אליפות העולם בשחייה תיפתח ביום ראשון הקרוב בדרום קוריאה. לראשונה מזה הרבה זמן בענף, לא סומנו יעדים ומטרות. כשעשו זאת בעבר, אלה לא ממש התגשמו. לוקה גברילו, מאמן הנבחרת, היה כן עד הסוף ולא היסס להגיד בראיון לספורט1 שהענף נמצא כרגע בתקופה פחות זוהרת ביחס לאחרות שידע בעבר.
"המציאות כרגע היא שהנבחרת מורכבת משחיינים מאוד צעירים, שעושים הישגים נהדרים בתחרויות הנוער. מדובר בתהליך. לפעמים זה לא ברור לאנשים מה המילה הזו אומרת, אבל זה בדיוק מה שקורה", מספר גברילו, עבורו מדובר באליפות עולם שנייה עם הנבחרת, אך ראשונה כמאמן ראשי. באליפות העולם שהתקיימה ב-2017 בבודפשט גברילו ליווה את השחיין יהונתן קופלב.
לאחר עזיבתו של קאיו קייביץ', שהיה המאמן הראשי, מונה גברילו לתפקיד בהצעתו של דיוויד מארש, היועץ המקצועי של איגוד השחייה. "תראי את דניס לוקטב ותומר פרנקל. זה בדיוק מה שנקרא תהליך. הם סיימו בקיץ שעבר את תקופת הנוער שלהם וזאת השנה הראשונה שלהם בתחרויות בוגרים בלבד. אנסטסיה גורבנקו כמעט בת 16. יש לה יותר שנתיים להיות בקטגוריה הזו עדיין".
קיבל ליווי אישי מגברילו. יונתן קופלב (Gettyimages)
אז מה הציפיות מהמשלחת הנוכחית?
"הציפייה שלי מהשחיינים היא להתקדמות. זה אומר, למשל, לשבור את השיאים הלאומיים. אם לאנסטסיה יש מדליית זהב במשחקים אולימפיים לנוער, זה אומר שבאליפות עולם היא יכולה לשחות חזק ולא להתרגש מהרמה גבוהה. הניסיון אמור לעזור לשחיינים להתמודד עם הלחץ. אין כאן קסם ואין כאן טריקים. אם תעשה טעות – היא תלמד ממנה ולאחר מכן תנסה להבין מה לא עשתה בסדר. אחר כך היא תחשוב איך לשפר את הטעות ותחזור על הפעולה. זאת בעצם הנוסחה שתגרום לך להרגיש בנוח".
ארבעה מתוך חמשת השחיינים שקבעו את הקריטריון, עשו זאת במשחה לא אולימפי. מה דעתך על כך?
"באמת? אפילו לא שמתי לב. רגע (סופר ומפנים את הנתון). כן, נכון. יש מסורת בישראל של משחים לא אולימפיים מהעבר. הייתה יותר התמחות במשחים למרחקים קצרים. מיכאל לייטרובסקי, למשל, קבע את הקריטריון ב-50 מטר גב, אבל שיפר את משחה ה-100 מטר גב שלו בשנייה וחצי, שזה נהדר. על מירון חירותי, שהשיג קריטריון למשחה 50 מטר פרפר, אני יכול להגיד שדיברתי איתו והוא ישחה 50 מטר חופשי, שהוא כן אולימפי. הוא ימצא את האיזון בין 50 פרפר ל-50 חופשי, בתקווה שבשנה הבאה זה ישתנה".
עוברים תהליך. נבחרת ישראל בשחייה (דני מרון)
יש לך הסבר למה השחיינים הישראלים שוברים יותר שיאים בבריכה בוינגייט מאשר בתחרות המטרה בחו"ל?
"בכנות, קל יותר לשבור את השיא הישראלי כשאתה שחיין מוביל ונמצא במסלול באמצע הבריכה מאשר כשאתה נמצא במסלול בצד הבריכה. זאת תחושה שלאף אחד לא אכפת ממך. כשהם באליפות ישראל, הם אלה שמסתכלים עליהם, ובצדק. הם ראויים לכך. כשהם נמצאים בתחרות גדולה וכל העיניים על מי שסביבך, זה לא אותו הדבר. אנחנו צריכים ללמוד מזה. אני יכול להגיד לגבי יעקב טומרקין, שבאמת שבר את השיא שישה ימים אחרי אליפות העולם (יכול היה לסיים שביעי בגמר, אם היה קובע את התוצאה שם), שעכשיו הוא במקום אחר. אני יודע שאין לו עדיין גמר באליפות עולם, אלא רק גמר אולימפי בלונדון 2012. הוא נמצא בחיים שונים עכשיו. אז הוא היה בן 20, עכשיו הוא בן 27. אין שום קסם שיחזיר אותו לשחות טוב כמו שעשה כשהיה בן 20. אנחנו מנסים לעשות משהו שונה. אפשר לראות שהיה משהו טוב בתחרות ברומא, שהייתה בסוף יוני".
גברילו מבקש להסביר שלעיתים קרובות, גם שיא ישראלי כבר לא מספיק לעלייה לטופ 16: "גם העולם מתקדם. רוב השיאים עכשיו כבר לא שווים זמן של העפלה לחצי גמר. אנחנו צריכים להיות מציאותיים ולהבין שעכשיו אין ניסים. אם השחיינים הצעירים יהיו במקום טוב, שידאג להם, עם האנרגיות הנכונות מסביבם, הם יצליחו לעשות את זה".
יקבע את השיא באליפות הפעם? יעקב טומרקין (Gettyimages)
מחנות האימונים בשנים הקודמות, שבאו לפני התחרויות הגדולות, לא הניבו תוצאות.
"המחנה הפעם הכרחי, משום שאנחנו נוסעים לאסיה ולא לאירופה. צריך להתרגל לאקלים שם, למזג האוויר, שכולל לחות רבה וגשם יחד עם חום, לאוכל המקומי. זה משהו שלוקח בערך עשרה ימים. אני חושב שצריך לעשות את אותו הדבר גם לפני המשחקים האולימפיים בטוקיו. אי אפשר לטוס מישראל יומיים לפני וזהו. לגבי מחנות באירופה, הבנו שלא צריך לעשות את זה יותר".
מה דעתך על הכתבה?