שיר עם סקוטי: ווילבקין פורח בעונתו השנייה במכבי תל אביב

כבר ברור לכולנו שמכבי תל אביב של העונה הנוכחית שונה מקודמותיה, הן מבחינת מה שהיא מציגה על הפרקט והן מבחינת התחושות ההולכות ומתחזקות אצל מי שצופה בה מהיציע או על המסך. אם זה בסגנון ההגנתי הקשוח של יאניס ספרופולוס, שחלחל בקבוצה ומביא אותה לחנוק את יריבותיה כמעט בכל משחק, אם זו רמת האינטנסיביות והלחימה הבלתי פוסקת שלא נראתה ביד אליהו בשנים האחרונות וניכרת על כל שחקן שנשלח אל המערכה, כשכולם נראים חדורים לרדוף ולטרוף את האויב עד השנייה האחרונה. ואפשר להרגיש זאת גם באנרגיות של הקהל, שנוגעות גם באותם יושבי ההיכל שלרוב אכן יושבים, והשנה נעמדים גם הם בהתלהבות לנוכח המראה המרענן של המודל הצהוב החדש.

גרסה רעננה ומשופרת אנחנו מקבלים גם ממי שעוד בשנה שעברה הובא למכבי תל אביב כדי להוביל אותה למחוזות אליהן היא שואפת – סקוטי ווילבקין. אותו ווילבקין שהושמץ אשתקד לאור יכולתו המאכזבת בדקות המאני טיים נגד פנרבחצ'ה ובאסקוניה, בשלב בו עונת היורוליג עוד הייתה בחיים. זה שרק בינואר האחרון התעמת עם הקהל בהיכל 'מנורה' במהלך המפגש עם בודוצ'נוסט.

פציעתו של ג'רמי פארגו הביאה בעונה שעברה את ווילבקין לעסוק בדברים שהוא פחות טוב בהם. הוא נאלץ לנהל את ההתקפות, כשבמשך רוב הדקות שהה לצדו דיאנדרה קיין – שומר נהדר וקשוח, אך כזה שקבלת ההחלטות שלו בהתקפה ויכולת הקליעה שלו לא תואמות את רמת היורוליג. כל זה גרם לעונת 2018/19 של סקוטי ווילבקין להיראות כמו מופע כדרורים אינסופי.

ווילבקין. עושה את מה שהוא יודע – נקודות (עדי אבישי)

העונה, המצב הוא אחר. נייט וולטרס הוא אמנם השחקן היחיד בסגל הצהוב שעונה להגדרה של רכז, אבל מכבי תל אביב מקבלת ממנו תפוקה ויכולת טובות יותר מהצפוי. וולטרס ביסס את מקומו בחמישייה הראשונה ותפס פיקוד על ניהול המשחק והפעלת שאר השחקנים, מה שמשחרר את ווילבקין לעשות את מה שהוא יודע – לקלוע נקודות. לא שממוצע של 12.9 כאלה בעונה שעברה היה נמוך, אך רובן באו על חשבון משחק קבוצתי ושוטף. ההבדל ניכר בעיקר בכל הנוגע לאחוזי השלשות – 32.8% אשתקד לעומת 44.2% בעונה הנוכחית, כשהוא גם קולע זריקה אחת יותר למשחק מחוץ לקשת (3.2 לעומת 2.2 בעונה שעברה).

מעבר להשתלבות של וולטרס, ספרופולוס הפנים את הלקח מהעונה הקודמת ומקפיד לשחק עם מוביל כדור נוסף לצדו של ווילבקין בכל זמן נתון. התוצאה: פחות מהלכי בידוד וכדררת מתישה, וניצול גדול יותר של יכולת המסירה של הפורוורדים. כך, למשל, מכבי תל אביב מסרה 21 אסיסטים בניצחון על אלבה ברלין, כשאף שחקן שלה לא רושם יותר משלושה – כלומר, כולם נוגעים בכדור. וסקוטי? הוא פורח בתפקידו הטבעי כסקורר ומעלה את ממוצע הנקודות שלו ל-15.

גם בדקות ההכרעה אפשר לראות שמדובר בווילבקין אחר. 11 נקודות ברבע הרביעי נגד ריאל מדריד, 9 בהארכה נגד הכוכב האדום ובליץ פרטי של 13 נקודות בדקה ותשע שניות שהרג את המשחק הכי חשוב ומאתגר שהיה למכבי תל אביב בליגה העונה, נגד הפועל ירושלים.

ספרופולוס. הפנים את הלקח מהעונה שעברה (עדי אבישי)

פחות משנה חלפה מאז אותו מפגש עם באסקוניה, שהסתיים במסירה של ווילבקין היישר לידיים של טוקו שנגליה בפוזשן שהכריע את ההתמודדות. הערב (חמישי) ווילבקין המחודש והמשופר, שכבר הוכיח את יכולתו להוביל את מכבי תל אביב בדקות החשובות, יקבל הזדמנות לסגור מעגל נגד אותה באסקוניה, הפעם בארנה על שם פרננדו בואסה. ואין דרך טובה יותר לפתוח את רצף שלושת משחקי החוץ שעומד בפני הצהובים, מאשר ניצחון שיקטע רצף של 16 הפסדים על אדמת ספרד.