המנצח על התזמורת: ספרופולוס החזיר את מכבי ת"א לחיים

ניצחונה של מכבי תל אביב בכדורסל 83:99 על ברצלונה הגיע כהמשך ישיר לניצחונה שבוע קודם לכן 76:93 על צסק"א במוסקבה. שני הניצחונות שבאו זה אחר זה, מעידים על כך שאין מקריות בהתאוששותה של מכבי.

אלה היו לדעתי מבחני האמת. שכן קל לזכור שעד לפני שבועות אחדים הייתה בקרב אנשי כדורסל לא מעטים תחושה שמכבי תל אביב רושמת עוד עונה לא מוצלחת במסגרת היורוליג. למעשה הדברים אף נאמרו בריש-גליי, וזאת בעיקר נוכח הפתיחה הגרועה, שהביאה כזכור לחילופי מאמנים בקבוצה התל-אביבית.

הגם שעדיין לא ידוע עד לאן תישא עצמה מכבי בזירת אירופה, הניצחונות על צסק"א ועל ברצלונה הם בבחינת מומנטום חיובי. כל מי שחי ספורט יודע מהו חשיבותו של מומנטום. הוא נוגע אישית בכל אחד מהשחקנים ובמיוחד ברוח הקבוצתית, וזהו בשתי מילים – חיבור מנצח.

חיבור מנתח. שחקני מכבי תל אביב (עדי אבישי)

כאשר אני סוקר את נתוני הניצחון הבייתי על בארסה, הדבר הבולט ביותר הוא חלוקת הנקודות. לא פחות מחמישה שחקנים קלעו במספר דו-ספרתי: טאריק בלאק 16 נקודות, ג'וני אובראיינט 15, סקוטי ווילבקין 15, ג'ון דיברתולומיאו 14, ואלכס טיוס 11. עובדה זו מוכיחה שהקבוצה מאוזנת, ושאין היא תלויה בהברקות של כדורסלן אחד.

ועוד יותר מכך: אפילו אם יהיו שיאמרו שברצלונה "תפסה" יום חלש, אין להתעלם מתוצאת סיום הרבע השלישי של המשחק – 52:85 לזכות מכבי. זהו הפרש עצום, בכל קנה מידה, והוא אכן מסמן עד כמה מכבי תל אביב הטיבה לשחק.

לי אין ספק שמי שחתום מקצועית על ההתעוררות הגדולה של מכבי תל אביב הוא מאמנה יאניס ספרופולוס, שהגיע לקראת סוף נובמבר כמחליפו של נבן ספאחיה. מאמן הוא תמיד הכתובת לתוצאותיה של קבוצתו. ספאחיה הלך הביתה בגלל התוצאות המאכזבות, והיווני נחת והוחתם במקומו בתקווה גלויה שיעלה את מכבי לדרך המלך.

כבר במשחק הביתי הראשון ביורוליג, אותו ניהל מול פנרבחצ'ה, ראינו שמכבי תל אביב קמה לחיים חדשים. אמנם פנרבחצ'ה ניצחה כאן 70:74, אבל האנרגיות שהשקיעו הצהובים במהלך המשחק כמעט והעיפו את תקרת ההיכל ממקומה.

המנצח על התזמורת הצהובה (עדי אבישי)

זו הייתה בברור עבודתו של המאמן היווני. עתה ניכרת בה ההתקדמות המשמעותית, שבאה כאמור לידי ביטוי בניצחונות האחרונים על שתיים מקבוצות הפאר של היבשת. היווני הוא הדוגמא לכך שמאמן כן יכול להשפיע השפעה מכרעת על קבוצת ספורט. העניין הוא שכל מה שהושג עד כה הוא כבר נחלת ההיסטוריה. הדרישות הן כאמור להמשכיות, שכן גדולתה של הקבוצה נמדדת לא בשניים או שלושה משחקים. ביורוליג ישנה תמיד מטרה המחייבת נשימה ארוכה מאד. נשימה של רץ מרתון.

ולא ששכחתי את יובל זוסמן, שעשוי להיות, מאד בקרוב, לאחד מסמלי הקבוצה. בגיל 20 הפך זוסמן לאהוב הקהל, ולא בכדי. ביום חמישי הקרוב תגיע להיכל קבוצת פאנתינייקוס מאתונה. זוהי עוד משוכה שתחייב את מכבי תל אביב להיות בדריכות שיא, כדי להמשיך במסלול הניצחונות. ואיך אומרים, התיאבון בא עם האוכל.