הכדורגל הברזילאי נפרד מאחד מגיבוריו. דינו סאני, שחקן העבר שזכה עם נבחרת ברזיל במונדיאל הראשון בתולדותיה ב-1958 ובהמשך הניף גם את גביע אירופה לאלופות עם מילאן, הלך לעולמו ביום בגיל 94. ההתאחדות הברזילאית אישרה את דבר מותו והובילה את גל המחוות לזכרו.
סאני, קשר ששמו נקשר במסירות מדויקות, בביצועי מצבים נייחים וביכולת לספק הגנה מאחורי שחקני ההתקפה, רשם 24 הופעות במדי הנבחרת וכבש ארבעה שערים. לצד הזכייה ההיסטורית בגביע העולם בשוודיה, הוא היה שותף גם לזכיות בגביע אוסוולדו קרוז ב-1958, בגביע ברנרדו או'היגינס ב-1959 ובגביע רוקה ב-1960.
במונדיאל 1958 פתח סאני בהרכב של המאמן ויסנטה פאולה במשחק הראשון, שבו ניצחה ברזיל 0:3 את אוסטריה, וגם בתיקו 0:0 מול אנגליה. אלא שפציעה בשריר מנעה ממנו להמשיך בטורניר, וזיטו תפס את מקומו בהרכב. ברזיל המשיכה לזכייה הראשונה שלה בגביע העולם, וסאני נותר חלק מהסגל האלוף.
A CBF lamenta profundamente o falecimento de Dino Sani, integrante da equipe campeã mundial em 1958, que conquistou a primeira estrela para o Brasil. Dino Sani deixa um legado de conquistas e uma história que será sempre lembrada pelo futebol brasileiro. Nossa solidariedade aos familiares, amigos e admiradores. Descanse em paz, campeão. 🖤
— brasil (@CBF_Futebol) November 16, 2026
נשיא ההתאחדות הברזילאית, סמיר חאוד, ספד לו: "איבדנו את אחד מאלופי העולם הראשונים שלנו. דינו סאני חרט את שמו בהיסטוריה של נבחרת ברזיל ב-1958. שמו יישאר לנצח בין הגדולים של הסלסאו". גם ההתאחדות פרסמה הודעת אבל והדגישה כי מורשתו והישגיו ייזכרו בכדורגל הברזילאי.
סאני נולד בסאו פאולו ב-23 במאי 1932 למשפחה ממוצא איטלקי. את הקריירה החל בפלמייראס, עמה זכה באליפות מדינת סאו פאולו ב-1950, ובהמשך עבר לסאו פאולו, במדיה כבש 113 שערים ב-324 הופעות וזכה באליפות המדינה ב-1957. לאחר תקופה בבוקה ג'וניורס הארגנטינאית הצטרף למילאן, וזכה עמה באליפות איטליה בעונת 1961/62 ובגביע אירופה לאלופות ב-1963. את קריירת המשחק סיים בקורינתיאנס, עם זכייה בטורניר ריו-סאו פאולו ב-1966.
גם כמאמן הותיר סאני חותם. הוא הדריך בין היתר את קורינתיאנס, פלמייראס, פלמנגו, פלומיננסה ואינטרנסיונל, עמה זכה בשלוש אליפויות מדינת ריו גראנדה דו סול רצופות בין 1971 ל-1973, ובהמשך הוסיף זכייה נוספת ב-1983. מחוץ לברזיל הוביל את פניארול לשתי אליפויות אורוגוואי, ב-1978 וב-1979, ואימן גם את בוקה ג'וניורס וקבוצות נוספות. את קריירת האימון סיים בגרמיו ב-1992.
מה דעתך על הכתבה?