בואנה ג'ורדי, השקעת: מכבי תל אביב הצליחה רק בזכות קרויף

1. השליטה
בהנחה שמכבי ת"א לא תיכשל ביום שני, תסתיים דרכו של ג'ורדי קרויף במועדון ללא ירידה ממקום שני. רק הפועל פ"ת הצליחה לעשות משהו דומה בכדורגל הישראלי (אפילו יותר) אבל בתולדות מכבי ת"א אין שש שנים רצופות – פרק הזמן שבהם היה ג'ורדי קרויף הסמכות המקצועית הבכירה במועדון – דומות לאלה. לא בתחילת שנות ה-50, לא בין סוף שנות ה-60 לתחילת ה-70 ולא בעידן אברהם גרנט בין 1992 ל-1997.

מכבי ת"א זכתה באותה תקופה בשלוש ואפילו ארבע אליפויות, אבל לא הייתה כל כך דומיננטית – מבחינת הכדורגל שהציגה, מבחינת הטלטלה המקצועית שהעבירה את הכדורגל הישראלי, מבחינת סכומי הרכש (קניות ומכירות) ומבחינת שינוי דפוס החשיבה. ג'ק אנגלידיס, הממונה מטעם מיץ' גולדהאר, טבע פעם את המונח "Organization" כשתיאר את מכבי ת"א. קרויף הפך את הקבוצה לארגון קבוצתי. למכונה – הגם שמקצועית לא הצליחה לשחזר את שנותיו הראשונות במועדון וראתה את הפועל ב"ש זוכה בשלוש אליפויות רצופות, בדיוק כפי שעשתה לפניה.

במידה רבה, ההצלחה המקצועית של ב"ש היא המשך להצלחה הארגונית של מכבי ת"א, בבחינת יש ממי ללמוד, מה ליישם ואיך עושים זאת טוב יותר. נדמה כי מי שהפריד בין הפועל ב"ש למכבי ת"א בשנים האחרונות לא היה קרויף אלא גולדהאר: הרצון למדר את מכבי ת"א מהמתרחש בכדורגל הישראלי מנע ממכבי ת"א לשים יד על מי שהוא חריג אפילו במונחים ישראליים: ברק בכר. אילו בכר היה במכבי ת"א בשנתיים האחרונות, נדמה כי סדר האליפויות הזה היה משתנה.

לזכותו של קרויף ייאמר שהוא הבין שיש לו את הממון להביא את כל מי שטוב לכדורגל הישראלי, גם אם זה יבוא על חשבון היריבות. וככזה, לתחושתי, גם בכר היה מגיע וגם ערן זהבי היה נשאר – אילו קרויף היה זה שמשלם, ולא גולדהאר.

קרויף. הפך את הקבוצה למכונה (דני מרון)

2. הניהול
אבל המהפכה של קרויף היא לא רק הישגית. אי אפשר להגיע להישגים אם לא משנים דפוסי עבודה. שחקן מקצוען הוא לא שחקן שמשתכר רק מכדורגל – הוא שחקן שבא לעבודה. וקרויף הפך את מכבי ת"א למקום עבודה.

האדם הראשון שהגיע איתו והראשון לעזוב אחריו הוא חואן טוריחו, מאמן הכושר. תפקידו של מאמן הכושר אינו רק להביא את השחקנים לכושר גופני מתאים לכל משימה שתעמוד בפניהם, אלא למסד דפוסי עבודה שיתאימו להם, וזה בדיוק מה שנעשה בעידן טוריחו וקרויף. שחקנים הגיעו לאימוני הבוקר, אכלו ארוחת בוקר ואכלו גם לאחר האימון, או אכלו לאחר אימון הערב, או אפילו טחנו פיצה אחרי משחקים (כי עדיף שהגוף יאכל פיצה מאשר יאבד מסת שריר). יש לכך הסבר נורא פשוט: אדם צריך לאכול שלוש פעמים ביום, ועדיף ששתיים מהם יהיו מבוקרות ונטולות אחוזי שומן.

אבל צמצום הביקורים בשווארמיות הנהדרות בגוש דן לא הייתה מטרת הבאתו של טוריחו. גם בדיקות הדם התקופתיות ובדיקות השתן התכופות (בקרת נוזלים וסוכר), הבקרה האישית, ה-GPS שנועד לתת תמונה רחבה על תפקוד הגוף באימונים ובמשחקים, ואפילו קטעי הווידיאו במחצית. כל אלה הפכו את השחקנים לעובדים בחברה. זו מקצוענות, ואת זה מנסים בישראל לחקות כיום. זוהי מורשת קרויף החשובה ביותר.

קרויף וגולדהאר. נתן לשחקנים שקט כלכלי (דני מרון)

ולא זו בלבד – קרויף הוא המנהל הספורטיבי הראשון בתולדות הכדורגל הישראלי. לא מנהל מקצועי, אלא מנהל ספורטיבי. מה ההבדל? מנהל מקצועי יכול לקבוע שיטת משחק, מנהל ספורטיבי מביא מאמן שיעשה זאת, לא אומר לו מה לעשות, אבל הופך את הסביבה שלו לתומכת מקצועית בעבודתו. העובדה כי נוצר כבר קורס מנהלים ספורטיביים תחת פיקוחו של קרויף היא פריצת דרך.

3. הרכש
מכבי ת"א הפכה בעידן קרויף לזוללת שחקנים. במונחים רבים נפרצו כאן גבולות שכר, אפילו ביחס לתקופת ארקדי גאידמק. תמיד ניתן לומר שאילולא הכסף של גולדהאר, קרויף לא היה מצליח לעשות שום הפיכה. אבל קרויף, כך נדמה, לא ביקש רק להוציא שחקנים מקבוצות מתחרות – הוא ביקש לתת להם שקט כלכלי כדי שיוכלו להתמסר לעבודתם במכבי ת"א. אלה מונחים שטרם נתקלנו בהם בעבר. ומעבר לכל, בשורה התחתונה, קרויף בזבז לא פחות מאשר הכניס.

מעיון במספרים המתפרסמים באתר "Transfermarkt.com" מתברר כי על אף שמכבי ת"א שילמה בתקופת קרויף דמי העברה או השאלה עבור 25 שחקנים לפחות ומכרה רק עשרה, מבחינת הסכומים היא עדיין פחות או יותר מאוזנת. על פי נתוני האתר הוציאה מכבי ת"א על רכש בשש שנות קרויף 18.5 מיליון יורו והכניסה כ-16.3 מיליון – קרוב למחצית ממכירת ערן זהבי לסין. ההערכה היא כי אם פרדראג ראיקוביץ' ו-וידאר קיארטנסון, שנרכשו בסכום כולל של 6.5 מיליון יורו, יימכרו – אפילו תמורת ארבעה מיליון – יסתיים עידן קרויף אפילו ברווח.

4. האישיות
ציבור חובבי הכדורגל ואוהדי מכבי ת"א מתייחס לסיכום פועלו של קרויף בצורה אמביוולנטית: דרך מבחן התוצאה. אם תשאלו את שחקני מכבי ת"א, הם יאמרו שהוא הדבר הכי טוב שהגיע להם בקריירה.

טיבי. קרויף טיפל בתקרית במקצועניות (ערן לוף)

התקרית עם איתן טיבי סביב התנהלותו העצלה לקראת כניסתו למגרש ואחר כך השלכתו של קרויף באוויר על ידי השחקנים לאחר משחק הבית האחרון מחדדים את הנקודה הזו. קרויף לא פעל בעוצמה נגד טיבי – תחילה מקצועית ואחר כך משמעתית – כי היה מדובר בפגיעה באגו שלו. נהפוך הוא: קרויף שבר בשש השנים שלו בישראל הרבה מחסומים. ענה לוואטסאפ לכל דכפין, קילל במגרשי חניה, יצא עם שחקנים לבילוי. האגו שלו לא שיחק תפקיד וספק אם גם לבן של יוהאן קרויף יש אגו (לאבא בוודאי לא היה). קרויף פעל כפי שפעל כי הרגיש שטיבי פוגע בקבוצה, לא בו.

הרחקת התקשורת מאזור חדרי ההלבשה, סגירת אופציית ההדלפות, ההתבטאויות שלו לטובת שחקנים ונגד גורמים סביבתיים – כל אלה מחדדים את העובדה כי קרויף נתן לעובדים שלו גב. אומרים שאלי גוטמן הוא איש המקצוע הבכיר בישראל, אבל אחרי תקרית "פואד" בדרבי התל אביבי ההוא, התבטא זהבי וקבל על כך שלא הרגיש את התמיכה של גוטמן. והוא אמר זאת מנקודת המוצא לפיה קרויף נותן תמיכה מקצועית, חברתית ורגשית, באופן כמעט אבסולוטי.

במידה רבה, קרויף שינה את חדר ההלבשה של מכבי ת"א. אם פעם שחקנים במכבי ת"א היו מנדים שחקנים או מעיפים מאמן, זה לא קרה אצלו. העובדה כי ידע לזהות דמויות אינטליגנטיות, ולאו דווקא כריזמטיות, כדי שיהיו שליחיו בחדר ההלבשה, היא מעלה שגם אנשי מקצוע בכירים ממנו לא מצוידים בה.

זהבי במדי מכבי ת"א. מעיד על ההשפעה של קרויף (עדי אבישי)

5. הדרך
ג'ורדי קרויף שינה את מכבי ת"א: הוא הפך אותה למצליחה יותר, כלכלית, מקצועית וחברתית, מכפי שהייתה אי פעם. קרויף השפיע על הכדורגל הישראלי – לא שינה אותו, כי בכדורגל הישראלי רבים הגורמים ההרסניים מאלה המועילים – יותר מאשר כל איש מקצוע, מאז הגיע לכאן בשלהי שנות ה-50 גיולה מאנדי לאמן את נבחרת ישראל.

השאלה אם הצליח כאן תישאר לעד פרשנות של אוהדים. בעיניי, מבחן הדרך שלו מרשים אפילו יותר ממבחן התוצאה.