מדוע מייק טייסון חזר לזירת האגרוף כדי להילחם בג'ייק פול בגיל 58? פלויד ראס, במאי סרטי תעודה, מספר כי השאלה התמימה לכאורה שהפנה למתאגרף האגדי זכתה לתשובה המפתיעה ביותר שיכול היה לדמיין.
הוא שאל את אלוף העולם לשעבר במשקל כבד מדוע החליט לחזור לזירה בגיל 58. "והוא ענה: 'הקרפדה אמרה לי לעשות את זה. בכל פעם שאני צריך לקבל החלטה גדולה, אני מתייעץ עם הקרפדה'".
ראס, במאי סרטי תעודה יליד ארצות הברית, ידע שהפרויקט שלו עבור נטפליקס – תיעוד סיפור חייו של אחד הספורטאים המרתקים, המורכבים ואולי גם המובנים פחות של המאה ה-20 – יהיה הרפתקה בפני עצמה. אבל הוא בוודאי לא תיאר לעצמו שימצא את עצמו מתנסה בסם פסיכדלי לצד המתאגרף שכונה בעבר "האיש הרע ביותר על פני כדור הארץ".
"אתה מתמודד עם אדם מאוד רגשי, שהחיים שלו הם רכבת הרים של ממש", סיפר ל-CNN ספורט. "יום אחד אתה יכול לקבל מייק טייסון אחד, ולמחרת מייק טייסון אחר. לפעמים אפילו אחרי ארוחת הצהריים אתה מקבל מייק טייסון שונה. לזה במידה מסוימת התכוננו, אבל זה גם משהו שאי אפשר באמת להתכונן אליו".
הסרט "טייסון", שאורכו ארבע שעות ועלה בנטפליקס בחודש שעבר, מתאר את עלייתו של המתאגרף לגדולה, את נפילתו ואת השיקום המאוחר יותר של המוניטין והמותג שלו. הסרט חוזר לילדותו הקשה בניו יורק, שהתאפיינה בעוני קיצוני ואף בהידרדרות לתנאי חיים מחפירים; לאורח החיים הנהנתני שלו ולנישואיו הראשונים שהסתיימו בכישלון; לטענות על אלימות במשפחה; לנשיכות של יריביו אוונדר הוליפילד ולנוקס לואיס; להרשעתו באונס, שבחפותו ממנה הוא עדיין דבק; ולאובדנים האישיים שליוו אותו לאורך חלק ניכר מחייו.
בתפקידו כמראיין, ראס נראה לעיתים כמי שממלא גם את תפקיד המטפל של טייסון. הוא מוביל אותו בחזרה אל כמה מהזיכרונות האפלים ביותר שלו, מבלי להישאב בעצמו לתוך הסערה הרגשית.
"אם הוא בוכה, אני מנסה להחזיק את עצמי", סיפר. "אני מנסה לקדם את השיחה ולוודא שאנחנו לא מתפרקים". כשכבר עמד על סף הפיכתו לאלוף העולם הצעיר ביותר במשקל כבד, איבד טייסון גם את אמו וגם את מאמנו והמנטור שלו, קאס ד'אמאטו. מאז, הרגשות שלו כמעט תמיד נמצאים על פני השטח.
"אני אוהב את המשפט שלו בפרק הראשון. הוא בוכה ושואל: 'מה לא בסדר איתי? משהו לא בסדר בי? כל בני הזונות האלה יחשבו שאני חלש'", נזכר ראס. "אבל זה בדיוק ההפך. להראות את הרגשות שלך זו עוצמה".
הכוח הפיזי של טייסון תועד היטב לאורך השנים. האכזריות הממוקדת שבה ריסק יריבים רבים הפכה אותו לדמות בלתי ניתנת להתעלמות עבור האוהדים והתקשורת בשנות ה-80 וה-90. אולם ראס, שהתעמת איתו פנים אל פנים במהלך שמונה מפגשי ריאיון אינטנסיביים שנפרשו על פני כמעט שנה, מספר שדווקא הפגיעות של המתאגרף היא שהפכה אותו לדמות כל כך מרתקת.
"מאחורי הדמות הגברית והקשוחה הזאת מסתתר אדם שברירי. הוא שברירי לחלוטין, ואני חושב שזה הדבר שהכי מרענן אותי בו", אמר.
הקרפדה
ראס מספר כי הוא לא יכול היה לחשוב על נושא "אפי" יותר לעבודה קולנועית. מהר מאוד הוא הבין שהאסטרטגיה הטובה ביותר בכל סבב של התשאול היא דווקא לאמץ את סגנון הלחימה המפורסם של טייסון: לקחת יוזמה, ללחוץ קדימה ולאתגר את היריב.
"עם מייק, הכול מתחיל בכבוד", הסביר. "אם אתה מסוגל לאתגר אותו, הוא יכבד אותך. יש לו דרך משלו להתמודד עם התקשורת – כלומר, אין לו הכשרה תקשורתית בכלל. הוא יכול לאהוב את מה שאתה מדבר עליו, לכבד אותך ולקחת את השיחה למקומות מעניינים, או פשוט להיסגר. אם תשאל אותו רק את כל השאלות שהוא מצפה שישאלו אותו, הוא לא יכבד אותך".
אלא שאם ראס רצה שטייסון יוריד את ההגנות וייתן לו להיכנס לעולמו באופן מלא, הוא הבין שיהיה עליו לעשות משהו נוסף.
"הוא אמר לי: 'אם תעשה איתי את הקרפדה, אענה על כל השאלות שלך'. בסופו של דבר, זה מה שהעניין הסתכם בו, וזה העמיד אותי בסיטואציה מעניינת מאוד", סיפר.
"הקרפדה" הוא כינוי לחומר הפסיכואקטיבי 5-MeO-DMT, הנחשב בארצות הברית לחומר מבוקר מקטגוריה I ומופק מהארס של קרפדת מדבר סונורה. אשתו של טייסון, לאהיקה "קיקי" ספייסר, מתארת את החוויה כ"מוות של האגו". טייסון עצמו מאמין שההתנסות סייעה לו להתמודד עם השדים האישיים שלו, להיגמל מהתמכרות לקוקאין ולהיות נוכח יותר בחיי משפחתו. לפי ראס, המתאגרף התנסה בחומר הזה "מאות פעמים".
"בהתחלה חשבתי שזו בדיחה", סיפר הבמאי. "הוא אמר לי: 'אם לא הקרפדה, לא היית מראיין אותי. אף אחד בכלל לא היה מדבר על מייק טייסון. כנראה שהייתי מת'". בפרק האחרון של הסדרה "טייסון", המתאגרף מבקש מראס להתנסות איתו בחומר.
"אני לא יודע אם אני מסוגל", נשמע הבמאי משיב בעצבנות.
ראס מספר שטייסון העלה את הנושא פעמים רבות במהלך העבודה על הפרויקט. כאשר ספייסר התקשרה אליו ואמרה: "מייק רוצה לעשות איתך את הקרפדה בשבוע הבא", הוא הבין שעליו לקבל החלטה. בסופו של דבר הסכים, בידיעה שההתנסות המשותפת גם תחזק את הקשר שנוצר ביניהם.
לדברי ראס, טייסון מעולם לא מדבר על החוויות הספציפיות שהוא עובר תחת השפעת החומר. עם זאת, הבמאי תיעד אותו שואף את העשן דרך מקטרת, נשען לאחור בסביבה חיצונית שלווה, משמיע קולות מאמץ, ולעיתים צוחק ולעיתים צועק כאילו הוא נתון במצוקה.
כשהגיע תורו של ראס, הוא סיפר כי חש חולשה במשך 20 עד 30 דקות, הרגיש כאילו הועבר למקום אחר, ולאחר מכן התעורר ברוגע.
"זה מרגיש כאילו נולדת מחדש, בעצם. הדרך שבה אני מתאר את זה היא כאילו היית מסוגל לזכור את הלידה של עצמך", אמר.
כשחזר לעצמו, מי שקיבל את פניו היה לא אחר מאשר המתאגרף המקועקע, שהיה בעבר אחד הספורטאים המפחידים בעולם.
"הנה מייק טייסון, במרחק של כחצי מטר מימיני, מסתכל עליי ושואל: 'איך אתה מרגיש?'. פשוט התחלתי לצחוק", סיפר ראס.
הסצנה הזאת משמשת מטאפורה ללידה מחדש של טייסון עצמו: אדם שהגיע מכלום, השיג הכול ואז איבד את הכול, ובילה את חייו בניסיון למצוא את עצמו – ונראה כמי שסוף סוף מצא מידה מסוימת של שלווה.
עם זאת, אין פירוש הדבר שהוא מסוגל לצפות בסרט על חייו מבלי לחוות אי-נוחות. ראס מספר כי מאז עליית הסרט לא שוחח עם טייסון, אך כן שמע מאשתו, ספייסר.
"זו לא הייתה שאלה של אם הוא אהב את הסרט", סיפר ראס ל-CNN ספורט על השיחה. "השאלה הייתה אם הוא מסוגל לשאת את הצפייה בו. היא אמרה לי שהפרק הראשון גרם לו לבכות. אם הוא היה אוהב אותו יותר מדי, הייתי מרגיש שלא עשיתי את העבודה שלי".
מה דעתך על הכתבה?