אתמול (שני) פוטר בני בן-זקן מאימון קבוצת הכדורגל של בני סכנין. תחושתו ודאי גרועה, כמו של כל מפוטר. ועם זאת קשה, ואף לא הוגן, לבוא בטענות לסכנין. מאזן הכולל ניצחון אחד בלבד בתשעת המחזורים הראשונים של ליגת העל מקבל את הציון גרוע. ויותר מזאת: אמש, לאחר שבית"ר ירושלים גברה 1:2 על מכבי חיפה, צנחה בני סכנין למקום האחרון בטבלה.
כבר נכתב שקבוצה במצב שכזה אינה מפטרת את כל שחקניה. איש אחד הוא זה שנתבע לשלם את החשבון, ומדובר כמובן במי שאחראי עליה מקצועית – המאמן. נוכח דלות תוצאותיה צריך היה בן-זקן עצמו להבין ולהעריך שהוא בדרכו החוצה. וגם אם האמין שביכולתו לשפר את המצב, השאלה היא עד מתי יש מקום לתת למאמן את הקרדיט. ואכן, לעולם לא נדע אם תחת הנהגתו היתה הקבוצה כן משתחררת מהתחתית בעוד שניים שלושה מחזורים. בבני סכנין החליטו שהמחזור התשיעי הוא הקו האדום, ובהתאם לכך הראו לו את הדרך הביתה. בטח לא נעים, אבל גם מאמנים גדולים ממנו שמעו לא פעם את המילים המכאיבות: אתה מפוטר.
ומכאן לענין אחר: דבר טוב קרה השבוע לעולם הטניס והוא זכייתו של הרוסי קרן קצ'נוב בטורניר המאסטרס בפריז. בגמר גבר חצאנוב 5:7 4:6 על נובאק ג'וקוביץ, ובכך סוף סוף קיבלנו בכותרת דמות חדשה ומרעננת.
קארן קצ'נוב. זכייה מרעננת (Gettyimages)
האמת ניתנת להיאמר: אין חולקים על גדולתם של ג'וקוביץ, פדרר ונדאל. תמיד נפלא לראות את המשחקים ביניהם, ואת יכולתם המשובחת. אלא שגם טוב לראות שמות חדשים, פחות מוכרים, כאלה המסוגלים לזכות בטורניר המאסטרס. וקצ'נוב הוא כזה. עתה רק נותרה השאלה עד כמה יוכל להתמיד. אשר לשלושת הטנורים – כל עוד הם במגרשי הטניס, יהיה נכון לומר שאין להספידם.
מה דעתך על הכתבה?