שש קבוצות סגרו אמש (שני) את מחזור חג הסוכות בליגת העל. ארבע מהן שיחקו בעונה שעברה בפלייאוף העליון וכולן התחילו את הערב כשהן ממוקמות בפלייאוף התחתון. היחידה מבין שש שהייתה בצמרת הטבלה אחרי שלושה מחזורים, היא דווקא העולה החדשה והצנועה מחדרה.
למרות זאת, המשחק המעניין ביותר התקיים בטרנר, כשהאלופה, הפועל ב"ש, לראשונה בסגל מלא אחרי המהפכה שעברה בסיום חלון ההעברות, אירחה את בני יהודה שהגיע אחרי משחק טוב מול מכבי חיפה אבל עדיין לא ניצחה העונה .ברק בכר הפתיע כשפתח ב-3:4:3 עם בן ביטון כבלם ימני, חן עזרא כמגן/כנף בצד ימין, קורהוט שחזר מהקפאה של יותר מחצי שנה פתח בצד שמאל ובשלישייה הקדמית פתחו סבע מימין, האסלביינק בחוד ומליקסון כשחקן חופשי בצד שמאל.
מהרגע הראשון ב"ש נראתה בבלאגן טוטאלי. צד שמאל שלה לא היה קיים התקפית, עזרא נעלם באגף הנגדי והכניסות של סבע ומליקסון למרכז חנקו את המשחק והקלו מאוד על בני יהודה, שבשיטת המשחק שלה – 5:3:2, דלילה בהרבה באגפים מאשר במרכז השדה. ב"ש לא שיחקה בצורה מסודרת כמו שהתרגלנו בשנים של בכר במועדון ונראתה לחוצה מאוד בכל רגע במשחק, כאילו היא בדקה ה-88 וחייבת לחזור מיד למשחק.
בונה קבוצה ושיטה תוך כדי תנועה. ברק בכר אמש בטרנר (דני מרון)
בכר ראה שאין לו איום התקפי מצד שמאל והכניס את זריהן כבר בדקה ה-39 במקום קורהוט בכדי לרווח את המשחק. שינויי התפקוד המשיכו גם בפתיחת המחצית השנייה כשזריהן ועזרא החליפו אגפים וב"ש שיחקה עם שני מגנים בעלי רגל הפוכה, שבקושי עושים הגנה וכל הזמן מחפשים להיכנס למרכז לרגל הדומיננטית שלהם. בכר שוב ניסה לשנות ועבר לרביעיית הגנה כשקבהא נכנס למרכז ההגנה ואלחמיד עבר לעמדת המגן השמאלי, אולי העמדה שמייצגת יותר טוב מהכל את הבלאגן בב"ש (יחד עם עמדת השוער). ארבעה שחקנים שיחקו בעמדה הזו ב-69 הדקות הראשונות (רק אחד מהם מגן טבעי) מול בני יהודה ושבעה בסה"כ מתחילת העונה ואנחנו רק במחזור הרביעי.
באופן כללי ב"ש נראית במסע לחיפוש עצמי. היא השקיעה ממון רב בחיזוק אבל הקבוצה מאוד לא מאוזנת ובכר צריך לבנות קבוצה ולמצוא שיטת משחק תוך לחץ גדול להשיג תוצאות לפני שהליגה תברח לו. הבעיות של בכר לא פשוטות. שיר צדק לא חוזר לעצמו ונראה לא טוב, בעיקר במערך של שני בלמים, אין לו מגן שמאלי מה שמעלה תהיות רבות על שחרורו של שיימן דווקא אחרי שאורן ביטון נפצע וסיים את העונה. סבע והאסלביינק, שני שחקנים נהדרים, אבל העמדה האידיאלית של שניהם היא כמספרי 10 ואף אחד מהם הוא לא תחליף אמיתי לוואקמה.
ארבעה שחקנים על עמדה אחת ב-69 דקות. זריהן וקורהוט בעמדת החילופים (דני מרון)
ראינו במשחק הזה, כמו במשחק של מכבי נתניה ביום שבת, שיש מחיר כבד מאוד על התנהלות רשלנית בקיץ ובניית קבוצה מחדש אחרי שלושה מחזורים. למעשה ב"ש נמצאת כרגע בתקופת ההכנה וצריכה לעשות את כל הניסויים והטעיות בזמן אמת. השאלה מתי הדברים יתחילו להתחבר (ויתחילו, כי מאמן מצוין ושחקנים איכותיים יש) והאם זה לא יהיה מאוחר מידי בכדי להדביק את היריבה הגדולה, מכבי ת"א.
באר שבעי אחד כן חוגג
מי היה מאמין, שאחרי ארבעה מחזורים חדרה תהיה במקום השני מההתחלה וב"ש במקום השני בסוף. ולמרות זאת, יש באר שבעי אחד שכן יחגוג בסוכתו – ניסו אביטן.
מאמן שעשה שנים יפות במחלקת הנוער של הפועל ב"ש, לקח את הפועל חדרה במהלך העונה שעברה, עלה איתה ליגה בניגוד לכל הסיכויים ועושה גם בפתיחת העונה ניסים (ניסו) ונפלאות. בחירת זרים מדויקת בעמדות מפתח, יחד עם קבוצה מאומנת, ממושמעת וצנועה מביאים לנו את המרעננת הרשמית של ליגת העל, לפחות אחרי ארבעה מחזורים.
המרענן הרשמי של הליגה, לפחות כרגע. ניסו אביטן (ערן לוף)
שאפו לחוגג ולאבו יונס
הגעה של סכנין לטדי תמיד היוותה משחק נפיץ, אבל כששני הצדדים מחזיקים יד ביד (הרבה כבוד למשה חוגג ואבו יונס) והופכים את האירוע הזה לחגיגה חיובית ומקרבת, אז אנחנו מקבלים אווירה מחשמלת ביציעים וגם מפגן נאה על כר הדשא.
סכנין הייתה טובה משמעותית מבית"ר ברוב דקות המשחק, אבל זה לא עזר לה בסופו של דבר, כי מי שניצחו את המשחק מלבד אינברום ו-ורד המצוינים, היו עשרות האלפים בטדי, שדחפו את השחקנים שלהם להביא שלוש נקודות לראשונה העונה. מלבד מטרות ספורטיביות, כדורגל אמור לקרב ולאחד, או כמו שאמרו אריק איינשטיין ז"ל ועדי גורדון יבדל"א – "יש בנו אהבה והיא תנצח". ואתמול בטדי, האהבה לבית"ר ניצחה ולא השנאה ליריבה.
האהבה לבית"ר ניצחה. אוהדי בית"ר עם משה חוגג ביציע המזרחי (אודי ציטיאט)
מה דעתך על הכתבה?