בעלי בית"ר ירושלים, אלי טביב, התראיין הערב (שישי) בתכנית הטלוויזיה "אופירה וברקוביץ'" בערוץ "קשת 12" והתייחס לראשונה מאז אותה מסיבת עיתונאים לעתידו בכדורגל הישראלי.
"אני לא מפחד מחוליגנים, אני יודע להתמודד", אמר תחילה על מחאות הקהל וההפגנות נגדו, "יש קומץ ששונא. אני מסתובב בכל הארץ ומקבל מחמאות, בכל מקום שאני מסתובב לא שמעתי קללה אחת – רק פרגונים. כמובן שיש הסתה של התקשורת גם, של חלקה. כנראה שרוצים לראות את בית"ר ירושלים למטה".
"ההבדל ביני לבין בעלים אחרים הוא שאני נלחם נגד הקומץ", אמר טביב, "נלחמתי בשירי השואה של 'אולטראס הפועל' ואז הם התקוממו נגדי. שום בעלים אחר לא נלחם בהם. אני באתי ממנטליות שונה – בהפועל תל אביב זו גם הייתה גזענות. בבית"ר אלו חוליגנים וזה קרה גם לאחרים לפני טביב, כמו לאיציק קורנפיין. יש שם קבוצת חוליגנים שרוצה להשתלט על הקבוצה, להחליט את מי להביא ואת מי לשחרר ואני לא אתן לזה יד".
האם הוא התנתק מבית"ר ירושלים? "אני עדיין הבעלים. אמרתי שאני זז הצדה ונותן לאלי אוחנה לנהל את המועדון עד שאמצא רוכש. אין זכות קיום לבית"ר ירושלים עם אוהדים כאלה. אוחנה הוא זה שמנהל את בית"ר ואני בצד. בכל מה שנוגע לצד הכלכלי אני מעורב, כי זה רכוש שלי. אני לא רוצה להישאר בבית"ר, אבל כשיבוא בן אדם רציני נדבר. אנשים לא רוצים להתקרב לבית"ר ירושלים, אבל זה עסק שלי ואני לא חייב כלום לקומץ הזה".
אוהדי בית"ר ירושלים. "אנשים לא רוצים להתקרב בגללם" (ערן לוף)
עד כמה הוא מעורב בבית"ר ומהי מערכת היחסים שלו עם אוחנה: "אני מתערב רק כלכלית וזאת זכותי, אבל אוחנה הוא המנהל. למגרשים אני לא אחזור. נפגשתי ביום שלישי עם אוחנה, פגישה ראשונה אחרי נתק, רק אני והוא בארבע עיניים בבית של הוריי. דיברנו על הכל. זה נכון שהיינו חברים טובים ושהיו חילוקי דעות, אבל ישבנו כמו שני אנשים בוגרים וכל אחד אמר את מה שהיה לו. אני משאיר לעצמי את התשובה לשאלה אם אני מאוכזב ממנו. הייתה אכזבה מסוימת כי ציפיתי שהוא ידבר על הקומץ שבא אליי הביתה. אני מאוד מעריך אותו, הוא היה חבר שלי והיה קצר. נפתור את מה שיש בינינו. אם זה פתיר? הכל יכול להיות, אני לא בן אדם שנוקם. אלי אוחנה לא היה בעיה, הוא לא קשור בכלל אלא הקומץ".
אם הוא מצטער על שהעניק לאוחנה את זכויות הניהול על המועדון: "יכול להיות שלא צריך לחבר חברות ועסקים, אבל זה לא עם כולם ואני לא מצטער על דברים שעשיתי. אני אוהב כדורגל, הייתי בכפ"ס ובהפועל ת"א והיו רגעים נפלאים. ניסיתי לעשות דברים טובים בבית"ר ירושלים ונמאס. לא תהיה עוד קבוצה, בשום פנים ואופן. אם בית"ר תימכר? אני מקווה ורוצה, מאוד רוצה. ניסיתי לעניין אנשים, אבל איך ששמע שאנשים באים אליי הביתה ברח, נעלם. ישבנו ודנו על מספרים, ברור שאמרתי לו מחיר והוא הסכים ונעלם. מניר ברקת אני לא שומע כלום".
אלי אוחנה. "אני מאוד מעריך אותו, הוא היה חבר שלי. הוא לא הבעיה" (דני מרון)
אם הוא רוצה לראות את בית"ר מתרסקת: "ברור שלא, אני רוצה שהיא תשרוד. אשתי לא מוכנה לראות אותי בכדורגל וכמובן שגם הילדים. כשהפסדנו להפועל חיפה ספגתי איומים, קללות, הכל. אמרו לי שיהרסו את הקבוצה ושלא ייתנו לי להרוויח כלום עבור המועדון. החלטתי לעזוב כשאיימו על משפחתי ואני חושב שבגדול הכדורגל הישראלי הפסיד אותי. לא צריך להגיד לכם איפה בית"ר הייתה לפני שהגעתי. איפה טעיתי? לא טעיתי בכלום, פשוט אנשים לא יודעים לקבל את קו החשיבה שלי".
"לא טעיתי בכלום, אנשים לא יודעים לקבל את קו המחשבה שלי" (דני מרון)
מה דעתך על הכתבה?