על רומן אברמוביץ' אפשר לומר הרבה דברים. הוא פגוע מהיחס של האנגלים, יש לו כוונות להתרחק ולכן ודאי שמעתם לא מעט על הנוכחות שלו בארצנו הקטנטונת בשנתיים האחרונות. אבל דבר אחד אי אפשר לקחת ממנו – הוא לא אוהב להפסיד. והקיץ הזה, בשלט רחוק, הוא שוב הוכיח שיעשה הכל במטרה ברורה לחזור ולהיאבק על תואר האליפות.
כבר שלוש עונות שצ'לסי היא לא פקטור בכל מה שקשור לצמרת הגבוהה באמת. בשנים האלה, סיטי וליברפול, ואפילו יונייטד של מוריניו הראו לה את הגב ממרחק, וצ'לסי הפכה לא רק ללא רלוונטית, אלא לקבוצה מס' 2 בלונדון אחרי טוטנהאם. לרומן זה הספיק, ואת המהפכה הוא התחיל בקטן כבר בשנה שעברה עם הבאתו של 'סופר פרנק' האגדי לקווים.
למפארד נתן בעונה האחרונה את כל הסיבות להאמין שהוא האיש שסביבו תיבנה האימפריה הבאה של הבלוז. יש על מי לסמוך. עם סגל מלא בצעירים שאפתניים ומוכשרים, בשילוב ותיקים שמשכו עוד שנה במועדון, לפארד הפתיע את כולם והפך את צ'לסי לקבוצה חזקה שרצה בצמרת ובעיקר הפכה לקבוצה שכיף לראות. היו גם נפילות , חוסר יציבות, הגנה מקרטעת, אבל בשורה בתחתונה: האיש שהיה מזוהה כל כך עם דור הזהב של הבלוז כשחקן, סיפק את הסחורה והגיע למטרה – טופ 4 ומקום בליגת האלופות. על הדרך כמעט לקח גם גביע בעונת הבכורה שלו כמאמן בליגה הבכירה של אנגליה, אבל גם בלי, הוא עבר את המבחן בהצלחה.
ועכשיו מה? עוד חלון פיננסי? זהו, נמאס. רוצים אליפות. אחרי שני חלונות בהם לא הוציא פני עקב העונש שספג המועדון, אברמוביץ פתח הקיץ את הכיס, ובענק, אך צריך לזכור שלא מדובר בהשתוללות. צ'לסי מכרה בשנה האחרונה שחקנים ב-200 מיליון פאונד (בראשם הכוכב הגדול בעשור החולף, אדן הזאר), ואת הכסף הזה שחסכה בחלונות הקודמים היא שורפת כרגע.
זהו אחד החלונות המרשימים בהיסטוריה של מועדון צמרת אנגלי כלשהו, ועושה רושם שהוא גם מדוייק מאד. נתחיל מהחלק הבעייתי שקיבל חיזוק עצום. שני בלמים הגיעו – הראשון, מאלגנ סאר, כוכב עולה צעיר ומהיר שיושאל העונה. והשני? מנהיג אמיתי, קפטן נבחרת ברזיל ושחקן שאין צורך להציג – טיאגו סילבה. ומעבר לכך, השבוע החליטו בצ'לסי לנעול את העסקה הכי דרמטית מבחינתם ולהודות בטעות שנקראת קפה, שוער עם המון פוטנציאל אבל כשלון גדול בפועל. אז השוער היקר בהיסטוריה יירד כנראה לספסל ויפנה מקום לאדוארד מנדי בן ה-28 מראן. מנדי צפוי לעלות רבע מקפה, ולמפארד מאמין שדרכו ודרך טיאגו סילבה הוא ייתן בטחון לחוליה הבעייתית שלו בעונה החולפת. טיאגו ורודיגר יהיו האופציות הראשונות במרכז ההגנה לפני טומורי, כריסטנסן וזומה.
אבל אור הזרקורים מן הסתם, הולך קדימה. טימו ורנר, קאי האברץ וחכים זייך הגיעו, והפכו את ההתקפה של צ'לסי להתקפה המעניינת, העמוקה, והמגוונת ביותר בפרמייר ליג. נתחיל בורנר. חלוץ ההווה של גרמניה, מגיע אל הליגה הטובה בעולם כדי לממש את מה שכולם אומרים עליו. הוא באמת יכול להפוך לחלוץ הטוב בליגה הזו. ורנר יכול לשחק גם בכנף, אבל בקבוצה כמו צ'לסי יש כל כך הרבה בכנף ,שלמפארד ישתמש בו באמצע.
אל הכנף הוא הביא את זייך, כשרון העל של אייאקס שיכול לשחק גם במרכז מתחת לחלוץ. אבל מי שמביא איתו הכי הרבה אבק כוכבים, הוא כנראה השחקן הגרמני המדובר ביותר בעולם כיום, העתיד של המנשאטפ, קאי האברץ. רק לפני שנה דיברו על מייסון מאונט כ"למפארד החדש" בהרכב של צ'לסי. לצערו של מאונט, ורוס ברקלי, דווקא קאי האברץ מסתמן כאיש שימלא את הנעליים הגדולות של פרנקי וישחק מתחת לורנר.
ופרט לכוכבים הנוצצים שנחתו בהיתר'ו הקיץ, לצ'לסי יש בסיס כישרוני בטירוף. 'קפטן אמריקה', כריסטיאן פוליסיק הפנטסטי, שסיים את העונה שעברה עם עם של עוד. מייסון מאונט המוכשר, תמי אברהם, שלמרות עונת פריצה יפנה את מקומו לורנר (ג'ירו כנראה יעזוב), רובן לופטוס צ'יק והאדסון אודוי יקבלו את ההזדמנות שלהם להתמודד על מקום בהרבב, ובחלק האחורי של הקישור ימשיכו לשלוט קאנטה, קובאצ'יץ' וג'ורג'יניו הנפלאים.
ועוד לא הזכרנו את בן צ'ילוול, המגן השמאלי של נבחרת אנגליה שהגיע מלסטר תמורת 55 מיליון ליש"ט על מנת לתפוס את מקומו של מרקוס אלונסו בהרכב, ואת הכוכב העולה, ריס ג'יימס הכוחני שיאתגר את הקפטן אספיליקווטה בצד השני.
לסיכום, למפארד קיבל השנה את כל מה שרצה כדי להוות תחרות אמיתית לליברפול וסיטי. יחד עם מנצ'סטר יונייטד, הוא יוביל את הכוח הצעיר והמרענן של הצמרת, אך בניגוד לסולשיאר, לבלוז יש עומק מטורף. גם אם ישוחררו 2-3 שחקנים, עדיין שני שחקנים בכירים יתמודדו על כל עמדה. אם למפארד ימצא את ההיררכיה הנכונה בין כל אלה, צ'לסי יכולה ללכת עד הסוף כבר העונה. ואם לא העונה – היא תיבנה לעונה הבאה כאלופה האלטרנטיבית. הכסף הגדול שנשפך הקיץ הוא לטווח ארוך. לבנות שושלת חדשה. ויש על מה ועל מי לבנות. וזה מתחיל הערב (21:50, ערוץ ספורט2) נגד ברייטון.
מה דעתך על הכתבה?