גבארינוביץ' בן ה-28 זומן לסגל שווייץ במונדיאל ואחד הרגעים המרגשים שלו היו בניצחון על סרביה 1:2 בקלינינגרד, כאשר נכנס כמחליף אחרי ההפסקה ובישל לג'רדאן שאקירי שכבש את שער הניצחון בדקה ה-90. "עוד לפני שקיבלתי את הכדור ראיתי שהמגינים הסרביים לא עומדים נכון ומסרתי לשאקירי, שפתח בריצה מצוינת וזה הסתיים בשער", אמר אחרי המשחק. עבורו זה היה רגע מרגש אחרי שהחליף את האריס ספרוביץ' במחצית. במונדיאל 2014 הוא קרע שריר במפשעה בדיוק לפני שמינית הגמר ולא שיחק מול ארגנטינה, שניצחה אז את שווייץ 0:1 משער של אנחל די מאריה בדקה ה-118. הוא היה אז שחקן של פ.צ. ציריך ומאז הוא לא שיחק בנבחרת, וזה היה נראה עבורו כמו נצח לחזור לסגל. החלוץ המכונה "גברה", שנולד בלוגאנו למהגרים מקרואטיה, היה צריך הרבה סבלנות כדי לשחק בגביע העולמי אחרי שבברזיל לא שיחק דקה. במסדרונות בקלינינגרד אמר גברה: "הדרך לא היתה קלה עבורי. זה היה קשה לחזור אחרי הפציעה, אבל המטרה שלי תמיד היתה לחזור לנבחרת הנטי. ארבע שנים אחרי, אני מרגיש ממש חזק. סיימתי שתי עונות מצוינות ברייקה ודינאמו זאגרב ואני מרגיש חזק פיזית". בניצחון 0:6 על פאנמה במשחק ידידות הוא כבש שער וזכה להרבה נקודות זכות שהביאו את ולאדימיר פטקוביץ' לכלול אותו בהרכב.
בחוברת הרשמית של פיפ"א למונדיאל נאמר עליו: "העובדה שהוא מוכן לשלב עבודה קשה עם הכישרון שיש לו והאהבה שלו למשחק עושים אותו חלוץ מאוד מסוכן לכל הגנה ונכס חשוב לכל קבוצה". הוא החל את הקריירה שלו בלוגאנו במחוז טיצ'ינו השווייצרי ב-2006/7, שם שיחק בקבוצה עד גיל 18, אבל נדד משם לאיברדון ונוישאטל השווייצריות. אחרי שכבש 8 שערים ב-17 משחקי ליגה בנוישטאל, סקאוטים של שאלקה באו לצפות בו והוא חתם בקבוצה הגרמנית. הוא הספיק לכבוש עבורה שער חשוב בניצחון על ולנסיה 1:3, שהעלה את הקבוצה לרבע גמר האלופות בעונת 2010/11, אבל ההצלחה שלו היתה קצרה. הוא נשלח להשאלה במיינץ, ואז עבר לשחק בשאלקה ב' בליגה השלישית. במיינץ היו מוכנים לשלם עליו 1.5 מיליון יורו, אבל העסקה התפוצצה. הוא חזר לשאלקה ולבסוף עבר לפ.צ. ציריך, שם שיחק ארבע עונות וכבש 26 שערי ליגה ב-90 משחקים.
A post shared by Mario Gavranovic (@gavra7) on
הפריצה הגדולה קרתה רק כאשר הגיע לקרואטיה, ארץ המולדת של הוריו. ב-2016 הוא עבר לרייקה וב-80 משחקים בשנתיים כבש 40 שערים. הקבוצה זכתה איתו באליפות בעונת 16/17, כשהוא תרם 11 שערי ליגה (24 שערים ו-8 אסיסטים בכל המשחקים). זה היה שבר ענק לדינאמו זאגרב, שאיבדה את האליפות לראשונה אחרי 11 אליפויות רצופות. הפיתרון שלה להחזיר את האליפות בעונה החולפת היה בערך כמו הפועל באר שבע בישראל. לרכוש את כוכב היריבה. בינואר 2018 הוא חתם בדינאמו, שהעבירה לרייקה הענייה שלושה שחקנים.
בראיון הראשון של גבארינוביץ' כשחקן דינאמו הוא הודה: "נתתי את כל הלב לרייקה, אבל האמת שידעתי שבמקסימיר אני ארגיש כמו בבית. הייתי אמיתי ברייקה ונתתי להם הכל, אבל אצלי במשפחה כולם אוהדים של דינאמו אז במובן הזה הרגשתי כאילו חזרתי הביתה. מאמן הנבחרת פטקוביץ' אמר לי שהכי חשוב שאשחק ותהיה לי הזדמנות לשחק, וזה היה ברור שארגיש לחץ כי הביאו אותי כרכש הכי בכיר, אבל שפת האם שלי קרואטית ולא היה לי קשה להתרגל. ברייקה הרגשתי שהם שונאים את זאגרב וכאן אני מזדהה עם המקום". הוא גילה שההתאחדות הקרואטית ניסתה לצרף אותו אליה כששיחק בבונדסליגה והבריק תקופה קצרה בשאלקה, אבל אמר: "שיחקתי בכל הנבחרות הצעירות של שווייץ ואני מרגיש בה בבית ככה שזה רק היה טבעי עבורי לבחור בשווייץ".
אחרי שעבר לדינאמו הוא התגאה על היותו החלוץ בקבוצה הגדולה ביותר בבלקנים, גם אם אוהדי הכוכב האדום בלגראד יחלקו עליו. הוא זכה עם רייקה ודינאמו בארבעה תארים ביחד, אבל העונה האחרונה היתה הטובה ביותר שלו. גברה כבש את שער הניצחון בגמר הגביע הקרואטי נגד היידוק ספליט בו ניצחה דינמו 0:1 והבקיע צמד שבוע לפני כן במשחק האליפות, כשדינאמו ניצחה את אינטר זפרסיץ' 1:3.
גבארינוביץ' במדי שאלקה. לא הצליח לפרוץ בגרמניה (Gettyimages)
כמו כדורגלנים רבים טען גברה שאת השינוי הגדול עשתה בעצם אישתו. "כן, בשנתיים האחרונות בקרואטיה השתניתי והמון", אמר בראיון ל"בליק" השווייצרי. "אומרים שהשתניתי, אבל נשארתי אותו חלוץ עם אמביציה גדולה. אני רוצה רק לעלות על כר הדשא ולהבקיע שערים. אבל הפכתי רגוע יותר. אני לוקח את הדברים הרבה יותר בקלות. זה מוריד ממני לחץ. בעבר יש דברים שלא עשיתי נכון. לא תמיד הגבתי נכון על דברים שקרו על כר הדשא. הנישואין עם אישתי אניטה בקיץ הקודם היו הדבר הכי טוב שקרה לי. פעם חשבתי יותר מדי והעמסתי על עצמי לחץ מיותר. זאגרב היא עיר מדהימה שנותנת לך את כל מה שאתה רוצה. שונה מרייקה שהיתה ליד הים".
המשחק נגד הפועל באר שבע יכול להיראות לגברה כמו נפילת מתח אמיתית. הוא שיחק רק 45 דקות עם דינאמו החדשה של ביילצ'ה, ואחרי ששיחק במונדיאל בשלושה משחקים קצת קשה לשנות את הכיוון בראש. לפני המשחק נגד ברזיל הוא קיווה לשחק מול הסלסאו ואמר: "זה חלום ילדות שלי לשחק מול הנבחרת המרגשת הזאת", אבל זה לא התאפשר לו והוא לא שותף. ברזיל היא כבר זיכרון שנראה רחוק. כפי שאמר בייליצ'ה: "אנחנו רוצים להגיע לשלב הבתים באלופות" והוא זקוק לחלוץ.
מה דעתך על הכתבה?