לאבוקסיס יש יופי של מקום עבודה. הכי רחוק מהסיוט שנקרא בית"ר

דייגו סימאונה של הכדורגל הישראלי שב ומוכיח כי בכדורגל לא צריך כסף גדול כדי להצליח, אלא פשוט צריך לקחת את מי שיש ולאמן אותו כהלכה, להבין מה המגבלות ואיפה החוזקות, לסגל סגנון משחק שמיקסם את כל אלה ולתת לשחקנים את האמונה שאין דבר כזה שחקן איטי, מוגבל, חסר ניסיון או בלי רקורד, אם עושים את מה שצריך ולא עושים את מה שלא צריך.

יוסי אבוקסיס המאמן הוא השלמה של יוסי אבוקסיס השחקן: מושלם במקום שמוגבל. הרבה עבודה מחכה לניר קלינגר או למי שינצח במכרז שמנהלת בית"ר כדי להימנע מכתם על תדמיתה. אם היא תציץ בטבלה, היא תבין שיש דברים הרבה יותר מדאיגים מלהיות פרק בסדרה האינסופית על כבשת הרש. אגב, אוהדי בית"ר לא ישמחו לדעת שמוטי שועה, אוהד בית"ר שרוף, הוא אבא של השחקן המוכשר בן ה-19 שפירק אותם אמש.

לא צריך כסף גדול כדי להצליח. אבוקסיס (דני מרון)

2. ועדת הקבלה למועדון הגדולות צריכה לקבוע תאריך לכינוס דחוף של החברים בה כדי לדון על צירופה מחדש, אחרי 30 שנה, של מכבי נתניה. בעונה שעברה, כמו גם אתמול במשחק הניצחון על הפועל באר שבע, מכבי נתניה – בכל הרכב – לחצה גבוה, חטפה בשטח היריב, ונגעה בכדור יותר מיריבתה, על אף שהיא לכאורה הייתה האנדרדוג במשחק.

אבל כדי להתקבל למועדון הגדולות, אתה צריך ליהנות משיפוט תומך, כי כפי ש"נאמר", קבוצות גדולות נהנות משיפוט תומך, ומה שעשה אתמול ארז פפיר להפועל ב"ש כמעט גבל בהתעללות. גול חוקי של בן שהר, שני פנדלים ברורים, ובעיקר השחצנות הזו שפפיר – כמו גם שופטים אחרים – מצטייד בה כשהוא מנפנף שחקנים מעל פניו.

אבל פפיר הוא לא הנושא ועם כל הכבוד לגדולתה של נתניה, גם היא קצת פחות חשובה. הפועל ב"ש עם הפסד שני בשמונה מחזורים. גם בעונת 2015/16, עונת האליפות הראשונה ברצף הנוכחי שלה, היא ספגה הפסד שני במחזור השמיני, אבל אז היו לה חמישה ניצחונות ליגה ולא חמישה בכל המסגרות מפתיחת העונה (שניים מהם על פלורה טאלין). 

ב"ש לא ניצלה סדרה תמוהה של חילופים מהירים אצל נתניה (בעיית כושר? חימום לקוי? אי שמירה על חיים ספורטיביים?) ובעיקר הוכיחה, בתקרית בין לואי טהא לבן ביטון, שהרענון לא היה מספיק, בטח לא מקיף. 

שחקני נתניה חוגגים. משחק גדול, שיפוט תומך (אודי ציטיאט) 

3. ואלון אחמדי הוא מסוג הגניבות שהופכות את קריית שמונה תחת ידיו של איזי שרצקי לאחת התופעות המרעננות ביותר בתולדות הכדורגל הישראלי. לא רק קבוצה סופר פריפריאלית, שהצליחה לתקוע יתד בליגת העל ולקחת תארים שכמוה לא לקחו קבוצות סופר-פריפריאליות (אשקלון, אילת, בית שאן, נהריה הם ישובים כאלה), אלא קבוצה שיודעת לשים יד על כישרונות בכלום כסף ולמכור אותם בהרבה. עם ובלי קשר לתצוגה הנהדרת בדוחא, בניצחון על סכנין. 

גול ושני בישולים לשחקן בן 24 שעבר מתחת לראדאר של הגדולות, למרות שהעיף את מכבי ת"א והפועל ב"ש בשנים האחרונות במדי מאריבור. כנראה שבישראל זה לא סקסי להביא שחקנים מאלבניה או מקדוניה, אלא שחקנים בעייתיים מהולנד או צרפת.

לעומת קריית שמונה, נדמה שבני סכנין מיצתה את עצמה במתכונת הזו שבה היא הנציגה הבלעדית של המגזר הערבי בליגה, גם כי למגזר יש כבר נגיסה יפה בכדורגל המקצועני וגם כי דוחא המשופץ כמעט ריק במשחקים שאין בעל ניחוח הצהרתי כמו נגד בית"ר ירושלים או מכבי ת"א. לסכנין יש אחלה שחקנים, אבל הרבה בעיות כלכליות ומעט הישגים וכשרואים את מוחמד אבו יונס מנסה להיפרע ממקלליו ביציע כמו אחרון הפרחחים, כל הסימפטיה לסיפור מתפוגגת.

4. לשים את מכבי פ"ת והפועל רעננה באצטדיון ר"ג ביום בו משחקת קריית שמונה בדוחא לא יכול להסביר למה מכבי נתניה והפועל ב"ש לא ממלאות את המגרש הבינוני בנתניה והיציע הצפוני ורוב הדרומי ריקים במשחק מסקרן בין בית"ר לבני יהודה, וכל זה ביום אידיאלי מבחינת מזג אוויר ואחרי שהנבחרת החזירה לכדורגל הישראלי את הכבוד. יש פה תופעת בריחת קהל מאוד מדאיגה, וצריך גוף מחקרי גדול, כדי לפצח אותה.

אוהדי נתניה סיפקו תפאורה יפה, אבל האצטדיון לא התמלא (דני מרון)