טיפול בטראומה: אחרי כל הסבל, לוק שואו צריך לקבל הכרה

כל שער של לוק שואו הוא מעשה אמנות – רק חבל שלא היו הרבה כאלה. בסך הכל שלושה. הראשון הובקע באוגוסט 2018, כאשר המגן זיהה פרצה בהגנת לסטר, התחנן לקבל מסירה מחואן מאטה, עבר את ריקארדו פריירה בהטעיה מבריקה, והכניע בנגיעה עדינה את קספר שמייכל. השני היה לפני שנה, במשחק גביע במגרשה של דרבי קאונטי, במפגש מרגש נגד וויין רוני. המגן השמאלי הפציץ אז את הכדור על הקרקע – והוא עשה את דרכו לחיבורים בקשת גבוהה ויפה. 

צפו בשער של שואו נגד סיטי

השלישי היה, כמובן, ביום ראשון בדרבי הגדול של מנצ'סטר. אין במה טובה יותר לזהור מאשר נגד המובילה שניצחה 21 משחקים ברציפות בכל המסגרות – והשדים האדומים עשו זאת. שואו הבטיח את כל הנקודות כאשר דהר במחצית השניה לאורך האגף, הותיר את קווין דה בריינה הרחק מאחור, ביצע מסירה כפולה נאה עם מקכוס ראשפורד ושלח כדור פנטסטי לפינה הרחוקה של אדרסון. היה זה ביצוע ענק בכל קנה מידה, קל וחומר בעיתוי הזה ובמעמד הזה.

הכישורים ההתקפיים של שואו לא צריכים להפתיע איש. הרי הוא הוחתם באולד טראפורד מסאות'המפטון בקיץ 2014 תמורת 27 מיליון ליש"ט כי הרשים בפריצותיו התכופות לאורך האגף. שואו לא רק היה יציב בהגנה, אלא גם מבריק בהתקפה, וזה הפך אותו לטינאייג'ר היקר ביותר בעולם בזמנו. ואולם, ייתכן כי לפציעה המזעזעת שחווה היתה השפעה מנטלית גם על הנטייה לתמוך בחוד, כי הטרגדיה התרחשה ברחבת היריבה.

היה זה בספטמבר 2015 באצטדיונה של איינדהובן, במשחקו הראשון בקריירה בשלב הבתים בליגת האלופות. שואו דהר לעמדת כיבוש ותוקל על ידי הבלם המקסיקני הקטור מורנו. רגלו רוסקה בשני מקומות, ובמשך חצי שנה הוא לא יכול היה אפילו ללכת. בשלב מסוים היו ספקות לגבי המשך דרכו ככדורגלן, והוא שב למגרשים רק באוגוסט 2016. שנה שלמה נזרקה לפח, ובמהלכה לא רק הכאבים היו לעתים בלתי נסבלים. המצוקה הנפשית, בגיל הזה ובמצב הזה, כלל אינה טריוויאלית. אחרי שנסק לגבהים, הוא קורקע – ועתידו היה מעורפל מאוד.

אז אולי, במודע ובעיקר בתת-מודע, הנכונות להיכנס לרחבות של הקבוצה היריבה נפגעה משמעותית. שואו הוא קודם מגן, משימותיו חשובות במיוחד בעורף, וזה גם מה שהוסבר לו על ידי ז'וזה מוריניו, אשר הגיע למועדון בעיתוי גרוע מאוד מבחינתו של לוק. דווקא כאשר החלים פיזית מהפציעה האיומה והיה זקוק לתמיכה פסיכולוגית ולגיבוי מוחלט, הוא נתקל ביחס מזלזל ולעתים משפיל. הפורטוגלי סבור כי נזיפות בתקשורת וסדרות חינוך פומביות עשויות להועיל עם שחקנים צעירים ולגרום להם להיות ממושמעים יותר טקטית. ייתכן שזה עובד עם אנשים מסוימים, אבל במקרה של שואו, ההנחה הזו היתה אבסורדית לחלוטין – ולא צריך להיות גאון כדי להבין זאת.

במקום לשקם את הביטחון העצמי של שואו, מוריניו השתדל לרסק אותו. במקום לתת לו הרבה הזדמנויות, הרחיק אותו כמה שיותר מהסגל והפך אותו ללא רלוונטי. כמעט כל טעות שלו דוסקסה עם העיתונאים בראיונות אחרי המשחקים, ואפילו המחמאות היו מעליבות. אחרי המשחק מול אברטון במאי 2017, קבע המנג'ר: "לוק שיחק היטב, אבל זה היה הגוף שלו עם המוח שלי. הוא היה קרוב לספסל שלי, ועשיתי את כל ההחלטות במקומו. אנחנו זקוקים ליכולות הפיזיות והטכניות שלו, אבל הוא לא יכול להשתמש במוח שלי כל הזמן. הוא צריך להחליף את המוח".

הו כן, זו בדיוק העצה שאתה רוצה לשמוע! שואו הודה כי רבים מבני המשפחה והחברים המליצו לו לעזוב אז את מנצ'סטר יונייטד בעידן מוריניו על מנת לחזור למסלול הנכון, אך הוא סירב לחשוב בכיוון. הוא רצה להוכיח את עצמו באולד טראפורד כנגד כל הסיכויים, כי הפוטנציאל היה שם. והוא אפילו קיבל את המקום הקבוע בהרכב בתחילת 2018/19 כאשר מוריניו עדיין היה המנג'ר. 

פיטוריו שיחררו את הכל, ואולה גונאר סולשיאר הביא איתו גישה שונה בתכלית. איתו על הקווים, זכה שואו בתואר שחקן העונה של המועדון במשאל הכדורגלנים עצמם. כי הם הרי ידעו שאין איש שזקוק יותר להצבעתם, מעבר לעובדה שהוא היה ראוי לכך מקצועית. "אני אוהב את לוק. הוא חזק מאוד מנטלית, וגם אדם פתוח שמשדר כנות", אמר אז רומלו לוקאקו. החלוץ הבלגי כבר לא במועדון, אבל כך רואים את שואו גם יתר חבריו. הוא דמות פופולרית מאוד בחדר ההלבשה, ותחרות ממש לא מרתיעה אותו. בדיוק להיפך.

לכן הוא קיבל בזרועות פתוחות את אלכס טלס, המגן השמאלי הברזילאי שהוחתם בקיץ האחרון מפורטו. "הוא נותן לי מוטיבציה מיוחדת, דוחף אותי קדימה כל יום באימונים. יש בינינו תחרות ידידותית, אנחנו עוזרים אחד לשני. העובדה שהוא נמצא כאן גורמת לי להשתפר עוד יותר", העיד לאחרונה שואו. את התוצאות אפשר לראות על המגרש. גם 2019/20 שעברה היתה חיובית בהחלט מבחינתו, אך העונה הוא עשה קפיצת מדרגה נוספת, ולא לחינם נוהגת מנצ'סטר יונייטד לשמור על רשת נקיה במפגשים מול היריבות מטופ-6. לשואו יש חלק לא מבוטל בכך.

הוא עשה עבודה מצוינת כאשר השדים האדומים סיימו פעמיים בתיקו 0:0 מול צ'לסי, היה נהדר ב-0:0 מול ליברפול, וגם ב-0:0 בדרבי מול סיטי בסיבוב הראשון בדצמבר. רק השערים בצד השני חסרו לסולשיאר כדי להפוך את התוצאות האלה לחיוביות באמת, אז הנה לכם – ביום ראשון גם השערים האלה הגיעו, ושואו הרשית לראשונה העונה במבצע שייזכר עוד זמן רב.

ואולי המבצע הזה גם יעניק לו השראה להעז יותר, לתקוף יותר, לכדרר יותר, לבעוט יותר ולהבקיע יותר. זה יהפוך אותו לשחקן שלם יותר ומגוון יותר. הטראומה הפסיכולוגית מהפציעה באיינדהובן לא תיעלם לגמרי לעולם, אבל אולי יש אפשרות להקטין את השפעתה. אולי לא צריך לחשוש להיכנס לרחבת היריב, ואולי שווא יהפוך מעכשיו לנשק התקפי אמיתי לאורך האגף – יש יטענו כי בהיבט הזה טלס נהנה מעדיפות עליו בשלב זה.

הוא עדיין רק בן 25, והשנים הטובות ביותר בקריירה עדיין לפניו. אחרי שעבר הרבה יותר מדי סבל, לוק שואו צריך לקבל הכרה – הוא כוכב אמיתי במנצ'סטר יונייטד, והמחיר ששולם תמורתו אפילו נמוך מדי ביחס לתועלת.