עונתו הטובה ביותר של ניימאר בליגת האלופות הייתה ב-2014/15. הוא לא רק הניף אז את הגביע בפעם היחידה בקריירה עד כה, אלא גם הוכתר למלך שערי המפעל בצוותא עם ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו עם 10 כיבושים, בזמן ששלישיית MSN בחוד ברצלונה הפכה לדבר הגדול ביותר בכדורגל העולמי. הברזילאי להט עם שלושה שערים כאשר בארסה העיפה בקלילות את פריז סן ז'רמן ברבע הגמר, אבל האתגר הגדול ביותר שלו – ושל הקבוצה כולה – היה בחצי הגמר מול באיירן מינכן של פפ גווארדיולה.
היה זה אחד הקרבות המסקרנים ביותר של העשור הקודם, בעיקר בזכות המפגש של פפ עם האקסית אותה עזב שלוש שנים קודם לכן. מאמן ברצלונה לואיס אנריקה עדיין נתפס אז כטירון שצריך להוכיח את עצמו, אולם הוא יצא עם ידו על העליונה ולניימאר היה חלק עצום בכך. במשחק הביתי בקאמפ נואו, אחרי צמד מרהיב ומפורסם של מסי, הוא נעץ את המסמר האחרון במתפרצת כדי לקבוע 0:3. באיירן סירבה להיכנע, מהדי בנעטיה נגח שער מוקדם מאוד בגומלין באליאנץ ארנה, ופפ חגג על הקווים עם זיק תקווה בעיניים. סוארס וניימאר שמו לזה קץ במהרה – שני בישולים של האורוגוואי לברזילאי בהפרש של 14 דקות הבטיחו את העלייה לגמר. החבורה של גווארדיולה ניצחה בסופו של דבר 2:3, אבל זה לא שינה דבר.
מאחורי הקלעים, התחוללה אז דרמה לא קטנה. לפי ספרו של העיתונאי הגרמני המוערך כריסטיאן פאלק, כלל גווארדיולה את ניימאר ברשימת הקניות שהגיש להנהלת באיירן בקיץ 2015. הוא נענה בשלילה, כי ראשי באיירן סברו כי המהלך גם בעייתי חברתית וגם יקר מדי כלכלית. חילוקי דעות אלה, בנוסף לשיקולים אחרים, קירבו את פפ לחיבור מחודש עם חבריו הטובים מימי ברצלונה שמכהנים כמנהלים בכירים במנצ'סטר סיטי. ההודעה הרשמית על המעבר המתוכנן פורסמה כבר בתחילת 2016, ואחריה הודח גווארדיולה שוב בחצי גמר ליגת האלופות עם באיירן. המטרה הגדולה ביותר היתה לזכות בתואר האירופי הבכיר עם התכולים.
ובכן, המסע הזה היה רצוף אכזבות גדולות עד כה. ב-2017 עפה סיטי בשמינית הגמר מול מונאקו, ב-2018 נכנעה פעמיים ללא תנאי לליברפול ברבע הגמר, ב-2019 הודחה בגלל דרמת VAR עצומה נגד טוטנהאם ברבע הגמר וב-2020 שוב הייתה זו סנסציה כבירה כאשר ליון התעלתה על סיטי במשחק בודד ברבע הגמר. כעת, סוף כל סוף, בניסיון החמישי בקדנציה הארוכה ביותר שלו כמאמן בקבוצה כלשהי, הגיע גווארדיולה לחצי הגמר, במרחק נגיעה מהתהילה. ומי מחכה לו שם? שוב ניימאר, אשר חווה את העונה האישית הטובה ביותר בליגת האלופות מאז 2014/15 ויפגוש הערב (רביעי) את הסיטיזנס בפארק דה פראנס.
האם ידע ניימאר על רצונו של גווארדיולה להביאו למינכן? הוא בוודאי הביע בעצמו את הכמיהה לשתף פעולה עם המאמן הקטלוני בהזדמנויות רבות. כבר בינואר 2016, כאשר נודע על הגעתו הצפויה של פפ למנצ'סטר, הצהיר הברזילאי: "אני מעריך מאוד את גווארדיולה ואשמח מאוד לעבוד איתו בעתיד". אנשי ברצלונה נאלצו אז להרגיע את הרוחות ולהכריז כי ניימאר יישאר בקאמפ נואו לשנים ארוכות, אבל ב-2017 הוא כבר היה בפריז – ולא זנח את הרעיון לשחק אצל גווארדיולה.
מאז המעבר היקר ביותר בהיסטוריה, תמורת 222 מיליון יורו, נפוצו אינספור דיווחים על כך שהתקופה של ניימאר בסן ז'רמן תהיה קצרה. הכוכב עצמו שפך המון דלק על המדורה הזו, ופחות משנה אחרי שחתם על החוזה עם הקטארים לא היסס לספר במולדתו: "תמיד רציתי לשחק אצל גווארדיולה. הוא שונה מאחרים. פספסתי אותו בשנה כי הגעתי לברצלונה אחרי שהוא כבר עזב, אבל אולי זה אפשרי במקום אחר. זו השאיפה שלי".
לאחר מכן היו כותרות רבות על חזרה אפשרית לברצלונה, גישושים בכיוון ריאל מדריד, ואיש לא הופתע גם כאשר הופיעו שמועות – אשר הקשר שלהן למציאות מוטל בספק גדול – על כך שמסי ניסה לשכנע את ניימאר בקיץ האחרון להגיע ביחד למנצ'סטר סיטי. כל הסאגה סביב הברזילאי בפריז הפכה מזמן לקרקס, ומעלליו מחוץ למגרש שמו בדרך כלל בצל את ביצועיו על הדשא. גם הפציעות התכופות לא הועילו, שלא לדבר על כך שחלקן אפשרו לו באופן מתמיד להשתתף בחגיגות יום הולדתה של אחותו ב-11 במרץ – אחד התאריכים הביזאריים ביותר בלוח השנה של הכדורגל העולמי.
אז גם העונה הוא היה פצוע בפברואר ובמרץ והחמיץ בשל כך את המפגשים המסקרנים נגד האקסית המיתולוגית בארסה בשמינית הגמר, בהם זהר מעל כולם קיליאן אמבפה. כאשר חזר, ספג ניימאר כרטיס אדום שנוי במחלוקת במשחק הביתי הקריטי מול ליל, בו הפסידו הפריזאים הפסד מביך ומוצדק 1:0. תוסיפו לכך את ההרחקה בקרב הקלאסי נגד מארסיי בספטמבר, אשר גם בו הפסידה סן ז'רמן 1:0 בבית – ותקבלו עונה בה קיבל ניימאר לראשונה בקריירה שני אדומים, וזאת על אף ששותף עד כה ב-14 משחקי ליגה בלבד. הקרקס המשיך ללוות אותו, אבל אז, דווקא בשבועות האחרונים, הכל השתנה.
אולי המפגשים הכפולים מול באיירן מינכן מוציאים ממנו את המיטב, וניימאר הפך את הסיפור האישי שלו ב-180 מעלות בצמד המשחקים ברבע הגמר. הוא בישל לאמבפה ושלח כדור אמנותי גם לראשו של מרקיניוס בניצחון 2:3 סנסציוני באליאנץ ארנה, בו הייתה באיירן נטולת רוברט לבנדובסקי ראויה להרבה יותר ונתקלה בהצגה גדולה של קיילור נבאס. בגומלין בפארק הנסיכים פ.ס.ז' דווקא הפסידה 1:0, אבל התוצאה הזו הובילה לחגיגה גדולה – היא השלימה את הנקמה המתוקה על ההפסד בגמר ליגת האלופות באוגוסט. ולמרות שניימאר לא מצא את הרשת, הוא היה הכוכב הראשי בהצגה מלהיבה ביותר. הברזילאי הפגין יכולת פנטסטית, שלח שלושה כדורים לקורות, רקד על הדשא בכל פעם שהכדור הגיע לרגליו, וביצע שלא כהרגלו גם המון עבודה שחורה. היה זה מאמץ קבוצתי נהדר, אבל העלייה לחצי הגמר רשומה בעיקר על שמו.
אז עכשיו שוב יש לו עסק עם גווארדיולה. אם יודח פפ גם הפעם, הוא יסגור עשור ללא זכייה בליגת האלופות – ולמעשה עשור ללא העפלה לגמר. ניימאר כבר היה בשני גמרים משלו בתקופה זו, והוא נחוש להעפיל למעמד בפעם השלישית, במטרה להצעיד את פ.ס.ז' לתואר היסטורי. עד לא מכבר, הייתה זו העונה של אמבפה, והכוכב הצרפתי הצעיר עדיין נמצא בכושר פנומנלי, אולם אם יתמיד ניימאר ביכולת שהציג ברבע הגמר, המסע האירופי הזה יהיה בעיקר שלו.
ואם לא די בכך, הרי שאמבפה מתקרב לעזיבה, בעוד הברזילאי צפוי לחתום על חוזה חדש עד 2027. אחרי ארבע שנים בסנטוס וארבע שנים בברצלונה, הוא יבלה כנראה תקופה ארוכה יותר בסן ז'רמן, והקריירה שלו תהיה מזוהה בעיקר איתה. כאשר בחר לעזוב את בארסה ב-2017, הוא הדגיש את השאיפה לצאת מצילו של מסי ולזכות בכדור הזהב, אבל אפילו לא התקרב למטרה זו מאז. ובכן, בגיל 29 הזמן אוזל, ואלה ימים חשובים. אם ישחק כמו נגד באיירן גם בשני המפגשים מול מנצ'סטר סיטי, זו עשויה להיות העונה של ניימאר – אולי השנה של ניימאר. אבל זה "אם" גדול מאוד, לא?
מה דעתך על הכתבה?