בעוד טוקלומטי – שבעצמו כבש ובישל לעבדה – קיבל מקום על "הספסל" של הנבחרת.
יום לפני המשחק קיימו עבדה וסמית' שיחה על מעמדו של הישראלי. "במשחקים האחרונים הרגשתי שהוא נראה מעט חסר ביטחון, בניגוד למה שהראה קודם לכן", סיפר המאמן האנגלי. "אמרתי לו שאין לו שום סיבה לכך, שאנחנו מאמינים בו. גם הוא יגיד לכם בעצמו שהוא הרשים מאוד מאז פגרת המונדיאל". כעבור שבוע וחצי, במחזור הסיום של העונה הסדירה, עבדה שוב התפוצץ, הפעם מול ליאו מסי, לואיס סוארס ושאר החברים מאינטר מיאמי. שארלוט כבר נקלעה לפיגור 3:0, אבל עבדה כבש צמד בקאמבק הגדול שהסתיים ב-3:3.
עבדה סיים את העונה הסדירה עם עשרה שערים וחמישה בישולים בליגה, מספרים נהדרים לשחקן שכמעט לא היה קיים בחצי העונה הראשונה. אבל לא רק הוא השתפר מאז החזרה מהפגרה, אלא שארלוט כולה. למעשה, מאז החזרה היא אספה 33 נקודות, המאזן השני בטיבו במזרח ושווה למקום הרביעי בליגה – מה שהספיק לה למקום החמישי במזרח בסיום העונה. "מה שהשתנה הם דפוסי התקפה ברורים יותר, והצבת שחקנים בתפקידים ובעמדות שמאפשרים להם למקסם את ההשפעה שלהם. אף אחד לא הרוויח מכך יותר מעבדה", הסביר הכתב קיילב אדמס. "הדפוסים החדשים האלה, בשילוב הגעתו של סנט-מקסימן, הפכו את שארלוט לקבוצת התקפה מסוכנת הרבה יותר מזו האפאטית שראינו בחצי הראשון של העונה".
עם המספרים קשה להתווכח: שארלוט, שתחת סמית' תמיד הייתה קבוצה הגנתית, סיימה את העונה עם 66 שערים – שווה למאזן הרביעי בטיבו בליגה, והכי הרבה בתולדות הקצרים של הקבוצה שנוסדה ב-2022. לפני הפגרה היא כבשה יותר משני שערים בשלושה משחקים מתוך 15, ומאז החזרה היא עשתה זאת בשמונה משחקים מתוך 19.
עוד לא ברור אם עבדה יישאר בשארלוט מעבר לפלייאוף הקרוב – לקבוצה יש אופציה להאריך את חוזהו בעונה נוספת, וסמית' אמר השבוע שההחלטה תתקבל לאחר שהעונה תסתיים. בכל מקרה, זה לא מה שמשנה כרגע. לאחר פגרת הנבחרות הנוכחית תפגוש שארלוט את שיקגו פייר של רוברט לבנדובסקי לסדרה של הטוב משלוש בסיבוב הראשון של הפלייאוף, שלב שבו הודחה בשתי העונות הקודמות ואותו מעולם לא הצליחה לעבור.
אם תצליח הפעם להתגבר על המכשול הלא פשוט בכלל, שארלוט כבר תוכל אפילו לשאוף ללכת עד הסוף, בין היתר בזכות שיטת הנוקאאוט האכזרית של ה-MLS (מהסיבוב השני הפורמט הוא משחק אחד). מי יודע, אולי אחרי הכל, האוהדים עוד יזכרו את עבדה, שרק עד לפני כמה חודשים הוגדר כפלופ, כאחד הגיבורים של העונה הגדולה ביותר של המועדון.
מה דעתך על הכתבה?