האם זו העסקה ששינתה מהותית את מאזן הכוחות בפרמייר-ליג? המאבק על החתמתו של וירג'יל ואן דייק לפני שנה היה מרתק, כאשר שלושה מועדוני צמרת נלחמו על הבלם ההולנדי של סאותהמפטון. אנטוניו קונטה השתוקק לראות אותו בסטמפורד ברידג', אבל צ'לסי מהססת לשלם סכומי עתק בעידן הנוכחי, והיחסים המתוחים בין האיטלקי להנהלה לא איפשרו לכחולים להוות גורם רציני במירוץ. הקרב האמיתי היה בין ליברפול למנצ'סטר סיטי.
לתכולים של פפ גווארדיולה היה לכאורה יתרון מובהק. ראשית, ליברפול כבר נכוותה עם ואן דייק בקיץ 2017, כאשר התברר כי פנתה לשחקן מאחורי הגב של המועדון בניגוד לנהלים ונאלצה לרדת מהעסקה. התכולים, בעלי אמצעים כספיים גדולים יותר בהגדרה, יכלו בינואר להציע להולנדי עסקה חלומית – אליפות מובטחת. הפער בצמרת היה עצום וסיטי אף נתפסה בסוכנויות ההימורים כפייבוריטית לזכות בליגת האלופות. הבחירה של ואן דייק, על הנייר, היתה בין הווינרית לבין הלוזרית האולטימטיבית של הכדורגל האנגלי שלא ראתה אליפות מאז 1990. ואולם, לא תמיד התארים חשובים מכל. ואן דייק חיפש משהו אחר לגמרי, והתנסותו כשחקן צעיר לימדה אותו שהקשר עם המאמן והאווירה במועדון הם הדברים הקריטיים ביותר.
במועדונו הראשון, וילם II, לא העריכו אותו כלל. כאשר היה בן 17, הוא כמעט נזרק מהאקדמיה כי היה חלש ונמוך מדי לטעמם של המאמנים. אחרי שעבר לפתע תהליך גדילה מואץ וצמח ל-193 סנטימטרים, עדיין לא ראו בו בטילבורג פוטנציאל כלשהו, והוא שוחרר לבסוף בגיל 19 ללא תמורה. השנים האלה לא היו פשוטות, והיעדר התמיכה מצד הצוות המקצועי השאיר צלקות. ואן דייק התגבר על המכשולים והוכיח את עצמו בדרך לקריירה מצוינת בכרונינגן, סלטיק וסאות'המפטון – טיפוס הגדרתי ועקבי – אבל הוא בהחלט יודע להעריך אהבה.
חיפש משהו אחר לגמרי והבין מה חשוב באמת. ואן דייק (Gettyimages)
"יש שחקנים שלא מודאגים מהסביבה, אבל מבחינתי הכל צריך להיות טוב כדי להצליח. אני לא רוצה לשחק במועדון בו אי אפשר לסמוך על אנשים כאשר משהו משתבש. אני רוצה להרגיש חלק מהמשפחה, כי אז אנשים יעמדו לצידך כשתזדקק להם", הוא חשף. זה לא בהכרח אומר שסיטי הוא מועדון מנוכר ושעל גווארדיולה אי אפשר לסמוך. רחוק מכך. ובכל זאת, התכולים דאגו לתדרך את העיתונאים כי ואן דייק – ואם וכאשר יוחתם – יהיה בשלב ראשון שחקן ספסל, מאחורי ג'ון סטונס וניקולאס אוטמנדי בסדר העדיפויות. אפשר אפילו להבין זאת, כי הצמד הזה הפגין יכולת נהדרת בתחילת העונה שעברה.
פפ רק חשק בגיבוי איכותי, וכך נוסף מכשול נוסף לעסקה – סיטי היססה לשלם את הסכום שדרשה סאות'המפטון תמורת שחקן רוטציה. בישיבות ההנהלה, נשקלו לפיכך אופציות אחרות, וההולנדי ממש לא היה האלטרנטיבה היחידה. אם תג המחיר שלו עומד על 75 מיליון ליש"ט, בעוד אמריק לאפורט מחזיק בסעיף שחרור של 57 מיליון ליש"ט בחוזהו באתלטיק בילבאו, מדוע לא להעדיף את הצרפתי? חוסכים 18 מיליון, והתמורה לא בהכרח טובה פחות. לאפורט מדבר ספרדית, וזה יתרון לא מבוטל עבור גווארדיולה, וגם ניהול המשחק שלו מאחור נחשב לטוב יותר בהשוואה ל-ואן דייק. אז סיטי היססה, ואן דייק עצמו היסס. ליברפול לא היססה. זה כל העניין.
קלופ הקסים את הבלם החלומי שלו עוד בקיץ 2017, כאשר הסביר לו את התפקיד שמיועד עבורו. בניגוד לסיטי, ליברפול היתה זקוקה למנהיג וראתה בהולנדי מועמד אופטימלי למשבצת. לאדומים גם לא היו הסתייגויות לגבי המחיר של סאות'המפטון, והם הפכו את ואן דייק לבלם היקר ביותר בהיסטוריה. מכירתו של פיליפה קוטיניו לברצלונה מימנה את העסקה, אשר הוכיחה את עצמה כהברקה מכל ההיבטים. בעוד עזיבתו של הברזילאי איפשרה לשלישיית סלאח-מאנה-פירמינו לפתח שיתוף פעולה יציב על בסיס שבועי, עלה ההולנדי על כל הציפיות בעורף. 2018 היתה מדהימה עבורו בכל מובן אפשרי.
ואן דייק וקלופ. ההולנדי נשבה בקסמיו של המנג'ר (Gettyimages)
אחד ההישגים החשובים ביותר של ליברפול היה ההעפלה לגמר ליגת האלופות, ובדרך לשם היא העיפה את מנצ'סטר סיטי ברבע הגמר. מוחמד סלאח אמנם גרף את רוב הכותרות בצמד הניצחונות, אבל ההגנה היתה חשובה לא פחות, והיא תיפקדה באופן פנומנלי ב-0:3 הביתי במשחק הראשון וב-1:2 בגומלין. תוסיפו לכך תיקו מאופס מול סיטי בסיבוב הראשון בעונה הנוכחית, ותקבלו ספיגה אחת בלבד ב-270 דקות מול החבורה ההתקפית התוססת של גווארדיולה. חלקו של ואן דייק בכך עצום, והוא מנצח את התזמורת כאשר ליברפול השתדרגה לפתע לבעלת ההגנה הטובה ביותר בממלכה. שמונה שערי חובה בלבד ב-20 משחקי ליגה העונה. ב-18 מתוך 34 משחקי הליגה עם ואן דייק על הדשא שמרו האדומים על רשת נקייה. נתון סטטיסטי מרשים במיוחד מגלה כי אף שחקן לא הצליח לעבור את ואן דייק בכדרור במשך שנה קלנדרית שלמה.
לא לחינם מדברים עליו כעת במונחים של הבלם הטוב בתבל. ג'יימי רדנאפ, כוכב ליברפול לשעבר, קרא לו "שילוב של ג'ון טרי, נמניה וידיץ' וריו פרדיננד". זו אולי הגזמה, ולא כדאי לקפוץ למסקנות חותכות מדי אחרי שנה אחת בלבד. חובת ההוכחה תהיה על ואן דייק גם ב-2019, אבל אם יביא אליפות אחרי בצורת בת 29 שנה, הוא ייכנס כבר במאי לספרי ההיסטוריה באנפילד כאחד הגיבורים הגדולים אי פעם. בדרך להגשמת החלום, עומדת הערב סיטי (21:45, ישיר בספורט1), ואם ייצא שוב קלופ עם ידו על העליונה, יוכח סופית – עם כל הכבוד להצלחה של לאפורט, הפספוס של ואן דייק היה גורלי מבחינת פפ.
לא עברו אותו בכדרור שנה שלמה. ואן דייק חוגג עם פאביניו (AFP)
מה דעתך על הכתבה?