נבחרת ישראל הגיע ללטביה אחרי פתיחת קמפיין מבטיחה שכללה ניצחון מרשים על אוסטריה בסמי עופר עם הצגה יוצאת דופן של ערן זהבי. במקרה או שלא, השבוע ציינו 20 שנים לאחד הניצחונות הגדולים אי פעם של הנבחרת, ה-0:5 האגדי נגד אותה אוסטריה, עם הקפטן אנדי הרצוג. אחרי אותו ניצחון, הנבחרת יצאה מדושנת עונג לקפריסין וחזרה עם הזנב בין הרגליים עם הפסד 3:2. גם הפעם היו חששות שאחרי האופוריה תגיע נפילה, רק שהפעם הרצוג נמצא בצד שלנו ויש לו בסגל את אחד השחקנים הגדולים שהיו לנו.
שני אנשים אחראים יותר מכולם על הפתיחה הנהדרת של מוקדמות היורו. הראשון הוא אנדי הרצוג. הרבה גבות הורמו כאשר ווילי רוטנשטיינר בחר באנדי הרצוג כמאמן הנבחרת. חוסר הניסיון שלו כמאמן ראשי יחד עם העובדה שהנבחרת נמצאה בשפל שלא ידענו כמותו, עוררה הרבה תהיות.
לזכותו של הרצוג ייאמר שמהר מאוד התהיות עברו לקריאות התפעלות. הרצוג מנהל את הנבחרת בצורה נפלאה עם המון שקט נפשי וכבוד לצוות שלו ולשחקנים. הוא מתייחס לנבחרת כמו קבוצה עם סגל יציב (גם כשמשנה, לרוב זה כפוי או מרצון לתת טעימה לשחקן צעיר), ומערך מוגדר, מה שמאפשר לו לשפר את התאום והיכולת הטקטית ולהפוך את הנבחרת מאוסף שחקנים שמתחלפים מדי זימון לקבוצה מגובשת.
ההבדל בין ה-0:5 נגד אוסטריה שהפעם אנדי הרצוג בצד שלנו (מאור אלקסלסי)
המערך שהרצוג בחר בחכמה, נבע מניתוח מהיר ומדויק של יכולות השחקנים שעומדים לרשותו. שני שחקני כנף ברמה גבוהה (טוואטחה ודסה), שני קשרים מרכזיים פיזיים ואינטנסיביים ברמה אירופאית (פרץ וכיאל) ושני חלוצים נפלאים שמשלימים אחד את השני (דאבור וזהבי). הנבחרת לא רק נראית מאומנת, היא גם משתפרת ממשחק למשחק. נכון שבריגה עמדה מולה נבחרת שנמצאת בשפל הכי גדול בהיסטוריה שלה, אבל גם כך, היכולת של הנבחרת הייתה מרשימה. הנעת כדור שקטה, תאום בין השחקנים, ביצוע נהדר של מצבים נייחים בהגנה ובהתקפה, חיפוי הדדי ויציאה נפלאה למתפרצות, כולם מעידים על עבודה טובה של מאמן.
השני והחשוב ביותר, ערן זהבי. הרצוג לא לימד את זהבי כדורגל. הוא גם לא לימד אותו לכבוש. אבל הדרך שבה הוא החזיר אותו לנבחרת והמערך שהוא בנה סביבו, גורמים לזהבי להביא סוף סוף את היכולות הנדירות שלו מהקבוצות לנבחרת. זהבי משחק משוחרר, עם תשוקה בלתי נגמרת, לא מפסיק לנוע לעומק ולחפש את השער כשכל הנבחרת עובדת בשבילו. המערך של הרצוג שכולל שלישיית קישור חזקה וריווח מקסימלי של המגרש עם שני המגנים, נותן לזהבי את השטחים לבצע את הקסמים שלו וכשלזהבי יש שטח בשליש האחרון הוא קטלני.
מצליח למקסם את היכולת האישית בנבחרת. ערן זהבי (אודי ציטיאט)
מחמאות מגיעות כמובן גם לשאר שחקני הנבחרת. הרוש שמראה שהמצב העגום בקבוצה לא משפיע עליו, שלישיית הבלמים שהייתה מתואמת וביטלה לחלוטין את הלטבים וכיאל באחד ממשחקיו הטובים בנבחרת.
אז אם אחרי הניצחון על אוסטריה העזנו לחלום, תוצאה טובה בוורשה והחלום יכול להפוך למאוד מוחשי. וכשהרצוג בצד שלנו וזהבי בכושר כזה, הכל מרגיש אפשרי.
מה דעתך על הכתבה?