שנה ושלושה חודשים חלפו מאז היום ההוא, שבו זייד קונבר הבין שהוא בדרך החוצה מבית"ר ירושלים. "בית"ר במגעים להעברתו לקבוצה אחרת, בהפועל תל אביב אישרו מגעים", נכתב אז כאן באתר. קונבר הרגיש שהשמיים נופלים עליו. בקבוצת הנוער ובשכונה בה גדל, ג'בל מוכאבר, שנחשבת גם לאחת משכונות ירושלים, כבר דיברו עליו כמי שעשוי לעשות היסטוריה. והילד, שהיה יכול להפוך בין רגע משחקן אלמוני לגיבור, מצא את עצמו הופך ברגע אחד מגיבור בפוטנציה – לשחקן עבר.
"זה מדהים אותי", הוא מסביר. "כי ברגע אחד הושאלתי לחדרה, ואיך שאני חוזר אני קורא שאני בדרך להפועל תל אביב. לא ידעתי מזה בכלל. אבא שלי והסוכן ישבו עם בית"ר, ואז אמרו לי שאני עובר".
הסיפור של זייד קונבר לא נגמר שם. בהפועל, שכל כך רצתה אותו וחיזרה כדי להביא עוד שחקן ערבי למועדון, כזה שכמעט עשה היסטוריה, ויתרה עליו מהר. קונבר הושאל לג'בל מוכאבר, הקבוצה הכי טובה בליגה הפלסטינית. הליגה רק התחילה, הוא כבש ארבעה שערים בשש הופעות בהן שותף, אבל בקרוב מאוד היא תיגמר ובעוד 11 מחזורים הוא ימצא את עצמו שוב בהפועל תל אביב.
אבל הסיפור בכלל קורה יותר משלוש שעות טיסות משם, בחדר עם השולחן העגול בדובאי, שבו מתכנסת מסיבת עיתונאים והילד מאזין. הוא לא מאמין שעכשיו, דווקא עכשיו, השייח' קונה והוא מפספס הזדמנות להיות חלק מההיסטוריה. "ומה אני, ילד בן 18 שבסך הכל רצה לשחק. פוליטיקה? זה פחות מעניין אותי. תזרוק אותי למגרש ותראה מה אני יודע לעשות".
קונבר עדיין לא אמר את המילה האחרונה. "עברתי לבית"ר במסגרת עסקת אוראל דגני, אבל ברור שהיה שם בלאגן לא קטן סביבי", הוא מאשר. "גם היום אני קצת חריג. פרט לעוד ילד שמתאמן איתנו, השחקן הכי צעיר בקבוצה הוא בן 23. ואני בסך הכל בן 18, מלפני חודשיים", הוא מדייק.
בחזרה לשייח'. "בגלל שמוסלמי קנה את בית"ר אחזור? אולי. תראה, בכדורגל אתה לא יודע איפה תהיה מחר. רגע אחד אתה בבית"ר ורגע אחרי בג'בל מוכאבר. מישהו חשב שאהיה בהפועל בכלל? אם לא התקשורת, לא הייתי יודע מזה".
ואם יקראו לך, תחזור?
"אתה לא מתכנן דברים. הפועל רצתה אותי מאוד, אז עברתי. אולי עוד שבועיים אהיה בבית"ר, אתה יודע מה יקרה? אם יקראו לי, אחשוב על זה. בינתיים אני חוזר להפועל".
אתה רוצה להיות שם?
"אני רוצה לשחק. יש לי שם חוזה, אבל עוד לא הספקתי ממש להתאמן שם. כבר לפני שנתיים הם רצו אותי".
מה חשבת כששמעת על עסקת הרכישה של בית"ר?
"לא הייתי מאמין בחיים שדבר כזה יקרה. אף אחד לא תכנן שמוסלמי יקנה את בית"ר. הופתעתי מאוד בגלל שזה הוא. מה יהיה עם האוהדים עכשיו? קשה לדעת".
את העזיבה של בית"ר קצת קשה לו לקבל כמניע מקצועי. "שיחקתי קבוע בהרכב, בנערים א' דפקתי 27 שערים ובאותה עונה עוד שמונה שערים בנוער", הוא מסביר, וזה מביא אותי לשאלה – מה קרה בבוגרים? "היה קצת בלאגן עם האוהדים, אז הלכתי לחדרה. האוהדים קצת התנגדו. שיחקתי מעט מאוד בחדרה כי הייתי פצוע, אבל קיבלתי זימון לנבחרת הנוער של פלסטין".
ואם תקבל זימון מהנבחרת הבוגרת?
"בעזרת השם, מקווה שעוד השנה".
מה עם נבחרת ישראל?
אני יודע דבר אחד: תזרוק אותי למגרש, אני שם גולים. אולי בעוד שנה אהיה בכלל בחו"ל".
או בבית"ר.
"אני לא פוסל שום דבר. בעיקר אחרי מה שקרה עכשיו. אולי זאת ההזדמנות של עוד שחקנים ערבים להגיע לבית"ר".
מה דעתך על הכתבה?