בגיל 31, כשהליגה כבר נפתחה, תומר סויסה מוצא את עצמו בבית. עם שלושה ילדים ותקופת קורונה, החיים לא פשוטים – בטח לא עבור מי שאוהדי הפועל באר שבע זוכרים היטב. המסע שלו בליגה הבכירה, שעבר גם בבית"ר ירושלים, הפועל חיפה והפועל רעננה, הסתיים מהר מדי. הקריירה, הוא מבין, התפספסה ברגע שוויתר וירד לליגה הלאומית.
לסוויסה יש כוכבית שמלווה אותו בשנתיים האחרונות. פרשת יגאל אנטבי, אותה רבים יתקשו לשכוח, מיתגה אותו כשחקן בעייתי והדרך לישיבה בבית הייתה סלולה. היום, במקום לשאת ולתת עם קבוצות בליגת העל, סויסה שומע הצעות מעליבות. "זורקים לי 7,000 שקל, 8,000 שקל – זה מה שמציעים בלאומית", הוא מספר. "אז אני מוצא את עצמי בבית כי קבוצות לא מוכנות לשלם. לא אשחק בשביל סכומים כאלה".
לתומר סויסה, שעשה עונות מרשימות בבאר שבע, שחקן מוכר בליגת העל, אין הצעות טובות מהלאומית?
"בליגה א' ההצעות טובות מאוד, אבל בלאומית ההצעות מביכות. היום אני כבר לא פוסל שום דבר. אם תבוא הצעה טובה מליגה א', אקח אותה. אני במשא ומתן עם כמה קבוצות. אם זה יבשיל, אלך. רציתי לשחק במקום נורמלי, בליגה לאומית, עם מגרשים נורמליים. אבל זה לא מתקדם לשום מקום. אני לא אחתום בכסף כזה".
למה אין הצעות מספיק טובות?
"אני מרגיש שמאמנים מפחדים ממני. לא יודע למה זה קורה. אני לא שחקן בעייתי. יכול להיות שהסיפור עם יגאל אנטבי עשה את שלו. לא עשיתי לו כלום ולא הייתי אשם במקרה הזה".
רגע, רק תזכורת למי ששכח: אנחנו חוזרים למאי 2019. בסיום המשחק מול הפועל קטמון, סויסה האשים את מאמנו דאז בהפועל עפולה, יגאל אנטבי, כי הוא היכה אותו בחדר ההלבשה. "היינו מועמדים אז לעלייה, היה לחץ גדול מאוד בקבוצה והיה לי חוזה לשנה נוספת בקבוצה", הוא משחזר. "מדקה ה-18 אנטבי מחמם אותי ולא מכניס. בסוף המשחק אמרתי לו: מה אני, ילד בן 18 שאתה מנפנף אותי ככה? הוא נפנף אותי עם היד. עליתי לחדר ההלבשה וראיתי שהיה עימות גם עם נתנאל גולדמן. אמרתי לו: 'אתה לא תתנהג אליי ככה, אני לא ילד מהנוער'. הוא התקרב אליי, בעט בי עם רגל שמאל, אנשים הפרידו. ניסיתי להתנפל עליו וזה לא הצליח. זה היה רגע של אמוציות ומשם הסיפור הסתיים".
ועזבת.
"עזבתי את עפולה, קיבלתי את הכסף עבור כל העונה הבאה והתקדמתי. לנוף הגליל. הם לקחו אותי בגלל הבלאגן עם עפולה, לא בגלל שבאמת רצו אותי. יש בניהן יריבות. העונה האחרונה הייתה קשה מאוד, לא היה לנו מגרש ביתי. כל שבוע מתאמנים במקום אחר. שיחקנו בעילוט, אחד המגרשים הכי גרועים שיכולים להיות. אבל למרות הכל, סיימתי עם חמישה שערים ושבעה בישולים בכל המסגרות. ברור שאם לא המקרה עם יגאל, לא הייתי עוזב. שמע, הוא בנאדם זהב, אני לא יודע מה היה באותו יום. יכול להיות הוא ידע שאם הוא לא עולה ליגה הוא לא ממשיך, ולכך היו השלכות".
יכול להיות שבגלל סיפור אנטבי אתה לא מוצא קבוצה?
"אני לא בטוח שזה השפיע כל כך, יצרו לי שם של שחקן בעייתי למרות שאין לי עבירות משמעת. עובדתית, מעולם לא קיבלתי קנס באף קבוצה. בעיות משמעת? אולי עשיתי פעם פרצוף, כמו כל שחקן שלא משחק. מעבר לזה, שום דבר חריג".
סויסה רואה מהצד מה קורה לשחקן הישראלי וכואב. "הבעלים מנצלים את השחקנים, זה מה שקורה", הוא תוקף. "אתה חושב שזה מעכשיו? כבר שנתיים. אבל בקורונה הם עלו על הגל שאני לא מבין ממה הוא נובע".
תסביר.
"בוא נדבר על הלאומית. מה הליגה הלאומית מפסידה? איזה בעיות יש שם? הבעלים בוכים שאין להם כסף, אבל הביטוח הלאומי מימן אותם. זה אשכרה ניצול של מעמד השחקן. אנשים רוצים שנשחק בשביל 7,000 שקל, אז בגלל זה הכדורגל שלנו הולך ומדרדר. אין איכות, אין רמה, תראה לי לכמה שחקנים, בגיל 31 כמוני, יש 200 הופעות בליגת העל ו-40 שערים? אין מה לעשות, הכדורגל שלנו בשפל. מלבד הגדולות, שיש להן כסף, הכדורגל פה לא שווה הרבה. אתה יודע שיש שחקנים שמשחקים בשביל 5,000 שקל בליגת העל?".
אז מה עושים?
"קובעים תקרת שכר מינימום. לאנשים פה יש משפחות. אם אנשים משחקים בסכומים כאלה בליגת העל, לאן רוצים שהכדורגל יגיע? לא יודע מה לומר לך, כנראה שבגלל זה אנחנו הולכים אחורה".
איך עברת מעונות מוצלחות בבאר שבע לבית"ר, להפועל חיפה ומשם לאשקלון?
"שם נגמרה לי הקריירה בעצם. היו לי עונות טובות בבאר שבע, אחרי שתי עונות עם 17 שערים, הגעתי לבית"ר כי הייתה לי הצעה שלא יכולתי לסרב לה. עשיתי טעות. אלי טביב היה שם והיו שחקנים שהוא לא רצה שישחקו. הוא לקח אותי כי המאמן, מנחם קורצקי, לחץ אותו. אבל הוא הלך וגיא לוי בא. יש פה היגיון, בהחלטה של טביב, אבל עשיתי את טעות חיי כשהגעתי לבית"ר. היה אסור לי להגיע בהשאלה. בהפועל חיפה הייתה לי חצי עונה מדהימה, חמישה שערים ושבעה בישולים עד ינואר. אבל טל בנין עזב, בא אלי כהן והמצב הדרדר משם. גם לא שיחקתי".
מה קרה באשקלון?
"יובל נעים מאמן מיוחד, אבל כנראה לא התאמתי לסגנון שלו. זאת הייתה טעות כי הייתי צריך לחכות להצעה מליגת העל. טעות שהגעתי, טעות שעזבתי לבית"ר. עשיתי טעויות. גם החתימה בעפולה הייתה טעות. היה לי חוזה ברעננה, לא הייתי צריך לעזוב. מצד שני, החוזה שם היה מצחיק, כי לא יכולתי להמשיך. חשבתי על הפרנסה וירדתי ליגה בשביל זה".
אז אם אני חוזר לנקודה שבא אתה אומר "שם טעיתי", היא עזיבת באר שבע לבית"ר, בתקופת ברקת.
"הייתי עונה אחת עם בוזגלו וברדה, אצל אלישע. הגענו לחצי הגמר והודחנו מול קריית שמונה. עזבתי בדיוק שאלונה הכניסה את היד עמוק לכיס. בעונה הזאת באר שבע התקדמה, עונה אחרי הם כבר לקחו אליפות. אני מצטער על זה עד היום, כי יכולתי להיות חלק מזה. אני פחות עוקב אחריהם עכשיו, החלטתי לא לראות כדורגל בשלב הזה בגלל כל מה שקורה מסביב, אבל נראה שהם בונים את עצמם מחדש. הכל שונה שם".
על בית"ר קשה לך לדבר.
"בית"ר לא מספיק טובה להתמודד על תארים כרגע. חוגג עושה הכל כדי להצליח, אבל בלי 2-3 שחקנים בכירים, זה בלתי אפשרי. המקום השלישי בעונה שעברה היה ריאלי".
עומר דמארי שוקל לפרוש. זה עובר לך בראש? קרה שהרמת ידיים?
"אין פה עניין של להרים ידיים. אני לא מסתכל על התקופה הזאת ככה, בסופו של דבר איפה שירצו אותי – אשחק. אתה יודע? זה לא עבר לי בראש עד עכשיו. עברתי גם הרבה פציעות בקריירה שלי. לקבוצה שתיקח אותי, יש בעיקר מה להרוויח – שחקן רעב".
מה דעתך על הכתבה?