יחיד מסוגו: זה מאמן נבחרת ישראל הגדול בהיסטוריה

play
אברם גרנט, שלמה שרף ודוביד שווייצר | Getty images, יוסי אלונה, משה שי פלאש 90
צפו: צמד לווירץ, גרמניה הביסה 0:5 את הולנד ועלתה לרבע גמר ליגת האומות 01:36

לבחור את מאמני הנבחרת הכי גרועים זה קל, אבל לבחור את החמישייה הטובה ביותר זו כבר משימה לא פשוטה: על המאמן שהפך חובבים למקצוענים, וזה שאחראי על ניצחונות בלתי נשכחים. מי מעל כולם?

(גודל טקסט)

למצוא את רשימת חמשת המאמנים הגרועים ביותר בתולדות נבחרת ישראל יהיה קל, כמעט אפשר להתחיל בסדר כרונולוגי, אבל למצוא את רשימת חמשת מאמני הנבחרת שבכל זאת עשו משהו, או לפחות איחדו את העם, מה שמתקשים בו הפוליטיקאים היום, זה קצת יותר מסובך.

ובכל זאת ננסה.

מקום 5 – אברהם גרנט.

אימן את הנבחרת: 2002-2006

קמפיינים: מוקדמות יורו 2004, מוקדמות מונדיאל 2006

הישגים: מקום שלישי ללא הפסד במוקדמות המונדיאל.

גם לכניסה לחמישייה הבכירה היה מאבק מול ש.ג – יצחק שניאור ויעקב גרונדמן – שבאופן פרדוקסלי, אמנם הגיעו לפלייאוף העליה למונדיאל מול קולומביה, אבל בכל הקמפיין שלהם ניצחו רק משחק אחד מ-6, וגם אותו בפתיחה.

אז למה גרנט רק מקום חמישי? אולי בגלל שקמפיין אחד יכול היה להיכנס בשקט למרוץ לתואר הקמפיין האירופי המביך ביותר, שכלל תיקו מול מלטה, וקמפיין שני הסתיים אולי ללא הפסד, אבל גם ללא ניצחון על אחת משלוש הגדולות האחרות שהיו בבית – צרפת, שווייץ ואירלנד. לעגו לגרנט כי ניצח בקמפיין הזה רק את האיים, פארו וקפריסין, אבל הנבחרת הוכיחה בתקופתו שהיא בלתי שבירה, חזרה מפיגורים ובסך הכל הייתה רחוקה מרחק הפרש שערים מהעפלה לפחות לפלייאוף.

גרנט נהנה בקמפיין הזה משילוב של כוכב מתבגר כמו אבי נמני וכוכב צעיר – שהיה בשיאו – כמו יוסי בניון. הוא גיבש שחקנים כפי שאהב, אינטיליגנטים ומאוד ורסטילים ויצר תפקודים (עמרי אפק כווינג-בק) שבזמנים של שלמה שרף היו מעוררים ביקורות עזות.

גברי לוי עם אברם גרנט
גברי לוי עם אברם גרנט | עדי אבישי

מקום 4 – שלמה שרף.

אימן את הנבחרת: 1992-1999

קמפיינים: מוקדמות מונדיאל 1994, מוקדמות יורו 1996, מוקדמות מונדיאל 1998, מוקדמות יורו 2000.

הישגים: העפלה לפלייאוף העלייה ליורו 2000. ניצחונות יוקרתיים ומרעישים על צרפת, פולין, בולגריה ואוסטריה.

התקופה של שרף בנבחרת שנויה במחלוקת. הוא אימן את הנבחרת יותר מכל אחד אחד, ארבעה קמפיינים רצופים ו-82 משחקים, אבל הוא למעשה קלט את נבחרת ישראל באירופה והצליח למצב אותה בדרג שלישי לאחר שהחלה בדרג האחרון ולהפוך אותה ל"אלופת העולם במשחקי ידידות" (אין באמת תואר כזה, זה כינוי). מצד שני, הוא סיים את דרכו בצל פרשת נערות הליווי, שהכתים קדנציה די מהנה ודור מאוד מוצלח של שחקנים.

לשרף היה מקבץ כוכבים נדיר: טל בנין, איציק זוהר, אייל ברקוביץ', חיים רביבו, אבי נמני, רוני רוזנטל, אלי אוחנה, ניר קלינגר, בוני גינצבורג, רונן חרזי, ותיקים וצעירים. בכל קמפיין הוא הוביל את הנבחרת, בתעוזה לא מובנת מאליה, לניצחונות סנסציוניים ולמשחקים סופר מהנים. בתקופתו אצטדיון רמת גן הפך למבצר, הקהל מילא אותו וכל המנון הדהד ברחובות גוש דן. העובדה שהוא ריכז אצלו ניצחונות חוץ בפארק דה פרנס, ניצחון סנסציוני על בולגריה, ומשחק לפנתאון מול אוסטריה, רק מעוררת געגועים.

התנצל בסוף. שלמה שרף | פלאש 90, משה שי

מקום שלישי – דוד שווייצר

אימן את הנבחרת: 1974-1977

קמפיינים: משחקי אסיה, מוקדמות אולימפיאדת 1976, הטורניר האולימפי 1976, מוקדמות מונדיאל 1978.

הישגים: העפלה למשחקים האולימפיים 1976, רבע גמר הטורניר האולימפי, גמר משחקי אסיה בטהרן 1974.

כמו קודמו עמנואל שפר, דוביד הגיע לנבחרת ישראל מנבחרת הנוער, וגרף איתו שחקנים משנתוני 1956 ו-1957 שהפכו אחר כך לכוכבי הליגה. אורי מלמיליאן, עודד מכנס, בני טבק, אבי כהן התל אביבי, היו רק חלק מהשמות שעשו אצלו את הפרימיירה.

גולת הכותרת שלו הייתה ההעפלה לאולימפיאדת 1976, שאולי נראתה כמעט טבעית מאחר והיא סגרה תקופה בת 8 שנים בלבד שבה העפילה הנבחרת למונדיאל ולשתי אולימפיאדות, אבל הדרך אליה הייתה הקשה ביותר. שווייצר הצליח להעפיל לאולימפיאדה מחזור לסיום, לאחר שניצח בשני משחקי חוץ את יפן ודרום קוריאה – אירוע שקשה להיתכנות היום – כשהוא עושה זאת עם נבחרת ללא הכוכבים המקצוענים (מוטל'ה שפיגלר, גיורא שפיגל, שמוליק רוזנטל, דוד פרימו, מוצי ליאון) ולאחר פרישתם מהנבחרת של רוב שחקני מכסיקו 70.

דוביד חצה גל ביקורת על זימון בנו מוישיק, כשזה כבש את השער הראשון בניצחון המדהים בסיאול ב-1976, והפך למאמן הראשון ששיתף שחקן וספורטאי ערבי מוסלמי (ג'ימי טורק) בנבחרת ישראל ובמשחקים האולימפיים.

ההדחה כבר בשלב הבתים במוקדמות המונדיאל, שנה לאחר ההצלחה הגדולה, מול אותן נבחרות, העיבה על תקופתו המוצלחת בנבחרת.

דוביד שווייצר
דוביד שווייצר | עדי אבישי

מקום שני – גיולה מאנדי

אימן את הנבחרת: 1959-1963

קמפיינים: מוקדמות אליפות אסיה (1959), מוקדמות אולימפיאדת רומא 1960, אליפות אסיה (1960), מוקדמות מונדיאל 1962.

הישגים: זכיה במוקדמות אליפות אסיה.

יש הטוענים כי הנבחרת של גיולה מאנדי היא הנבחרת הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל, גדולה אף מנבחרת מכסיקו 70. זה נובע בעיקר מהעובדה כי מאנדי הפך אותה מנבחרת שהייתה סופגת בצרורות מול נבחרות אירופיות, לנבחרת שתקפה אותן וניצחה יריבות אסיאתיות, נגדן נכשלה קודם לכן.

המאמן היהודי-הונגרי, שהיה חלק מצוות האימון של נבחרת הפלא ההונגרית בה שיחק פרנץ פושקאש האגדי, אולי לא העפיל לאולימפיאדת רומא בגלל יחס שערים, אבל ניצח בבלגרד 1-2 את יוגוסלביה, בשנה שבה שיחקה בגמר היורו; הוביל 0-2 במחצית על איטליה של עומאר סיבורי, ז'וזה אלטפיני, ג'ובאני טרפטוני וצ'זרה מלדיני; הביס את איראן 0-3 במוקדמות אליפות אסיה ואת אנגליה הצעירה של וולטר ווינטרבוטום 0-4 (שלושה שערים תוך 5 דקות) במשחק ידידות. אלה היו תוצאות שעיצבו אתוס חדש לנבחרת: לא חוששת, תוקפת, מנסה ולפעמים מצליחה. רק היעדר הצלחה ממשית, מנעה ממאנדי להיות מאמן נבחרת ישראל הטוב בהיסטוריה.

גיולה מאנדי | יח"צ – חד פעמי, ארכיון

מקום ראשון: עמנואל שפר

אימן את הנבחרת: 1968-1971; 1978-1979

קמפיינים: המשחקים האולימפיים 1968, מוקדמות מונדיאל 1970, מונדיאל 1970, מוקדמות אולימפיאדת מוסקבה 1980

הישגים: רבע גמר הטורניר האולימפי מקסיקו 1968 (מקום חמישי בסיכום הכללי), העפלה יחידה והיסטורית למונדיאל, שתי תוצאות תיקו במונדיאל עצמו.

עמנואל שפר היה מאמן נבחרת יחיד מסוגו. אלון חזן היה השני אחריו שצמח בנבחרות הצעירות עד שקיבל את משרת המאמן הלאומי. שפר לא הצליח כמאמן בליגה, אבל כמאמן נבחרות עיצב דור שלם, שפרע שטרות. הנבחרת שלו, שהעפילה עם שלושה ניצחונות ותיקו למונדיאל במקסיקו (16 משתתפות, לא 48 כמו היום), הייתה הנבחרת החובבת ביותר והצעירה ביותר שהגיעה למונדיאל, אך למעט המארחת מקסיקו, היא הייתה המוכנה ביותר. שפר לקח חבורה של שחקנים שכולם שיחקו בישראל, והתאמנו 4 פעמים בשבוע אחרי שעות העבודה, וסגר אותם במחנות אימונים אינסופיים שבהם התאמנו פעמיים ולעיתים גם שלוש פעמים ביום, בכלל זה עם מאמן כושר, לראשונה בהיסטוריה. שפר הפך שחקנים חובבים למקצוענים.

להפסיד ברבע גמר הטורניר האולימפי בהגרלה מול נבחרת שתזכה אחר כך במדליית הכסף, לשחק בבית אחד במונדיאל עם אלופת אירופה (ולחלץ ממנה תיקו 0-0) ואלופת דרום אמריקה, היו אירועים חסרי תקדים. מהנבחרת של שפר יצאו שחקנים לראשונה לשחק באירופה, הנבחרת שלו הציבה לדורות הרבים שבאו אחריה רף בלתי עביר עד היום.

הקדנציה השנייה שלו בנבחרת הייתה פחות מוצלחת, אבל גם פחות הוגנת להשוואה: הנבחרת שיחקה על העפלה לטורניר האולימפי בבית אירופי שכלל את ספרד, הולנד ובלגיה, ניצחה את הולנד בחוץ והוציאה בחוץ תיקו בספרד. אמנם נבחרות חובבים כמוה, אבל עדיין.

האמין בהמאירי. עמנואל שפר | ברני ארדוב

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי