לעולות לפרמיירליג זה הצליח: וודגייט ינסה לחולל מהפכה במידלסברו

ג'ונתן וודגייט
ג'ונתן וודגייט | ADRIAN DENNIS/AFP/Getty Images

אחרי ששפילד יונייטד ואסטון וילה שבו לליגה הבכירה כשעל הקווים עמד בן בית, כעת בורו תנסה להחזיר עטרה ליושנה בהובלת כוכב העבר ואוהד מושבע שלראשונה יהיה על תקן הבוס. יוכין לקראת פתיחת הצ'מפיונשיפ

(גודל טקסט)

שתיים מהעולות לפרמייר-ליג בסיום העונה שעברה הובלו על ידי אוהדים שרופים – שפילד יונייטד עשתה זאת עם שחקן העבר המסור כריס וויילדר, אסטון וילה השתקמה ודהרה ללא מעצורים אחרי מינוי דין סמית הפופולרי במקום סטיב ברוס המשעמם באוקטובר. ואם הגישה הזו מביאה תוצאות, למה לא לנסות לחקות את ההצלחה, במיוחד כאשר לא מדובר באוהד ממוצע אלא בכוכב משמעותי כשחקן. קו המחשבה הזה הוביל לקידומו של ג'ונתן וודגייט במידלסברו, וצפוי לחולל מהפכה תודעתית במועדון הפאר מצפון-מזרח אנגליה.

לא כולם יודעים, אבל וודגייט תמיד היה מעריץ בורו בלב ובנשמה. הבלם המחונן אמנם החל את הקריירה המקצוענית בלידס, בילה עונה וחצי במדי היריבה האיזורית המושבעת ניוקאסל והתפרסם במיוחד במהלך הקדנציה האומללה ורצופת הפציעות בריאל מדריד, אבל מידלסברו היא כל עולמו. הוא נולד בעיר, צמח באקדמיה של המועדון עד גיל 16 ואף חזר אליו אחרי ההרפתקה המתסכלת בבירת ספרד. אחרי שנדד לטוטנהאם ולסטוק, שב וודגייט לבורו בפעם השלישית ב-2012, כאשר היא כבר הייתה בליגת המשנה – ובמדים האדומים הוא סיים את הקריירה בחלוף ארבע שנים כדי להתחיל בדרכו החדשה על הקווים.

מסלול הנסיקה היה מהיר מהצפוי. אחרי שאימן את קבוצות הנוער ושימש כעוזרו של טוני פוליס בשנתיים האחרונות, ירש וודגייט את הוולשי בקיץ כאשר הוא בן 39 בלבד. אין לו ניסיון כמנג'ר עצמאי, אך הוא חווה המון לאורך הקריירה, ובמועדון משוכנעים – הוא האיש הנכון למשימה. והרי יש תקדים מסקרן. גארת' סאותגייט, בלם עבר נוסף שפרש במדי הקבוצה, קיבל את התפקיד המאתגר במידלסברו מיד אחרי שתלה את הנעליים ב-2006, והוא בן 35 בלבד, ועבד במשך שלוש שנים בהצלחה. כיום הוא הבוס שהצליח להחיות את נבחרת אנגליה ולהחזיר לאוהדים ברחבי הממלכה את החיוך לפנים. לסאותגייט גישה חיובית ובריאה ששמה את הקהל והשחקנים במרכז, וזו גם השקפת עולמו של וודגייט. ואם אפילו שם המשפחה דומה, זו סיבה משעשעת נוספת לאופטימיות.


וודגייט בימיו האחרונים ככדורגלן פעיל (Laurence Griffiths/Getty Images)

המשימה הראשונה של וודגייט היא שיקום האמון ביציעים, אשר מאכלסיהם סבלו רבות במהלך כהונתו של פוליס. הוולשי הבטיח כדורגל מיושן והגנתי שמביא תוצאות, וסיפק רק את החלק הראשון במשוואה. בורו אכן הייתה לעתים בלתי ניתנת לצפייה וכבשה 49 שערים בלבד ב-46 משחקים בעונה החולפת, אך ההתבססות על עורף איתן לא הצדיקה את עצמה בסופו של דבר. אחרי שדורגה בפסגה בחודשים הראשונים, קרסה הקבוצה – ופוליס לא הצליח למצוא את התרופה. במקום להצעיד את הסגל האיכותי לעליה אוטומטית אשר נחזתה על ידי פרשנים רבים, כשלה מידלסברו אפילו במאמציה להעפיל לפלייאוף וסיימה במקום השביעי. פוליס היה חייב לעזוב, וכל הצוות המקצועי נזרק יחד איתו – פרט לוודגייט שהיה המועמד המוביל לקבל את המפתחות.

וכך אכן היה, למרות שגם סלבישה יוקאנוביץ' היה בתמונה וניהל משא ומתן עם הבעלים סטיב גיבסון. לסרבי יש אמנם רזומה נהדר בליגת המשנה עם ווטפורד ופולהאם, אך הוא לא היה מקבל אשראי בלתי מוגבל מהאוהדים כמו כוכב העבר המקומי. לוודגייט הכריזמטי, שחתם על חוזה ל-3 שנים, כולם ישמחו לתת גיבוי גם בזמנים קשים – הן כי הוא בן בית, והן כי הוא הבטיח שינוי של 180 מעלות בסגנון.

והרי מידלסברו אוהבת כדורגל התקפי ויצירתי. זו הקבוצה בה כיכב ז'וניניו, אחד הברזילאים המרתקים ביותר שהגיעו לאנגליה. זו הקבוצה בה בחר לשחק בפרמיירליג גאיסקה מנדייטה. אפילו פול גאסקוין ליהטט במדיה. בשנים האחרונות בחרה ההנהלה תוצאות לפני שואו, עם מנג'רים מסוגם של אייטור קראנקה ופוליס, והאוהדים התקשו להזדהות עם המנטליות החדשה. כעת הם מצפים לעונה החדשה בכיליון עיניים. כפי שמסביר עיתונאי BBC ואוהד בורו שרוף סטיב קרוסמן: "הדרך חשובה לא פחות מהנקודות. לראשונה אחרי תקופה ארוכה, אני חושב על בורו בעיקר כמקור להנאה. לא בטוח שזה יעבוד מבחינת הנקודות, אבל אין ספק כי וודגייט הוא המינוי הנכון. הניצוץ בעיניו שווה הכל".

"אני רוצה לשמור על הכדור ולמסור אותו על הדשא. צריך ללחוץ על היריב בחלק המגרש שלו, להרוויח גבוה ככל הניתן ולהעביר אותם לרחבה. המטרה היא לכבוש כמה שיותר ולנצח. אנחנו לא צריכים להסתגר", הכריז וודגייט אחרי מינויו, ואף הוסיף הערה שמוצאת חן בעיני הבעלים והאוהדים כאחד: "צריך לקדם את השחקנים הצעירים מהאקדמיה. עבדתי שם, ואני מכיר את האיכויות. יש לנו שחקנים מקומיים שמסוגלים להשתלב בסגל הראשון". במקום בונקר והסתמכות על הברקות של שחקנים בודדים, מידלסברו מודל 2019/20 אמורה להיות קבוצתית ומהנה לצפייה.


הבונקר אמור להתחלף בחוויית צפייה והנאה לאוהדים (Matthew Lewis/Getty Images)

השבוע ציינו באנגליה עשור למותו של בובי רובסון, וזו הייתה הזדמנות נוספת עבור וודגייט כדי להדגיש את משנתו. "בובי הוא מקור להשראה עבורי. הוא החתים אותי בניוקאסל, והיה הגורם המרכזי לכך שהסכמתי להגיע לקבוצה. הדרך בה דיבר אל השחקנים הייתה מופלאה, וכל אחד הרגיש מיוחד. הוא ניחן בכישורים נדירים ביחסי אנוש, ושחקנים תמיד רצו לעשות מעל ומעבר למענו. זה המודל לחיקוי עבורי. לא אוכל להיות כמוהו, אבל אשתדל להתקרב ככל הניתן", אמר המנג'ר הטרי.

רוחו של רובסון חסרה באנגליה, וגם אוהדי בורו מוכנים להזדהות עם האיש שאימן את היריבה. אם יצליח ללכת בעקבותיו של המנטור הנערץ, עתידו של וודגייט יהיה מזהיר, והמסע יהיה מרתק בכל מקרה. הוא מתחיל העבר במשחק החוץ המאתגר מול העולה החדשה לוטון טאון (החל מ-21:40, ישיר בספורט2) וחובבי כדורגל רבים יעקבו בעניין. בעידן פוליס, אף אוהד נייטרלי לא מיהר להדליק את הטלוויזיה כדי לצפות במידלסברו, אולם עם וודגייט על הקווים זה סיפור אחר לגמרי.

עוד באותו נושא: ג'ונתן וודגייט, מידלסברו

מה דעתך על הכתבה?

אהבתי
לא אהבתי