אלכסנדר דראגוביץ' נחשב עד לא מכבר לבלם צמרת פוטנציאלי והיה על הכוונת של מועדוני פאר רבים, כולל מנצ'סטר יונייטד. אמנם הציפיות לא מומשו, המעבר הגדול לא יצא לפועל, ואת העונה שעברה בילה האוסטרי על ספסל לסטר, אבל הוא עדיין שחקן לגיטימי ומוערך – ולא קל לו לעכל את ההשפלה מניימאר. אלא שניימאר השתוקק להתעלל בו. כאשר קיבל מסירה מצוינת מוויליאן ברחבה באיצטדיון ארסנט האפל בווינה, הוא ביצע הטעיה מרהיבה, השכיב את דראגוביץ' האומלל על הדשא ושלח את הכדור לרשת. היה זה השער השני בניצחון הקליל 0:3 על היריבה שגברה לפני ימים ספורים על גרמניה, והיה בו מסר חד מאוד.
אז הנה לכם האירוניה. בשלהי פברואר, כאשר נפצע אליל ברזיל במשחק הגדול בין פריז סן ז'רמן למארסיי, כל האומה היתה מודאגת מאוד. האם יספיק להתאושש עד גביע העולם? באיזה כושר יגיע? האם החלום הכמוס של סלסאו בסכנה? ובכן, אם לשפוט לפי שני משחקי הידידות האחרונים, התוצאה הפוכה. הפציעה היטיבה מאוד עם ברזיל, כי ניימאר רעב ורענן מאי פעם.
הוא לא השתתף במשחק הגומלין בשמינית הגמר ליגת האלופות, כך שההדחה של הפריזאים לא היתה באשמתו. הוא לא שיחק 3 חודשים ולא הותש במפגשים חסרי חשיבות בצמרת הליגה הצרפתית כאשר התואר של סן ז'רמן הובטח מזמן. הוא לא התעסק בריבים ילדותיים עם אדינסון קבאני, לא ספג שריקות בוז מהקהל הפריזאי בגלל שהתעקש לבעוט פנדלים, לא קיבל הנחיות מעצבנות מהמאמן אונאי אמרי. הוא פשוט קיבל מנוחה.
פציעה בקרסול יכולה להיות כואבת מאוד, אך בדרך כלל אין לה השלכות ארוכות טווח. היא לא מסוכנת מבחינת הביטחון העצמי כמו פגיעה בברך או בשריר הירך. נדרש זמן החלמה מספק, וזה בדיוק מה שניימאר קיבל. הוא הבהיר להנהלת פ.ס.ז' באופן חד משמעי כי המונדיאל נמצא בראש סדר העדיפויות שלו, ואחרי הפיאסקו בצ'מפיונס-ליג לא הייתה למועדון הצדקה אמיתית לזרז את התהליך. מבחינת הבעלים הקטארים, הדבר הנכון ביותר הוא ליצור שקט תעשייתי עבור האיש אותו הפכו לכדורגלן היקר בהיסטוריה, על מנת שלא יתפתה לברוח לכיוון לריאל מדריד בקיץ. איך עושים את זה? קודם כל נענים לדרישותיו הבסיסיות.
הבעלים הקטארים רצו ליצור שקט תעשייתי (AFP)
אז הם פעלו לפי הספר, וגם המאמן החדש תומאס טוכל יצא מגדרו על מנת ללטף את האגו של ניימאר. הגרמני שמונה במקום אמרי הצהיר: "נבנה את הקבוצה סביבו". הדיבורים על עזיבה אפשרית בלתי נמנעים, במיוחד כאשר אביו של הכוכב פועל נמרצות מאחורי הקלעים, אבל הבן לא הרבה להתייחס לשמועות ולספקולציות. הוא מתרכז אך ורק במשימה הגדולה בחייו – להביא את גביע העולם לברזיל.
זו הייתה, כמובן, משימתו גם לפני 4 שנים, ואז הציפיות היו בשמיים. כל המותג של ניימאר במולדתו נבנה לקראת המונדיאל הביתי ב-2014, והוא נהנה מאוד להיות באור הזרקורים, עד שהבין עד כמה המעמסה גדולה. הנבחרת של פליפאו סקולארי התבססה, באמת ובתמים, רק עליו. הוא היה כוכב העל הדומיננטי, וכל התקוות היו אך ורק בו. לכן הביקורת על כל טעות היתה קטלנית, לכן ניסו היריבות לפגוע בו חזק ככל הניתן, ולכן התפרקה הנבחרת לרסיסים אחרי שניימאר אכן נפצע ברבע הגמר מול קולומביה. כאשר ירד על האלונקה, אפשר היה להבין כי אין למארחת סיכוי בחצי הגמר מול גרמניה, גם אם איש לא העלה בדעתו שהעסק יסתיים ב-1:7 מטורף.
הפציעה מול קולומביה. הרגע בו ברזיל איבדה סיכוי מול גרמניה (Gettyimages)
במובנים לא מעטים, הפציעה הזו הייתה צפויה, כי ניימאר הגיע לטורניר הענק תשוש פיזית ומנטלית. גם לפני מונדיאל 2014 ספג ניימאר פגיעה בכף רגלו באפריל והושבת למשך חודש, אך במקום להתכונן כראוי לגביע העולם עשה מאמצים גדולים להיות כשיר למשחק הגדול של ברצלונה מול אתלטיקו מדריד במחזור הנעילה בליגה הספרדית. הקטלונים היו זקוקים לנצחון על מנת לזכות באליפות, ולמרות בקשות מפורשות מצד הצוות הרפואי של הנבחרת, החלוץ נזרק למערכה בדקה ה-62. הוא יצא קירח מכאן ומכאן. בארסה סיימה בתיקו 1:1 שהעניק אליפות לאתלטיקו, העונה הראשונה של ניימאר בקטלוניה הסתיימה בטונים צורמים והוגדרה ככשלון יחסי, והנבחרת קיבלה כוכב לא לגמרי כשיר.
הפעם הלקח נלמד, וגם עיתוי הפציעה בפברואר היה טוב הרבה יותר מבחינת סלסאו. הפעם ניימאר נח והשתקם ללא הפרעה, וכשירותו לא מוטלת בספק – די לראות אותו מרקד על כר הדשא. זאת ועוד, גם העול המנטלי על כתפיו נמוך יותר. המאמן צ'יצ'ה הראה כישורים פסיכולוגיים יוצאים מהכלל כאשר החליט לא להעניק לניימאר את סרט הקפטן באופן קבוע והקפיד להדגיש כי בנבחרתו לכולם יש אחריות שווה. הפעם, עם גבריאל ז'סוס ופליפה קוטיניו לצידו, ניימאר הוא עדיין הכוכב הגדול ביותר, אך הוא לא התקווה היחידה של האומה. הוא המוביל, אך לא המנהיג היחיד. הוא אוהב את אור הזרקורים, אך לא האורות האלה לא מסנוורים אותו. וכך, נדמה כי הוא מוכן הרבה יותר מכל הבחינות, הן פיזית והן נפשית.
ניימאר. כשהוא רעב במיוחד, ליריבות יש יותר סיבות לדאגה (Gettyimages)
כאשר ניימאר משוחרר, מחוייך ולא לחוץ, ברזיל מרוויחה המון. כאשר ניימאר רעב במיוחד, ליריביו יש יותר סיבות לדאגה. אז הוא פשוט לוהט. השער בנצחון 0:2 על קרואטיה לפני שבוע היה עוצר נשימה, השער מול אוסטריה אתמול היה יפה עוד יותר, והסיוט הזה ירדוף את דראגוביץ' המסכן עוד זמן רב. בזכות הביצוע המלוטש הזה, השתווה ניימאר לרומאריו בטבלת הכובשים של הנבחרת בכל הזמנים, עם 55 שערים לכל אחד. רק פלה ורונאלדו לפניו. אלא שפלה, רונאלדו ורומאריו כבר זכו בגביע העולם. ניימאר טרם עשה זאת, והוא נחוש לתקן את המעוות מלפני 4 שנים.
אז מגיע הדבר האמיתי. בעוד פחות משבוע, החגיגה הברזילאית מתחילה מול שווייץ ברוסטוב. האם ב-16 ביולי בלוז'ניקי נזכיר את הפציעה בפברואר כגורם הקריטי שסלל את דרכה של ברזיל לכתר עולמי שישי בהיסטוריה?
מה דעתך על הכתבה?