ב-24 בספטמבר 2002 כבש יעקובו איגביני את השלושער המיתולוגי לזכות מכבי חיפה מול אולימפיאקוס בליגת האלופות. יממה לאחר מכן דרך לראשונה זלאטן איברהימוביץ' על הדשא סן סירו. הוא הגיע עם איאקס והפסיד 1:0 לאינטר של הקטור קופר. הרנאן קרספו כבש את שער הניצחון, כריסטיאן ויירי שיתף איתו פעולה בחוד. כן, זה היה מזמן. רק תזכורות כאלה יעזרו להפנים עד כמה הכוכב השבדי ותיק. למעשה, הוא מבוגר בשנה מיעקובו!
הייתה זו עונה מיוחדת מאוד עבור איברהימוביץ' – עונתו הראשונה בקריירה בצ'מפיונס-ליג, והמטרה הייתה ללכת עד הסוף. עם רונאלד קומאן על הקווים, צלחה איאקס את שלב הבתים הראשון למרות המעידות נגד אינטר, עברה גם את שלב הבתים השני (זוכרים שהיה דבר כזה?), והתמודדה מול מילאן ברבע הגמר. כך זכה זלאטן לבקר בסן סירו בפעם השנייה, והייתה זו חוויה מכוננת עבורו ביותר ממובן אחד.
האוהדים באמסטרדם אהבו את ההגרלה נגד מילאן. שמונה שנים קודם לכן, ניצחה איאקס שלוש פעמים תוך עונה אחת את האדומים-שחורים בדרך לזכייה המופלאה ב-1995 שהגדירה את הקריירה של לואיס ואן חאל וחבורתו הצעירה. הם האמינו שיהיה להם מזל גם הפעם, ויארי ליטמאנן – מגיבורי הסנסציה ההיא – היה שוב איתם אחרי ההרפתקאות בברצלונה ובליברפול. אחרי תיקו מאופס בהולנד במשחק הראשון, התחוללה דרמה כבירה בגומלין.
אנדריי שבצ'נקו בישל לפיפו אינזאגי לפני ההפסקה, ליטמאנן השווה בדקה ה-63 ומיד לאחר מכן החזיר אינזאגי בישול ל"שבה" כדי לקבוע 1:2. ואז, 12 דקות לסיום, הוריד זלאטן כדור נהדר בראשו, סטיבן פינאר הקדים את העורף של מילאן והבקיע בשכיבה כדי להשוות ל-2:2. במצב הזה האורחת היתה בדרך לשלב הבא בזכות שערי החוץ.
קרלו אנצ'לוטי הלך על כל הקופה. בדקות האחרונות, הוא הוריד לספסל שני מגנים ושלח במקומם למגרש את ריבאלדו ואת יון דאל טומאסון. ההימור הזה הצליח, כי עמוק בזמן הפציעות דחק הדני מעבר לקו את הכדור של אינזאגי שכבר עשה את דרכו פנימה – ומילאן חגגה באקסטזה. בצד השני, היה התסכול עצום ואחרי שריקת הסיום התעמת איברהימוביץ' עם אלסנדרו נסטה. רק התערבותו של השופט מנעה קטטה ובמסיבת העיתונאים סערו הרוחות.
נסטה האשים אז את זלאטן בפגיעה מכוונת בגבה, אותה ריסק בטעות ליטמאנן במהלך המשחק. "שמו לי שישה תפרים ואיברהימוביץ' בא ופגע שם בכוונה. הוא חתיכת חרא", הצהיר הבלם האגדי. השבדי לא נותר חייב. "האיטלקים האלה תמיד דואגים קודם כל לגבות שלהם", הוא פלט. לו הייתה איאקס מנצחת, השנאה כלפיו הייתה גדולה עוד יותר, אך גם כך הפך איברהימוביץ' לפרסונה נון גראטה מבחינת אוהדי מילאן. בינתיים, במולדתו ביכו את ההדחה. "החלום של זלאטן נגמר", נכתב בעיתון אפטונבלאדט.
השער של טומאסון היה גורלי מאוד וייתכן שהוא הציל את הקדנציה של אנצ'לוטי. בעונתו המלאה הראשונה במילאן, הקבוצה קרטעה בליגה – אבל זכתה בליגת האלופות, ולכן המאמן לא רק שמר על כיסאו אלא הוגדר כגיבור. ב-2004, הוא כבר זכה גם באליפות, בדרכו לתהילה. מה היה קורה אם זלאטן היה מעיף אותו ברבע הגמר ב-2003? איש לא יודע, אבל ייתכן שכל המסלול של מילאן במילניום הנוכחי היה שונה בתכלית. אולי המסלול הזה לא היה כולל את זלאטן.
אבל אז, לפני כמעט שני עשורים, מי יכול היה להאמין שאיברהימוביץ' יהפוך לאליל הבלתי מעורער של מעריצי מילאן? הוא היה האויב, ואז האויב הזה הצטרף ליובנטוס ומשם המשיך לאינטר. חמש עונות במדי שתי היריבות הגדולות ביותר של מילאן הניבו חמש אליפויות (גם אם שני התארים עם הגברת הזקנה נשללו במסגרת פרשת קלצ'ופולי), והוא המשיך להיות היריב השנוא האולטימטיבי. ואז, ב-2010, אחרי הפיאסקו בברצלונה, הוא שב לסן סירו דווקא כדי ללבוש את פסי אדום-שחור, והכל התהפך.
גם נסטה לא היה מאמין לו היו אומרים לו שזלאטן יהפוך לחברו הטוב ושאת האליפות האחרונה בקריירה הוא ילקט לצידו ב-2011. השניים היו על המגרש ביחד כאשר מילאן ניצחה בדרבי חשוב מאוד את אינטר, 0:1 מפנדל של זלאטן שגם הוכשל ברחבה בעצמו. זה היה המשחק בו הובהר רשמית באיזה צד של העיר נמצא איברהימוביץ', ומאז הוא היה קרוב מאוד לליבם של אוהדי מילאן. הם אימצו אותו בשקיקה ומכירתו לפריז סן ז'רמן ב-2013, ביחד עם טיאגו סילבה, גרמה לעצב גדול מאוד. אז, בעונת 2011/12, הייתה גם הפעם האחרונה בה נתנה מילאן פייט אמיתי בקרב על האליפות. ללא זלאטן, היא לא היוותה גורם משמעותי בצמרת שנכבשה על ידי יובנטוס למשך עשור.
הם לא האמינו שזלאטן יחזור, בוודאי לא אחרי שבחר את מנצ'סטר יונייטד ב-2016, בוודאי לא אחרי שנדד ללוס אנג'לס כדי לסיים את הקריירה ב-2018. אלא שזלאטן מייצר תסריטים בלתי צפויים בכל רגע נתון ולפני שנה הוא הופיע שוב בסן סירו כדי להפוך את 2020 לאחת הטובות ביותר בחייו. עם ממוצע כיבושים מפלצתי, הוא החזיר את התקווה והוביל את מילאן מחדש לפסגה. על הדרך, הוא נהנה עד הגג להכות שוב באינטר בדרבי.
בפברואר שעבר בישול לאנטה רביץ' ושער בשלהי המחצית הראשונה לא עזרו, כי הנראזורי ביצעו המהפך אחרי ההפסקה וניצחו 2:4, אבל העונה זה כבר היה סיפור אחר. באוקטובר, צמד בזק של השבדי ניצח את הדרבי עבור הרוסונרי ומאז היה קשה לעצור אותם. הדהירה הזו נעצרה רק החודש, עם שני הפסדי בית צורמים – 3:1 ליובנטוס ו-3:0 לאטאלנטה בשבת האחרונה.
הפיאסקו מול הקבוצה הלוהטת מברגאמו היה צורם, בין היתר כי היה זה משחקו הגרוע ביותר של זלאטן אשר בקושי נגע בכדור ולא שלח אף בעיטה למסגרת. עכשיו צריך לשקם את המוראל, ואם זה המצב, טוב שיש דרבי בגביע הערב (שלישי, 21:45 בספורט4). למעשה, חשיבות המשחק הזה גדולה יותר עבור זלאטן, כי הוא מעולם לא זכה בגביע האיטלקי. לא עם יובה, לא עם אינטר, לא עם מילאן – התואר הזה חמק ממנו לגמרי. הוא אפילו אף פעם לא שיחק מול אינטר במסגרת הזו. אם האליפות עדיין מוטלת בסימן שאלה גדול, הרי שאת הגביע מילאן יכולה לסמן כיעד אפשרי ביותר.
מעבר לכך, יהיה נחמד לתקן את המאזן ההיסטורי האישי מול אינטר. כולל הביקור ההוא עם איאקס ב-2002, הוא עומד על שישה ניצחונות ושבעה הפסדים ב-15 משחקים. אם ינצח הערב, זלאטן כבר לא יהיה שלילי מול הנראזורי. כדי לשפר את מצב הרוח של חבריו לקבוצה, הוא פרסם שלשום תמונה מוזרה עם קרחת באינסטגרם. עדיף שהאוהדים ידברו על זה, ולא על התבוסה לאטאלנטה. תמיד כדאי להסתכל קדימה.
Zlatan just posted this on his story 👀 pic.twitter.com/sHnFggw1sV
— Italian Football TV (@IFTVofficial) January 24, 2021
מה דעתך על הכתבה?