אולי סיום הקריירה שלו היה קצת עצוב אך על הישגיו הרבים של גילי ורמוט אין עוררין. הקשר בן ה-35 שנותר ללא קבוצה בחודשים האחרונים לאחר שעזב את הפועל חיפה, הודיע היום (רביעי) על פרישה ממשחק. השחקן בעל סגנון המשחק הייחודי, שקצר את מרבית הצלחותיו בהפועל ת"א, שבר לאוהדים את הלב כשעבר ליריבה השנואה מכבי ת"א ויצא גם לשלוש גיחות לחו"ל – התראיין לתוכנית הספורט של רדיו 103FM וסיכם את הקריירה.
ורמוט נשאל קודם כל מדוע פרש והאם ליגה לאומית התאימה לו: "חס וחלילה זה לא ענייני כבוד, לא היה לי דרייב או ריגוש כזה, משהו פנימי. חשבתי שאם אני לא בא בטירוף ובמאה אחוז על זה – אז אין טעם".
הליגה בירידה ביחס לשנים עברו, אין כוכבי כדורגל, מה ההסבר שלו שהוא לא מצא את מקומו: "אני יכול להגיד שהרמה ירדה באופן כללי, אני תמיד מפחד להישמע כמו שחקן עבר ממורמר שמלכלך על ההווה ומפאר את העבר. תמיד צחקתי עליהם ואני לא רוצה להפוך לכזה. לגביי, אני חושב שהיה לי מקום אבל המאמנים או הבעלים חשבו שלא – אז בסדר".
השפעת הקורונה בפן הכלכלי: "התקציבים חזרו להיות שפויים והקורונה הגיעה בתזמון טוב לבעלי הקבוצות שחיפשו להפחית את הסכומים הן בהעברות והן בשכר והם תפסו על זה טרמפ וניצלו את זה". כשנשאל על כך שעם שכר נמוך קשה להגיע לאירופה: "הקבוצות שמועמדות לעלות לשלבי הבתים הן קבוצות בודדות כמו מכבי ת"א, מכבי חיפה והפועל באר שבע, השאר זה לא רלוונטי מבחינתן. גם אני חולם הרבה דברים".
המעבר למכבי ת"א והעובדה ששיחק בדרבי לילה לפני: "אין לי כוח וחשק לטחון את זה שוב, דיברנו על זה מכל הכיוונים. זה קרה אחרי המשחק. ככה זה יצא לצערי הרב, זה יצא לא טוב. תמיד נשארתי אותו אחד, לא השתניתי". עוד אמר: "תמיד השתדלתי להישאר צנוע, מעולם לא התגריתי בקהל יריב גם אם קיללו אותי אחרי גולים. תמיד הייתי אני – אדם פשוט, וידעו להעריך את זה ובאמת לצערי דווקא בהפועל ת"א עמה הייתי הכי מזוהה, זה הסתיים כפי שזה הסתיים".
הרגע השמח ביותר: "האליפות בטדי עם הפועל ת"א (2010). מכבי ת"א? זה היה שונה, הגעתי למכבי רק בפברואר ובמשחק רביעי שלי כבר נפצעתי וחזרתי שבועיים לסוף. כמובן שהיה שוני, בעדינות אני אומר. לא הרבה שחקנים זוכים לחוות רגע כזה כמו בסרטים (על טדי)".
הפרידה המאכזבת מהפועל חיפה בה החל את הקריירה: "כשאין ציפיות – אתה לא מתאכזב. אין ספק שאני שמח שיצא לי מן מסלול שעזבתי את הפועל חיפה בגיל 20 וכעבור 13 שנה סגרתי מעגל וזכיתי עם הקבוצה הזו בגביע המדינה ועברתי איתה שלב באירופה. כל הזמן דיברו איתי על להמשיך עוד עונה ואף מעבר לזה – תפקיד מקצועי. אך זה לא יצא לפועל".
תפקיד מקצועי בקבוצה בוגרת: "כן, אני רוצה. אתה לא יכול לעשות תעודת פרו כשחקן פעיל, עשיתי תעודת מאמן. אני רוצה להישאר בכדורגל לא יודע בדיוק מה. מנהל מקצועי זה מעניין יותר ומושך אותי מאשר מאמן. לצערי אין מנהל מקצועי בארץ, זה לא ממש הצליח ואפילו במכבי ת"א אין את זה כרגע. אני חושב שאם יוסי בניון היה נשאר כמה שנים אז זה היה פותח דלתות לקבוצות אחרות אך גם שם הבעלים השתלט על התפקיד (משה חוגג) ורצה הוא להחליט ולקבוע". אני יכול לעבוד גם בנוער או נערים, אני לא שולל שום דבר. פונים אליי פה ושם ואמשיך לבדוק אופציות".
איך הוא מוצא את עצמו עכשיו עם סדר יום חדש: "אין ספק שכדורגלן זה מקצוע שונה מכל דבר אחר. אתה נכנס למסלול בגיל מאוד צעיר וזה מנווט אותך ואתה עטוף בתוך בועה ומנותק מהחיים האמיתיים גם מבחינת שכר, שעות עבודה ובגיל מסוים אתה יוצא לעולם האמיתי ולי זה קורה עכשיו. עבורי זו התמודדות".
העסקים מחוץ לכדורגל: "כמובן שיש לי עסקים, אני לא מדבר רק על הצד הכלכלי. אשתי מנהלת את העסק, היא הקימה את זה והיא מצליחה במה שהיא עושה. אני רוצה להישאר בכדורגל כמו שציינתי, זה מה שעושה לי את זה וגם בתמורה לשכר נמוך יותר – זה חשוב לי".
האם נבחרת ישראל היא פספוס ושתי קבוצות שונות בליגת האלופות: "בהחלט שיחקתי עם שתי קבוצות שונות במפעל הזה ועם ארבע קבוצות שונות באירופה. גם בנבחרת היו ימים בהם הייתי שחקן הרכב, לא יותר מדי לצערי ולעתים נפצעתי במומנטום לא נכון. כמובן שנבחרת וליגת האלופות הם הפסגות של כל שחקן ישראלי שאני מאחל לכל שחקן ישראלי לחוות".
האם חבריו איתי שכטר וערן זהבי נפרדו ממנו: "ברור שאנחנו בקשר. אתה לא מעודכן, חלק מזה פורסם בתקשורת (שכטר כתב פוסט באינסטגרם). חלק הגיבו על הפוסט, חלק שלחו הודעות פרטיות. גם אלי גוטמן הרים לי טלפון לשיחה מרגשת. חברי ילדות ואנשים מפעם דיברו איתי. גם גבי לסרי".
מה דעתך על הכתבה?