13 שנים חלפו מאז הגמר האירופי האחרון שארסנל השתתפה בו. 25 שנים מאז הזכייה האחרונה – והיחידה – שלה בתואר מחוץ לגבולות אנגליה. הערב (חמישי) חזרו התותחנים לקדמת הבמה ביבשת כשהעפילו לגמר הליגה האירופית לאחר 2:4 בחוץ על ולנסיה ו-3:7 בסיכום שני המשחקים.
עם יתרון 1:3 מהמשחק הראשון, ארסנל ידעה שהיא לא צריכה להתאמץ יותר מדי כדי לעלות, אבל גם שאסור לה לזלזל בקבוצה הספרדית הנחושה שבהחלט יכולה להפתיע. וכשהעטלפים כבשו תוך 11 דקות, בדיוק כפי שקרה במשחק הראשון בלונדון, התחילו להיראות פרצופים מודאגים על ספסל האורחת. אז טוב שיש את אובמיאנג, שהרגיע אחרי שש דקות עם שער שוויון, ולקאזט שהצטרף אליו בדקה ה-50, ושוב אובמיאנג שהשלים צמד (68) והעלה חיוך על פני אוהדי התותחנים למודי האכזבות.
ב-29 לחודש יתייצבו אמרי ושחקניו בבאקו וינסו להניף את הגביע – ובאותה הזדמנות, גם את הכרטיס לליגת האלופות בעונה הבאה. ולנסיה תנסה להעפיל דרך הליגה, ובין לבין גם להפתיע את ברצלונה בגמר הקופה דל ריי ב-25.5.
אובמיאנג חוגג. שוויון מהיר זה מה שארסנל היתה צריכה (AFP)
הרכבים
ולנסיה: נורברטו נטו, דניאל ואס, אסקיאל גראיי, גבריאל פאוליסטה, חוסה גאיה, כריסטיאנו פיצ'יני, פרנס קוקלן, דני פארחו, גונסאלו גדש, רודריגו מורנו, קווין גמיירו.
ארסנל: פטר צ'ך, לורן קוסיילני, נאצ'ו מונריאל, סוקרטיס, סיאד קולשינאץ, גרינט ג'אקה, לוקאס טוריירה, אנסי מייטלנד-נילס, מסוט אוזיל, פייר אמריק אובמיאנג, אלכסנדר לקאזט.
מהלך המשחק
ארסנל שלטה יותר בדקות הפתיחה, אבל ולנסיה היתה זאת שהגיעה ראשונה למצב. חוסה גאיה נגח מקרוב, אבל הכדור הורחק לקרן. בדקה ה-11 העטלפים ניסו שוב, והפעם גמיירו הגיע למסירה מרודריגו והכניע את צ'ך בדרך ל-0:1 מוקדם. גם במשחק הראשון בין השתיים השער של ולנסיה הגיע בדקה ה-11, וכמו אז ארסנל הגיבה מהר. בשבוע שעבר זה לקח שבע דקות, הפעם עברו שש בלבד לפני שלקאזט מצא בכדור גדול את אובמיאנג, ששלח בעיטה חזקה לרשת והשווה ל-1:1.
גונסאלו גדש מול לוקאס טוריירה. שתי יריבות ראויות לגמר (AFP)
המשחק נרגע מעט לאחר הפתיחה המהירה, כששתי הקבוצות מגיעות למצבים פה ושם. אובמינאג קיבל עוד מסירה מלקאזט וניסה את כוחו אבל לא היה מספיק מדויק, ובצד השני גדש בחן את צ'ך שהגיב מצוין. רק בתחילת המחצית השנייה שונתה התוצאה על הלוח, כשבדקה ה-50 אובמינאג חטף את הכדור בחלק המגרש של המארחת, מסר לטוריירה וזה מצא את לקאזט שהתשחרר וירה לפינה את ה-1:2. במצב הזה, ולנסיה זקוקה ללא פחות מארבעה שערים כדי לעלות.
אבל כמו שלמדנו מליגת האלופות, עד שלא נשמעה שריקת הסיום אסור להספיד אף קבוצה. שמונה דקות חלפו מאז השער, ו-ולנסיה הוציאה התקפה נהדרת. צ'ך עצר את הבעיטה החזקה, אבל גמיירו הגיע לריבאונד ודחק מקרוב פנימה כדי לקבוע 2:2. חולמת על מהפך דרמטי? יותר כמו חולמת בהגנה. מייטלנד-נילס מצא בכדור רוחב את אובמיאנג, שגלש והשלים צמד בדקה ה-69 ושלח דה פקטו את ארסנל לגמר. וכדי לשים חותמת, הגבוני הפציץ שער נפלא בדקה ה-89 וקבע 2:4 בלתי ניתן לערעור.
מה דעתך על הכתבה?