חיכינו כמעט ארבעה חודשים שהליגה תחזור, העברנו שבועיים נוספים במשחקי דירוג שרובם היו לפרוטוקול והערב (שני) מגיע רגע האמת: פלייאוף ה-NBA יוצא לדרך. ההגנות אמורות להתחיל לעבוד, שחקני המאני-טיים יתעוררו וישחקו במלוא העוצמה והניסיון יבוא הרבה יותר לידי ביטוי. עצם העובדה שיתרון הביתיות בוטל והקהל צופה מהבית מנטרלת שני אלמנטים משמעותיים מאוד בשלבי הכרעה של כל ענף ספורט. עניין חשוב נוסף הוא שהקבוצות לא יצטרכו לטוס מעיר לעיר במהלך הסדרה, מה שיחסוך לשחקנים הרבה אנרגיות ויביא אותם טריים יותר למשחקים. רגע לפני שיוצאים לדרך, לפניכם מדד העוצמה של ספורט1 – 10 הקבוצות הטובות ביותר בפלייאוף 2020.
1. לוס אנג'לס לייקרס
למי שעדיין לא הבין, או מתקשה להשתכנע, אנתוני דייויס, הביג מן המפלצתי שהגיע לעיר המלאכים בקיץ מניו אורלינס בטרייד ענק וסיים את העונה עם ממוצעים של 26.1 נקודות, 9.3 ריבאונדים ו-2.5 חסימות למשחק, הוא השחקן הטוב ביותר ששיחק לצד לברון ג'יימס – כנראה בכל הזמנים. מעולם לא כיכב לצד "המלך" שחקן שנכנס לשיא הקריירה שלו ומשחק תפקיד כל כך דומיננטי על הפרקט (סליחה די-וייד), ויש שיטענו כי הסגל שבנה רוב פלינקה העונה בלייקרס, הוא כנראה הצוות המסייע הכי טוב שעמד לרשות לברון בקריירה שלו.
ברוסטר של פרנק ווגל אפשר למצוא את דווייט הווארד, דני גרין, ג'בייל מגי, קייל קוזמה, ראג'ון רונדו, ג'יי אר סמית' ואפילו אלכס קרוסו וג'ארד דאדלי. מדובר בסגל השלם והוורסטילי ביותר בליגה, עם הניסיון הרב ביותר בזכייה באליפויות. אז מה בעצם יכול לעצור את לברון מלזכות בטבעת רביעית בקריירה ולענות פעם נוספת למבקרים? רק ג'יימס עצמו. למרות עוד עונה מצוינת במונחיו, עם 25.3 נקודות למשחק ושיא קריירה בממוצע אסיסטים (10.2, מוביל את הליגה), "הילד מאקרון" חווה שתי עונות מוזרות בלה לה לנד, מפספס הרבה משחקים ובעיקר נראה כי איבד מהחדות עליה שמר במשך כל כך הרבה שנים. ולמרות שהוא מכיר היטב את הפלייאוף ותמיד מגיע אליו במוכנות שיא, השלב המכריע של ה-NBA מרגיש שונה לחלוטין העונה ולראשונה בקריירה, לברון יצטרך לצאת ממערב פרוע במיוחד בדרך לגמר הגדול של הבועה באורלנדו.
2. מילווקי באקס
על הנייר, ולמרבה ההפתעה, מילווקי הייתה הקבוצה הטובה ביותר ב-NBA במשך רוב העונה הסדירה. למרות העזיבה של שחקן חשוב כמו מלקולם ברוגדון, המכונה של מייק בודנהולצר וה-MVP המכהן יאניס אנטטוקומפו לא עצרה לרגע ודרסה את המזרח בדרך להבטחת הביתיות בשלב מאוד מוקדם של העונה. אלא שאז הגיעה פגרת הקורונה ומאז הבאקס לא נראו אותו דבר. מילווקי הפסידה חמישה מתוך שמונת המשחקים בבועה וניצחה רק ארבעה משחקים מתוך 13 האחרונים שלה.
מעבר לכושר המדאיג, מילווקי נכשלת במבחן העין. למרות שכריס מידלטון הפך למספר 2 האולטימטיבי, אריק בלדסו הוא 'בולדוג' קשוח והאחים לופז מביאים איתם הרבה גובה לחמישייה, נראה שהסגל הנוכחי לא מספיק כדי לזכות באליפות, ואולי אפילו להגיע לגמר. טורונטו כבר הדגימה באופן מושלם כיצד לעצור את יאניס בפלייאוף הקודם וגם בוסטון, שצוברת ביטחון ממשחק למשחק, עשויה לתפוס את מקומה בגמר הגדול. כדי להגיע רחוק, מילווקי תצטרך את יאניס בשיאו כל ערב מחדש ובאינטנסיביות של הפלייאוף, פשוט קשה לראות את זה קורה.
3. לוס אנג'לס קליפרס
הקליפרס נבנו הקיץ במטרה אחת ברורה: לזכות באליפות ראשונה בתולדות המועדון ולנשל את הלייקרס מהשליטה על עיר המלאכים. ההפסקה הארוכה בעקבות הקורונה אפשרה לפול ג'ורג' להתאושש מפציעות, לו וויליאמס חזר לעניינים, פטריק בוורלי ומונטרז הארל אמורים לשוב לפעילות בקרוב והקבוצה של דוק ריברס מוכנה להסתער על המערב. ה-MVP המכהן של סדרת הגמר, קוואי לאונרד, כבר הוכיח את עצמו כאחד משחקני הפלייאוף הטובים בכל הזמנים. העונה חבר אליו שומר אדיר לא פחות ממנו, בדמות גורג', ובבועה היה נראה שהשניים מרגישים בנוח כשהם ביחד על הפרקט, כאשר כל אחד מהם קלע מעל 25 נקודות בממוצע עם יותר מ-48% לשלוש, אם כי מ-PG מצופה לקחת יותר כדורים לטבעת ופחות להתפשר על זריקות לשלוש, טובה ככל שתהיה הקליעה שלו משם.
בסיבוב הראשון, קוואי צפוי "להתלבש" על לוקה דונצ'יץ' במה שיהווה מאצ'-אפ מסקרן מאוד לצפייה ואם הכל יילך כמצופה, בהמשך נקבל עימות ראש בראש בינו לבין לברון ג'יימס, שכנראה לא סבל מאף שומר יותר מאשר נגד לאונרד. כשמוסיפים אליו ואל ג'ורג' שומרים ברמה של בוורלי והארל, ההגנה של הקליפרס נראית פשוט מפחידה. לא מספיק? אז ברוטציה של ריברס נכללים גם הסנטר איביצה זובאץ', שהעמיד דאבל-דאבל בממוצע מאז חידוש העונה, וקלעים יעילים מחוץ לקשת כמו לנדרי שאמט, מרכוס מוריס ופטריק פאטרסון.
4. טורונטו ראפטורס
הפרידה מקוואי לאונרד גרמה לרבים לחשוב שהאלופה המכהנת תאבד את התואר תוך שנה ותחזור להיות קבוצת פלייאוף סבירה לכל היותר, אבל חוץ מדני גרין, הקנדים שמרו על כל השלד שהביא אותם לאליפות ונהנו מקפיצה נוספת ביכולת של פסקל סיאקם, שנבחר לשחקן חמישייה במשחק האול-סטאר האחרון. יחד עם המנהיגות של קייל לאורי, המנהיגות של פאו גאסול וההגנה של סרג' איבקה, טורונטו הוכיחה שאסור לפסול אותה מהמירוץ לאליפות ונכנסת לפלייאוף במומנטום מצוין, עם אחוזי ההצלחה הגבוהים ביותר בתולדות המועדון בעונה הסדירה (73.6%).
מעבר לעומק בספסל שכולל את פרד ואן-פליט ונורמן פאוול, בין השאר, ותורם לאיזון מרשים בין היחידה הראשונה לשנייה ברוטציה, הראפטורס נהנים מאחת ההגנות הטובות בליגה, שדורגה שנייה ביעילות אחרי מילווקי לפני פגרת הקורונה ועלתה למקום הראשון במשחקי הדירוג בבועה. מלבד הגודל והידיים הארוכות בכל עמדה על המגרש, הגורם העיקרי לכך הוא כנראה ניק נרס, שכבר הוכיח את עצמו אשתקד ונחשב למועמד מוביל לזכות בפרס מאמן השנה בפעם השנייה ברציפות. נרס לא מתבייש לנסות שום שיטה הגנתית כדי לחבל בהתקפות היריבות, אך יצטרך למצוא פתרון בצד השני של המגרש, שם הקבוצה שלו מאבדת 17.8 כדורים בממוצע, כמות שהוא לא יכול להרשות לעצמו בפלייאוף.
5. בוסטון סלטיקס
הבשורות הטובות מבחינת בוסטון הן שקמבה ווקר מגיע בריא לפלייאוף אחרי שקיבל מנת דקות מבוקרת בסיום העונה הסדירה והתגבר על הבעיות בברכו השמאלית. כל עוד היה על הפרקט, הרכז נראה חד ודייק ב-41.4% לשלוש. יחד עם ג'ייסון טייטום, ג'יילן בראון וגורדון הייוורד, הסלטיקס פשוט הפכו למכונה התקפית, עם ממוצע הנקודות פר התקפה הכי גבוה בבועה אחרי פורטלנד. המון שחקנים בסגל של הירוקים מסוגלים לחדור לצבע ולמצוא חבר פנוי לשלשה.
אחד המפתחות בהצלחה של בוסטון בצד שבו קולעים הוא השיפור ביכולתו של טייטום לייצר מצבי קליעה לשחקנים. טייטום, שהשתדרג השנה למעמד של אול-סטאר, מרגיש ביטחון במעמד שלו בקבוצה ובידיעה שהוא מושך הרבה תשומת לב מהגנות יריבות, הסווינגמן החל לשחרר יותר את הכדור לחבריו ויש מספיק נשקים בסגל של בראד סטיבנס שיידעו להעניש.
דניאל תייס התעלה בעונה הנוכחית וחיפה יפה על עזיבתו של אל הורפורד, שיתייצב מול הסלטיקס כשחקן פילדלפיה בסיבוב הראשון, אך הסנטר הגרמני לא פיזי מספיק כדי להתמודד עם שחקנים כמו ג'ואל אמביד, או מארק גאסול וסרג' איבקה שצפויים לחכות בשלב הבא אם בוסטון תעפיל אליו. לכן, ההערכה היא שרוברט וויליאמס, שנעדר מחלקים גדולים של העונה בעקבות פציעות, יהיה השפן שיישלף מן הכובע וישתלב ברוטציה כדי לתת גוף בצבע.
6. דנבר נאגטס
למקרה שהטיפוס לצמרת המערב בעונה שעברה לא הספיק לכם כדי להבין שדנבר עומדת להפוך לאחת המועמדות לאליפות בשנים הקרובות, אז במשחקי הדירוג בבועה קיבלנו הצצה לעתיד המזהיר שמצפה לשחקנים הצעירים בסגל של מייק מאלון. בול בול הציג יכולת מסירה מרהיבה וגם קצת קליעה לשלוש ממרומי ה-2.18 שלו והוא רק מתחיל להתחשל ברמת ה-NBA, אך בעיקר ומעל הכל – מייקל פורטר ג'וניור הראה לנו שבקולורדו צומח סופרסטאר חדש, שהולך להפוך את הנאגטס לסופר-טים. בזמן שג'מאל מארי וניקולה יוקיץ' מנהלים את ההתקפות, פורטר ג'וניור יתפנה לנגן כינור שלישי שיכול לתרום 30 נקודות בכל ערב נתון ובכך הופך את דנבר לכאב ראש עבור היריבות.
ההנהלה ביצעה טריידים על חואן הרננגומס ומאליק ביזלי כדי להכריח את המאמן, שלא האמין בו, להעניק ל-MPJ דקות משחק והרוקי לקח בשתי ידיים את ההזדמנות, עם 22 נקודות וכמעט 9 ריבאונדים בממוצע בשבעה משחקים באורלנדו, שזיכו אותו בבחירה ל'חמישיית הבועה' השנייה, כולל רצף של ארבעה משחקים עם לפחות 20 נקודות ו-10 ריבאונדים, הארוך ביותר לרוקי בתולדות הקבוצה.
אם וויל בארטון וגארי האריס יצליחו להתאושש מפציעות ולחזור במהלך הסיבוב הראשון, דנבר תיהנה מסגל מלא ומיתרון ברור בספסל על פני יוטה הפצועה, אותה היא אמורה לעבור ואל תהיו כל כך בטוחים שבחצי הגמר האזורי, החיים של הקליפרס יהיו קלים נגד הקבוצה הזו.
7. אינדיאנה פייסרס
רק שחקן אחד חצה את גיל 30 בשורות הפייסרס, שמחזיקים בסגל צעיר, מוכשר ומבטיח אשר עשוי להפוך לאחד האיומים העיקריים בחוף המזרחי בעתיד הקרוב, בכפוף להתאמה אחת או שתיים. החדשות הטובות מבחינת אינדיאנה הגיעו מכיוונו של ויקטור אולדיפו, שחזר בו מההחלטה לוותר על שארית העונה וחזר לפעילות בבועה, מה שהספיק על מנת לסיים במקום הרביעי והצדיק את הארכת חוזהו של המאמן, נייט מקמילן.
דומנטאס סאבוניס הפצוע בכף רגלו יחסר, לפחות כל עוד הוא מוגדר "בספק" להמשך הפלייאוף וגם מהתרומה של ג'רמי לאמב מהספסל אינדיאנה לא תיהנה, שכן שחקן הכנף מחלים בקרע בצולבת. מי שכן נוכח ולוהט מאז חזרת הליגה הוא טי ג'יי וורן, שתרם 31 נקודות למשחק באורלנדו עד כה ונחשב גם לשומר מצוין, אך התקשה מאוד בעונה החולפת נגד ג'ימי באטלר, שיתייצב מולו בסיבוב הראשון. בשלושה משחקים נגד מיאמי, וורן ירד מ-19.8 נקודות בממוצע ל-10.3 בלבד ואחוזי השדה שלו צנחו מ-54 ל-36%. זו תהיה הופעת הבכורה שלו בפלייאוף, כך שהוא יצטרך להמשיך בכושר שהפגין לאחרונה כדי לקחת את אינדיאנה לפחות שלב אחד קדימה.
הפייסרס יצטרכו לשפר את הקליעה מחוץ לקשת (32.4% בבועה) ומפתח נוסף קשור להגנה של מיילס טרנר על אחד מכוכבי היריבה, באם אדבאיו. טרנר נוטה להסתבך בבעיית עבירות ובהיעדרו של סאבוניס, בנוסף לכך שהמחליף גוגה ביטאדזה בן 21 בלבד, למקמילן אין גיבוי רציני עבורו מהספסל. אם הסנטר יהיה אחראי ויספק את המטריה האווירית כהרגלו מבלי "למכור" עבירות בזול, יחד עם יכולת צבירת הנקודות של וורן והשליטה של מלקולם ברוגדון ואולדיפו בקו האחורי, אינדיאנה עוד עשויה להפתיע ולהגיע רחוק יותר ממה שחשבנו.
8. מיאמי היט
לא בטוח אם הרבה אנשים ספרו את מיאמי כאחת הקבוצות שתעשה צרות במזרח בעונה הקרובה, אבל החבורה מפלורידה סומנה עוד לפני הפלייאוף, למרות שהיא צריכה לעבור יריבה קשוחה ומוכשרת כמו אינדיאנה, כזו שעשויה להפתיע את מילווקי ולהדיח את בעלת המאזן הטוב בעונה הסדירה כבר בחצי הגמר האזורי. הסגל של ההיט אתלטי להפליא, אגרסיבי הגנתית ואסור לתת לקבוצה הזו לרוץ: שחקניו של אריק ספולסטרה מדורגים ראשונים בבועה בנקודות מאיבודי כדור (20.9) ונמצאים במקום השלישי בנקודות במתפרצת (13.4).
ג'ימי באטלר יושב מצוין בתפקיד המנהיג ואמור להרים את היכולת שלו בפלייאוף. לצדו, באם אדבאיו הפך לאול-סטאר השנה ונחשב למפלצת הגנתית, המשלבת כוח עצום ורגליים זריזות שסוחבות במהירות מאיימת את ה-2.08 על 115 ק"ג שלו. הודות לנתונים אלה, הפורוורד/סנטר סומן כאחד השומרים היחידים בליגה שמסוגלים לעמוד מול יאניס אנטטוקומפו. מלבד שני הכוכבים, ההיט נהנים מפריחתם של צעירים מוכשרים כמו קנדריק נאן, דאנקן רובינסון וטיילר הירו. אם נוסיף את הניסיון של גוראן דראגיץ' ואנדרה איגודאלה, פשוט אי אפשר לזלזל בקבוצה הזו.
המסתייגים טוענים כי מיאמי עדיין צריכה סופרסטאר אחד נוסף כדי להיות מועמדת רצינית לאליפות וזהו גם סימן השאלה לקראת הפלייאוף – באטלר אינו קלעי כל כך טוב מרחוק, דראגיץ' לא מספיק אתלטי ועבר לא מעט פציעות רציניות בשנים האחרונות ואדבאיו לא שחקן שמסוגל לייצר לעצמו מצבי קליעה. לכן, לא ברור מי הוא הגו-טו-גאי שייקח אחריות בהתקפה ברגעי המאני טיים.
9. יוסטון רוקטס
יוסטון הייתה אמורה להיות במקום הרבה יותר גבוה בדירוג הזה, אלא שאז הגיעה הפציעה של ראסל ווסטברוק בשריר הארבע הראשי, שתשבית אותו מהמשחקים הראשונים של הפלייאוף ושינתה את התמונה. בחזרה מפגרת הקורונה, ג'יימס הארדן המשיך בדיוק מהמקום שבו עצר ונראה כמו שחקן ההתקפה הטוב בעולם, ווסטברוק הפסיק לקחת זריקות גרועות לשלוש והרוקטס נראו כמי שמתחילים לאמץ בהצלחה את הסמול בול השאפתני במיוחד של מייק ד'אנטוני.
עם זאת, ללא הגארד האקספלוסיבי שנמצא במקום השלישי בליגה בנקודות בצבע העונה והפך במהירות את יוסטון מקבוצה שמדורגת במקום ה-28 בליגה ביעילות התקפית, לקבוצה במקום השני, יהיה קשה לרוקטס לעבור את אוקלהומה המפתיעה וגם אם תעשה זאת, בסיבוב השני לאחר החלמה מפציעה יהיה קשה מאוד להתקדם במערב האיכותי והתובעני.
10. אוקלהומה סיטי ת'אנדר
אוקלהומה סיטי היא ללא ספק ההפתעה הנעימה של העונה. למרות שאיבדו בקיץ אחד את פול ג'ורג' וראסל ווסטברוק, הת'אנדר הצליחו לבנות סגל שלם סביב כריס פול, שיצא למשימת נקם אישית ואפילו סומן על ידי הפרשנים בארצות הברית כמועמד לחמישיית העונה. ביחד עם כלים התקפיים כמו שיי גילג'וס-אלכסנדר, דניס שרודר (מועמד לשחקן השישי של העונה), דנילו גלינארי וסטיבן אדאמס, OKC היא ללא ספק הסוס השחור של המערב ואם תצליח לנצל את הפציעה של ווסטברוק ולעבור את הסדרה האמוציונלית נגד הרוקטס, אף קבוצה במערב לא תחלוף בקלות על פניה.
מה דעתך על הכתבה?